פשיטת רגל (bankruptcy) הינה הליך משפטי, שמטרתו מחד לסייע לחייב לשים סוף להליכי הגביה הננקטים נגדו ולקבל הפטר מחובותיו, ומאידך לכנס את כלל נכסי החייב ולממשם לצורך תשלום חובותיו, או לפחות חלק מהם, לנושים.
האיזון המתבצע הוא בין הרצון לאפשר לחייב, שנקלע לחובות רבים מנושים שונים, לפתוח דף חדש ונקי מחובות, לבין זכותם של נושיו לקבל בחזרה את כספם. האיזון מתבצע תוך בחינה מדוקדקת של מצבו הכלכלי של החייב ונסיבותיו האישיות, מול מהות החובות ונסיבות היווצרותם ותוך שקילת שיקולים מערכתיים של הקצאת משאבים.
הליך ארוך ומסורבל
במשך השנים, מספר הבקשות לפשיטת רגל עלה משמעותית, וההליך הפך ארוך, מסורבל ומרובה דיונים משפטיים טכניים ומיותרים, ואף גזל זמן ומשאבים יקרים מבתי-המשפט המחוזיים ומבעלי התפקידים הרלוונטיים. ההליך יצר עומס על המערכת וטרחה מיותרת ולא משתלמת לנושים, זאת מבלי לסייע לחייב.
בתיקים רבים, נכסי החייב מומשו כבר בתחילת ההליך, כל גביה משמעותית מהחייב מוצתה, וההליך נמשך בדרך של תשלומים חודשיים בסכומים זעומים שנים רבות. בהתאמה, מועד בדיקת תביעות החוב נדחה, והנושים, שהיו צפויים לקבל דיבידנד נמוך, איבדו עניין.
השתת עלויות על המערכת
הימשכות ההליכים השיתה על המערכת עלויות ניכרות ללא הצדקה. החייבים נאלצו להמשיך לחיות כפושטי רגל, תחת ההגבלות שהוטלו עליהם, לא פעם מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות, והגיעו למצב של ייאוש ואדישות. החייבים לא תמיד עמדו בתשלומים החודשיים ובחובות הגשת הדוחות, וכך ההפטר המיוחל מחובותיהם רק הלך והתרחק.
הרפורמה בפשיטת רגל - ייעול ההליך
ביום 1 בספטמבר 2013 נכנסה לתוקפה הרפורמה בניהול הליכי פשיטת הרגל הנפתחים לבקשת חייב, ונקבע מתווה מעודכן ומובנה לניהול צודק, מידתי ויעיל של ההליך, זאת, תוך ביצוע האיזון הנדרש בין רצון החייב להשתקם כלכלית ולהתקיים בכבוד, לבין הזכות הקניינית של הנושים לפירעון הוגן ושוויוני של החובות כלפיהם.
מטרת הרפורמה היא ליצור מנגנון לפירעון החובות באמצעות תשלומים חודשיים ומימוש נכסי החייב, עד לקבלת הפטר מהחובות, במסגרת זמן ידוע מראש. הרפורמה נועדה לייעל את ההליכים ואת פעולות בעלי התפקידים תוך הגדרת לוחות זמנים ברורים לביצוע כל שלב בהליך, במטרה לסיים את ההליך תוך ארבע שנים וחצי לכל היותר, כאשר הליכים מסויימים מסתיימים אף תוך 18 חודשים בלבד. בכל תיק מתמנה מנהל מיוחד, אשר קובע תוכנית פרעון מוגדרת ולוחות זמנים ברורים. ההליכים מסתיימים כאשר עולה, כי הגביה מהחייב מוצתה והמשך ההליך לא יביא עוד תועלת לנושים. אחד החידושים המרכזיים והחשובים ברפורמה הוא מתן תמריצים לחייבים הפועלים בתום לב ובשיתוף פעולה בהליך, ומנגד הפעלת סנקציות חמורות כנגד אלו המנצלים את ההליך לרעה.
להלן נפרט את שלבי ההליך באופן כללי, ונראה כיצד הרפורמה מיושמת ומביאה לשינוי לטובה.
הליך פשיטת הרגל לאחר הרפורמה
הגשת בקשה להכריז על החייב פושט רגל
בקשה להכרזת החייב פושט רגל מוגשת על ידי החייב בעצמו או על ידי אחד מנושיו. ההליך מתחיל כאשר מתבצע "מעשה פשיטת רגל" - כאשר החייב מעביר נכסים, יוצא מהארץ או נעלם, מודיע כי אינו מתכוון לשלם, או כאשר נכס מנכסיו עוקל ונמכר בהליכי הוצאה לפועל, או כאשר החייב מגיש בעצמו בקשה להיות מוכרז פושט רגל.
הגשת הבקשה על-ידי החייב היא המקרה הנפוץ, ובו מתמקדת הרפורמה.
בקשת פשיטת רגל
חייב שחובותיו עולים על סך של 17,481 ₪ (נכון לשנת 2015, הסכום מתעדכן כל שנה בהתאם למדד), רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל. על הבקשה להיות מפורטת ומגובה במלוא המסמכים והראיות המעידים על מצבו הכלכלי של החייב.
במסגרת הבקשה, על החייב להצהיר ולפרש את הטענה, כי אינו יכול לשלם את חובותיו. לבקשה יצורף דין וחשבון מלא וכן את הסכמתו למסירת מידע וכתב ויתור על סודיות.
בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, תשמ"ה-1985, החייב יגיש 'בקשת החייב למתן צו כינוס ולהכרזתו כפושט רגל', בהתאם לנוסח טופס 4 שבפקודה, ודין וחשבון מלא בהתאם לטופס 5, אשר יכלול את מלוא המידע אודותיו, סך כל הנכסים, ההכנסות וההוצאות שלו ושל בני משפחתו ופירוט חובותיו ונושיו. כמו כן, עליו לפרט בדיוק וללא השמטות, פירוט של ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, הליכי ההוצאה לפועל, כולל פירוט חקירות היכולת, נכסים בבעלותו, נכסים שהעביר או מכר ועוד.
כל הזכויות לטופס מס' 5 שמורות למשרד המשפטים
בחינת כונס הנכסים הרשמי
בקשת החייב עוברת לבחינת הכונס הרשמי - הוא הגוף המופקד על הליכי חדלות פרעון מטעם משרד המשפטים. הכונס הרשמי בוחן את בקשת החייב ונותן את חוות דעתו לבית המשפט. בהתאם לחוות דעתו, בית המשפט יתן צו כינוס נכסים.
צו כינוס הנכסים - צו להגנת נכסי החייב
צו כינוס הנכסים הינו צו בנוסח די קבוע, שמטרתו להקפיא את הליכי הגביה נגד החייב ולאפשר לכל נושי החייב להגיש את תביעות החוב. בצו יקבע התשלום החודשי שיוטל על החייב וההגבלות שיוטלו עליו. בנוסף, יקבעו המועדים הנוגעים להמשך ההליך - המועד להגשת תביעות חוב על-ידי הנושים ומועד להכרזת החייב פושט רגל. בעקבות הרפורמה, הדיון להכרזת החייב פושט רגל נקבע לאחר 18 חודשים מיום מתן צו הכינוס, כאשר לדיון מגיעים כל בעלי התפקידים כשהם מוכנים לרקום אופק ברור להתנהלות ההליך וסיומו. במסגרת הצו מופנה החייב לתיאום פגישה עם המנהל המיוחד, אשר ילווה את ההליך עד לסיומו.
דוגמה לצו כינוס נכסים להורדה>>>
מנהל מיוחד
המנהל המיוחד הוא בעל תפקיד המתמנה על-ידי הכונס הרשמי, ותפקידו לסייע לכונס הרשמי. לאחר מתן צו הכינוס, הכונס הרשמי, באמצעות המנהל המיוחד, יקיים חקירה מקיפה אודות החייב, כאשר המידע יתקבל הן מהחייב עצמו והן מגופים שונים. המידע משמש את המנהל המיוחד לצורך גיבוש חוות הדעת, שאותה עליו להגיש לבית המשפט. המנהל המיוחד יחפש גם את המידע שהחייב לא גילה, כאשר אי גילוי מידע על-ידי החייב נחשב עבירה פלילית, ויכול לגרום לדחיית הבקשה ואי מתן הפטר.
בעקבות הרפורמה, על המנהל המיוחד להגיש תכנית פירעון שמטרתה להתוות את הדרך ולתת מסגרת ברורה להליך עד לסיומו. פרק הזמן למימוש תוכנית הפירעון, המבוססת על תשלומים חודשיים, לא יעלה על 3 שנים ממועד אישור התוכנית, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תקופת פירעון ארוכה יותר. הסכמתו של החייב לתכנית הפירעון מחישה את קבלת ההפטר, ויכולה להוביל לקבלת הפטר כעבור 18 חודשים מתחילת ההליך.
תביעות החוב
תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס, על הנושים להגיש את תביעות החוב. על תביעת חוב להכיל את כל הפרטים והמסמכים אודות החוב הקיים, מהותו, מקורו, ותיק ההוצאה לפועל שנפתח בקשר אליו.
כל תביעת חוב תאושר רק לאחר בדיקתה לעומק. לדוגמה, אם נושה קיבל פסק-דין נגד החייב בהיעדר הגנה, המנהל המיוחד לא יסתפק בכך שהתקבל פסק-דין, אלא יבחן את כתב התביעה ונימוקיו ואת מהות החוב הנטען. חשוב מאד להיות מעורב בשלב בדיקות תביעות החוב, שכן למנהל המיוחד סמכות להפחית משמעותית ריביות, הצמדות וסכומים נוספים שבגינן תפח החוב.
דיון בהכרזה על החייב כפושט רגל
לקראת הדיון מגבש המנהל המיוחד חוות דעת המוגשת לבית-המשפט, ומסתמכת על הדוחות החודשיים שהגיש החייב, על עמידתו בתשלומים ועל עמדת הנושים. בית-המשפט בוחן האם התקיימו כל התנאים להכרזה, ובמידה שכן, בית-המשפט מכריז על החייב כפושט רגל. מרגע זה מרוכזים הן נכסי החייב והן חובותיו במסגרת אחת, תחת פיקוחו של הכונס הרשמי ושל הנאמן, שתפקידם לממש את נכסי החייב לטובת הנושים.
בעקבות הרפורמה, במסגרת הדיון בהכרזת החייב פושט רגל, דן בית המשפט גם בעניין הפטר החייב מחובותיו. בית המשפט בוחן את תוכנית הפירעון שהכין המנהל המיוחד וככל שניתנה הסכמת החייב לתוכנית ינתן הפטר מותנה לחייב לפיו הוא ישלם תשלום חודשי קבוע למשך תקופה של 36 חודשים וככל שישלים את התשלומים יקבל הפטר. החייב יכול לשלם את התשלומים עפ"י הפריסה שנקבעה ואם יגייס את כל הסכום שנותר יקבל הפטר באופן מיידי (הפטר לאלתר).
במקרים חריגים, כאשר ברור כי אין עוד טעם בהמשך ניהול ההליך, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות של החייב (למשל: במקרה של חייב מבוגר מאד או נכה שרופא תעסוקתי קבע שאיננו יכול לעבוד), ינתן כבר בשלב ההכרזה הפטר מיידי, אשר יביא את ההליך לסיומו.
בכל מקרה, יש להציג בפני בית המשפט את נסיבותיו האישיות של החייב, שכן למצבו הכלכלי ונסיבות היווצרות החוב וכן למצבו הבריאותי, המשפחתי והנפשי ינתן משקל רב בשיקולי בית-המשפט בבואו לתת צו פשיטת רגל או הפטר.
דוגמה להחלטה על מתן הפטר מותנה בדיון בהכרזה להורדה>>>
חשיבות רבה לתום לב ולשיתוף פעולה מצד החייב
בימים אלו, "תיקי הרפורמה" הראשונים מגיעים לסיומם, וחייבים רבים מקבלים הפטר מותנה ואף הפטר חלוט לאחר 18 חודשים בלבד, ולאחר שמוצתה כל הגביה מהם והשיעור המירבי האפשרי מסך חובותיהם נפרע.
הרפורמה נועדה לעזור ולהקל על אותם חייבים, שבאמת ובתמים נקלעו לחובותיהם בתום לב, לאחר קריסת עסק או נפילה כלכלית אחרת, ומושיטה להם יד לחילוצם ממערבולת החובות האינסופית. זאת מבלי לקפח את הנושים, שבהליך יעיל ומהיר מקבלים לפחות חלק מחובם חזרה, בתוספת וודאות וחסכון בהוצאות ומשאבים מיותרים.
לתום ליבו של החייב, התנהלותו ושיתוף הפעולה מצידו ניתן משקל כבד לאורך כל ההליך. ישנה חשיבות ניכרת לאופן ייצוגו של החייב בהליך - החל מאופן ניסוח הבקשה למתן צו כינוס, דרך הגשת הדוחות החודשיים ומעקב בדיקת תביעות החוב וייצוגו בשלב ההכרזה, וכלה בקידום מתן ההפטר ככל שניתן.
בשל השינויים הרבים שחלו בשנים האחרונות בהליכי פשיטת הרגל וכן עקב החשיבות של אופן הצגת עמדת החייב בפני בית-המשפט ובעלי התפקידים, לאורך כל שלבי ההליך, רצוי להסתייע בעורך-דין בעל נסיון המתמחה בתחום פשיטת הרגל בפרט.
כל הזכויות לטפסים (צו כינוס, מתן הפטר מותנה) שמורות לעו"ד אורי מיטלר
