ה-8 בדצמבר 2014 זכור בעיקר כיום בו פוזרה הכנסת ה-19 ומערכת הבחירות לקראת הכנסת ה-20 היא הכנסת הנוכחת, יצאה לדרך. אך זה לא כל מה שקרה במליאת הכנסת באותו יום היסטורי. בשקט בשקט, יחד עם 13 חוקים נוספים שהעבירו חברי הכנסת באותו היום, עבר בקריאה שניה ושלישית ונכנס לספר החוקים הישראלי, חוק אחד ומיוחד שעתיד לחולל מהפכה היסטורית בהליכי הגירושין בישראל. זהו החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה אשר מכונה גם - חוק גישור חובה.
כיצד יתנהלו הליכי גירושין אחרי כניסתו לתוקף של חוק גישור חובה?
לאחר כניסת חוק גישור חובה לתוקף, יעמדו בפני זוגות המעוניינים להתגרש, שלוש אפשרויות לבצע את הליך הגירושין שלהם בהסכמה. האפשרות הראשונה שתוצע ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט ע"י עובדות הסיוע שיקבלו את פני הזוג, תהיה לנסות להימנע מגירושין - זאת, בעזרת טיפול זוגי שיעשה על ידי גורם מקצועי מוסמך. לא מדובר בחובה לנסות טיפול זוגי, אלא יותר בהמלצה לכך שגירושין הם הדרך המתאימה ביותר לזוג הפונה. האפשרות השנייה תהיה פניה לגישור ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט בעזרת עובדת סוציאלית שעברה הכשרה בגישור, או לחילופין שבני הזוג יבחרו בעצמם מגשר פרטי החבר בלשכת המגשרים בישראל. האפשרות השלישית שתוצע לבני הזוג המתגרשים תהיה לפנות להליך גירושין בהסכמה בליווי עורכי דין שייצגו את בני הזוג זה מול זה מחוץ לכותלי בית המשפט, וינסו לעזור לצדדים להגיע להסכמות בדרך ובשפה משפטית.
ע"פ החוק, בני הזוג יהיו חייבים להיות נוכחים בארבע פגישות גישור גירושין לפחות או לחילופין, במקרים קיצוניים יוכלו בני הזוג לבחור בהליך גירושין בהסכמה עם עורכי דין מלווים שמאפשר להם להיעזר בעורכי דין מטעם יחידות הסיוע אשר ינהלו את המו"מ ביניהם, זאת ללא קשר ישיר בין בני הזוג. בשונה מייצוג רגיל של עורכי דין בענייני משפחה, בהליך גירושין מסוג זה לא יכולים עורכי הדין לייצג את הצדדים בבית משפט במידה וההליך לא צלח. במידה שהצדדים לא יצליחו לשתף פעולה ולהתגרש בהסכמה, תהיה פתוחה בפניהם הדרך להגשת כתבי טענות בבית המשפט או בבית הדין הרבני, ותחילת התדיינות תהיה שם. יצוין, כי הנסיון מלמד, כי זוג שהתחיל את הגירושין בהליך גישור או בהליך גירושין בהסכמה אחר, הצליח במעל ל- 90% מהמקרים להגיע להסכם גירושין בהסכמה ולהימנע מדיונים ועימותים משפטיים בבית המשפט.
חוק גישור חובה אמור היה להיכנס לתוקף בחודש יולי 2015, אך מסיבות תקציביות הוחלט לדחות את כניסתו לתוקף לחודש יולי 2016. במשך זמן זה פועלים ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט להכשיר צוות נוסף שיקבל את אלפי המתגרשים הצפויים לפנות ליחידות הסיוע.
מהו השינוי הגדול שמייצר חוק גישור חובה, ומי מנסה לטרפדו מאחורי הקלעים?
כדי להבין מהו חוק גישור חובה, צריך להבין קודם כל להבין מהו המצב הקיים היום בישראל בתחום הגירושין ומהי הבעייתיות שבו שהובילה לחקיקת החוק. נכון להיום, כדי להתגרש בישראל, אין שום חובה לערוך ניסיון להגיע להסכם גירושין בהסכמה. משמעות הדבר היא, שבמקרים בהם יש חילוקי דעות בין הצדדים, בין אם גדולים ובין אם קטנים, קלה האצבע על ההדק בשאלה האם לפתוח במלחמת גירושין בבית המשפט. משמעות הדבר היא שלעיתים קרובות מדי, בוחרים בני זוג שהחליטו להתגרש להגיע לבית המשפט בליווי עורכי דינם, כדי לנהל דיון הוכחות ובניסיון לשכנע שופט בצדקתו של צד אחד ובטעותו של האחר. כך קרה, שהורים לילדים שבמהלך חיי היום יום חייבים להתנהל בתיאום, לחנך ולגדל את ילדיהם יחדיו, מצאו את עצמם מנהלים מלחמת חורמה זה בזה לאורך חודשים רבים ולעיתים גם שנים רבות.
המשמעויות של אותה מלחמת גירושין הן, שבפן הרכושי והממוני מקבלים הצדדים בסופו של התהליך בבית המשפט, פסק דין משופט שמותיר את שניהם או אחד מהם לא מרוצים. בנוסף, מהבחינה הרגשית הצדדים החווים את מלחמת הגירושין בבית המשפט, חווים סבל רב מאחר שהם מאבדים את היכולת להתמודד בצורה טובה עם הקשיים הרגשיים ועם הכאב הנובע מאובדן הזוגיות ועם הצורך להתמודד עם היציאה לחיים חדשים. כך, במקום להתמודד עם הקשיים בחדר טיפול, מוצאים את עצמם הצדדים במאבקי כוחות אמוציונליים בבית המשפט שמונעים מכעס, פחד ותסכול כלפי הצד השני.
לחץ ציבורי - מניעת מקרי אלימות
יחד עם העלייה הדרמטית בכמות המתגרשים בישראל (40% מהזוגות הנשואים) והליכי הגירושין בבית המשפט שהובילו הורים לילדים למעשים קיצוניים הכוללים פגיעה פיזית ונפשית בילדיהם ובעצמם, התעורר שיח ציבורי נוקב. שיח שדרש שינוי ומניעה של מקרי האלימות הבאים. לחץ ציבורי זה הוביל בסופו של דבר לחקיקתו של החוק להסדר התדיינות חובה הוא חוק גישור חובה.
הגשת בקשה משותפת - סוף להפתעות
חוק גישור חובה משנה את כללי המשחק בגירושין בכמה אופנים: ראשית, הוא מבטל את היכולת של אחד מבני הזוג להגיש תביעת גירושין בהפתעה כנגד הצד השני. אם בעבר היה אפשרי שאדם יגלה שהוא נכנס למאבק גירושין ולמאבק על ילדיו, בהפתעה וללא הכנה נפשית ראויה, הרי שמכניסתו לתוקף של חוק גישור חובה יהיה הדבר בלתי אפשרי. הדרך אותה קובע החוק תהיה ששני הצדדים יגישו ביחד בקשה ליישוב סכסוך ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט, שם יקבלו ביחד מידע וכלים להתמודדות נכונה עם ההיבטים הרגשיים והמשפטיים של הגירושין.
מרוץ הסמכויות למעשה יבוטל
שינוי דרמטי נוסף מתקשר למונח המוכר לכל והוא "מרוץ הסמכויות". ע"פ מרוץ הסמכויות, הצד שהגיש תביעה ראשון לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה, בעצם קבע באיזה מקום יתנהל דיון הגירושין. הוא היה יכול לכרוך את נושאי הדיון לאותה ערכאה. מרוץ הסמכויות הוביל להעצמת הפחד בקרב המתגרשים שחששו שבני זוגם "יפתיעו" אותם בהליך במסלול פחות מתאים עבורם. מסיבה זו מיהרו מתגרשים רבים לפעול באופן חשאי וחד צדדי, בעצת עורכי דינם, והגישו תביעה לערכאה המועדפת עליהם באותה עת.
לאחר שיכנס חוק גישור חובה לתוקף, יבוטל מרוץ הסמכויות מאחר שלא יתאפשר לאף אחד מהצדדים להגיש תביעה טרם יפנו יחדיו ליחידות הסיוע שליד בתי המשפט כאמור. על הצדדים תוטל החובה לקבוע ביחד ובשיתוף פעולה כיצד ינהלו את הליך הגירושין שלהם.
ירידה בפרנסת עוה"ד המתמחים בדיני משפחה?
השינוי השלישי הוא הנושא הכלכלי, והוא נחשב בעיני רבים כשינוי הדרמטי ביותר בתחום הגירושין ובתור זה שגורם ככל הנראה למאבק הקשה מאחורי הקלעים של חוק גישור חובה. תחום הגירושין בישראל מגלגל מדי שנה מילארדי שקלים. עלות שכר הטירחה של עורכי הדין ושל היועצים החיצוניים האחרים (כמו: חוקרים פרטיים, שמאים וכד') בכל תיק עלול להגיע לעשרות ולעיתים גם למאות אלפי שקלים לכל אחד מהצדדים. מניעת האפשרות מהצדדים לפתוח במלחמת גירושין בבית המשפט בשלב הראשון, תביא ככל הנראה לירידה דרמטית בהכנסותיהם של עורכי הדין לענייני משפחה ושל בעלי המקצוע שהתרגלו לקבל פרנסתם ממלחמות הגירושין. לצורך הבהרת עוצמת החשש, נהוג לקחת לדוגמא את אנגליה, בה לאחר שעבר חוק גירושין דומה, ירדה כמות תביעות בבית המשפט ב-90%. כתוצאה מכך כמעט שנמחק לגמרי תחום דיני המשפחה באנגליה. נראה שדוגמא זו ודוגמאות ממדינות אחרות מעוררות חשש רב בקרב אלו הנהנים מהסדר הקיים.
מי מתנגד לחוק גישור חובה?
עד לחודש יולי האחרון נראה היה שבצורה מפתיעה כניסת החוק לתוקף תעבור בצורה קלה מהצפוי. הודעתו של עו"ד אפי נווה, יו"ר לשכת עורכי הדין בישראל, לעורכי הדין לחברים בלשכה ב- 15.7.27, חשפה שמתחת למים השקטים מתחוללות מערבולות גדולות. וכך כתב עו"ד נווה בהודעתו: "מרגע שנודע לי על החוק, הבהרתי בכל הזדמנות כי מדובר בחוק בעייתי מאוד משני טעמים עיקריים: ראשית, החוק כופה על הצדדים הליך גישור וכידוע הכלל הראשון והבסיסי בגישור הוא שההידברות בין הצדדים לסכסוך תעשה בהסכמה. שנית, כפיית הגישור משמעותה חסימת זכות הגישה לערכאות בפני הציבור. מטעמים אלו הבטחתי, כי לכשאבחר לעמוד בראשות הלשכה אפעל לשנות את רוע הגזירה." בהמשך דבריו הוסיף יו"ר לשכת עורכי הדין - "אני שמח לבשר כי בעקבות פנייתנו בנושא לשרת המשפטים ולאחר שקיבלה חוות דעת מגורמים רלוונטיים אחרים לרבות הנהלת בתי המשפט והרשות השופטת, החליטה השרה כי בשלב זה ידחה יישום החוק בפועל. שכן מעבר לבעיות המהותיות בו, הוא מערים גם לא מעט קשיים טכניים על בתי המשפט." דבריו אלו של עו"ד נווה הפתיעו את שרת המשפטים איילת שקד, שהוציאה מיד הבהרה, לפיה הסיבה לדחיית תחולת החוק אינה נובעת מבקשה כלשהי שהגישה לשכת עורכי הדין, אלא מאילוצים תקציביים ומשיקולי כח אדם בלבד.
טענתו המוצהרת של עו"ד נווה נגד חוק גישור חובה אם כן, הינה שמדובר בסטייה מכללי הגישור הבסיסיים הדורשים חופש פעולה וולונטריות לכל אורך התהליך ושמדובר בחסימתה של זכות העמידה האזרחית בפני בית המשפט שהיא זכות יסוד במדינה דמוקרטית. טענות אלו הינן בעלות משמעות רבה מאחר שהן בעצם מעלות את השאלה - האם זכותם של ההורים המתגרשים להילחם זה בזה בבית המשפט, בדרך שהוכיחה את עצמה כגורמת לנזקים נפשיים וכלכליים רבים להם ולילדיהם, היא זכות יסוד בחברה הישראלית? או שמא על החברה להגדיר כללי פעולה אנושיים יותר ותרבותיים יותר להליכי גירושין ובמקביל למנוע הליכים אלימים בבית המשפט? שאלות אלו הן שאלות שעומדות בבסיסו של הדיון החברתי אזרחי אל מול הראייה המשפטית ועל מה שביניהם. השאלות נוגעות בזהותנו כחברה העומדת מול בחירה בשתי דרכים לניהול סכסוכים ומאבקים ייצריים בישראל. חוק גישור חובה מסמל את הדרך בה מאמין המחוקק שעלינו לבחור - דרך של הידברות כנה וחסרת פשרות טרם מתחילים בהליכים לוחמניים. כפי שהוגדר בחוק, כי מניעת פשע לא תיעשה על ידי ירי בחשוד בשלב הראשון, כך טוב יהיה אם יקבע, כי אין לפתוח במלחמות מול בני משפחה לפני שנעשה ניסיון לפתרון בהסכמה ובשיתוף פעולה.
האם חוק גישור חובה יכנס לתוקף ומתי?
לאחר דחיית תחולת החוק מספטמבר 2015 ליולי 2016 מסיבות תקציביות ומחוסר כוח אדם ביחידות הסיוע שליד בתי המשפט, נראה שמשרד המשפטים בשיתוף עם משרד האוצר פועלים במלוא המרץ לעמוד ביעד שהוגדר. עם זאת, בדיון שנערך בועדת חוקה חוק ומשפט לאחרונה, עלה כי על אף הכוונות הטובות, עדיין לא נמצא המקור התקציבי המלא הנדרש לעמידה בדרישות החוק. מסיבה זו נראה שהמתנגדים הראשיים לחוק גישור חובה המיוצגים בעיקרם על ידי לשכת עורכי הדין בישראל, ממתינים כעת על הגדר ובוחנים את ההתפתחויות. מתוך הצהרות קודמות שהצהירו יו"ר לשכת עורכי הדין ועורכי דין אחרים העוסקים בענייני הגירושין, מדובר בהמתנה טקטית בלבד. ככל שיראה שמועד תחולת החוק קרב ובא, כך מתכננת לשכת עורכי הדין להפעיל את האמצעים העומדים לרשותה, כגון: הפעלת לחץ על חברי הכנסת ופעולה בכל דרך אחרת שתראה לנכון.
