רשות התאגידים במשרד המשפטים, יצאה לפני מספר שנים במבצע לאכיפה נרחבת של חובות חברות כלפי רשם החברות ורשות התאגידים. עיקר מאמצי האכיפה מתמקדים בעשרות אלפי חברות הרשומות במרשם החברות ואולם, בניגוד לדין, הן אינן משלמות אגרות שנתיות ו/או נמנעות מהגשת דו"חות שנתיים.
מדוע ישנה חובה להגיש לרשם החברות דו"ח שנתי?
הרציונל העומד מאחורי החובה להגיש דו"ח שנתי לרשם החברות הוא לאפשר לציבור הרחב, כולל למגזר העסקי, נגישות למידע חיוני התורם לפעילות מושכלת ומודעת אל מול החברות הפעילות במשק. מידע זה חשוב במיוחד בשל העובדה, כי חברות הינן אישיות משפטיות נפרדות מבעלי מניותיהן, וכן לרוב, הינן מוגבלות במניות (קרי, חברות בע"מ). על כן, במקרה של חדלות פירעון או עם התפרקותן של החברות כאמור, לא ניתן להיפרע מבעלי המניות. דיווח שנתי של חברות פרטיות לרשם החברות מאפשר לספקים, עובדים וכלל הציבור לקבל מידע בסיסי על פעולות החברה שעמה הם שוקלים להתקשר.
מהי חברה מפרת חוק ומהן הסנקציות שיחולו עליה?
חוק החברות מסמיך את רשות התאגידים להכריז על חברה שלא מילאה את חובותיה כאמור כ- "חברה מפרת חוק". סיווג החברה כחברה מפרת חוק גורר שורה של סנקציות כנגד החברה:
1. ההכרזה תירשם בנסח החברה במרשם החברות. בכלל זה, ההכרזה תופיע בכל מידע הניתן ללא תשלום באתר רשם החברות.
2. ההכרזה תועבר גם לגורמים נוספים במטרה להפעיל סנקציות משמעותיות כלפי החברה, אשר יקשו על אספקטים שונים בהתנהלותה העסקית מול הבנקים, מול חברות אחרות וגופים מוסדיים נוספים.
3. לא יבוצעו פעולות של החברה במרשם החברות:
א. לא ירשמו שעבודים. רישום שעבוד במרשם החברות הוא דרישה סטנדרטית של הבנקים בבואם לתת אשראי או הלוואות.
ב. רישום שעבוד על נכסי אחרים, הפועל לטובת החברה. שעבוד על נכסי חברה שלא נרשם ברשם אין לו מעמד חוקי.
ג. לא ירשם משכון לטובת החברה.
ד. לא יבוצע שינוי בשם החברה ובמטרותיה.
4. בסמכות רשם החברות להטיל עיצומים כספיים כנגד החברה המפרה, על הדירקטורים בה. גובה העיצום כספי מתעדכן מעת לעת ועומד על כ-7,950 ₪. בסמכות הרשם להגדיל את גובה העיצום עדש לסך של 250,000 ₪ בגין הפרות חוזרות.
5. בסמכות הרשם להביא לפירוקה של חברה אשר לא שלמה את עיצום שהוטל עליה תוך 3 שנים מיום שהוטל עליה עיצום כאמור.
6. בעל מניות בחברה מפרת חוק, לא יוכל להירשם כבעל מניות בחברה חדשה או כבעל שליטה בה. הגבלה זו מונעת מבעל מניות בחברה מפרת חוק להיות מעורב בחברה חדשה.
מהי מטרת העיצומים המוטלים על חברה מפרת חוק?
מטרתם של העיצומים המנויים בסעיפים 1-5 היא להקשות על חברה מפרת חוק את פעילותה העסקית. ואולם, עיצומים אלו יעילים אך ורק כנגד חברות פעילות, ואילו במרשם ישנן אלפי חברות לא פעילות, אשר חלק גדול מבעלי מניותיהן כלל לא מודע לקיומן. במקרה זה, בעיות מתעוררות כאשר בעל המניות בחברה מפרת חוק מעוניין לבצע פעילות באמצעות חברה אחרת ואז, למשל, הוא נתקל בהתנגדות הרשם לרשום אותו כבעל מניות בחברה חדשה עד להסדרת מעמדה של החברה המפרה.
העברת גביית חובות למרכז לגביית קנסות
יתירה מזו, לרשם החברות סמכות להעביר את גביית חובות החברה לגבייה באמצעות המרכז לגביית קנסות (מל"ק) בהתאם להוראות חוק המרכז לגביית קנסות, הוצאות ואגרות, התשנ"ה-1995. גביית חוב על ידי המרכז לגביית קנסות מאפשרת גביה מנהלית, בין היתר בדרך של הטלת עיקולים, וכרוכה בחיוב בהוצאות גבייה המתווספות לסכום החוב המקורי.
כיצד ניתן להימנע מבעיות והפתעות מסוג זה?
1. כצעד ראשון מומלץ לבדוק באתר האינטרנט של רשות התאגידים, ללא תשלום, האם חברה כלשהי שבבעלותכם נרשמה במרשם החברות כחברה מפרת חוק או שמא נרשמה לה התראה לקראת רישומה ככזו. במקרה שזה אכן המצב, יש לקבל מידע על הפעולות הנדרשות להסרת הרישום. המידע האמור גם הוא מצוי בחינם באתר האינטרנט של רשות התאגידים תחת הכותרת "שירותים מקוונים" בשירות "קבלת מידע בסיסי על חברה - חינם".
2. מומלץ לבדוק האם כתובת החברה מעודכנת אצל רשם החברות, כמתחייב על פי החוק, ולעדכנה במידת הצורך. בטרם נרשמת חברה כחברה מפרת חוק, הרשם מחויב לשלוח לכתובת הרשומה של החברה התראה בדבר הכוונה לסווג את החברה כחברה מפרת חוק. מכתב ההתראה מאפשר לחברה להסדיר את מעמדה בטרם רישומה כמפרת חוק. ואולם, חברה אשר הפרה את הוראות החוק תירשם כחברה מפרת חוק, בהתאם לקבוע בחוק, אף אם לא קיבלה בדואר את ההודעה על רישום ההתראה.
מה מומלץ לעשות במקרה שחברה לא פעילה סווגה כחברה מפרת חוק?
ככלל, מומלץ לפרק חברות שאינן פעילות וזאת, בטרם יוכרזו כחברות מפירות חוק. העובדה כי חברה אינה מנהלת פעילות עסקית כלשהי, אינה פוטרת אותה מחובותיה על פי דיני החברות. על כן, הדרך היחידה להימנע מחיוב באגרה שנתית והטלת קנסות הינה פירוק החברה מרצון, כך שבסופו של ההליך החברה תחוסל ותימחק ממרשם החברות.
פירוק חברה מרצון - כיצד ההליך מתבצע?
תהליך פירוק חברה מרצון הינו תהליך פשוט ומהיר יחסית, אשר יתרונו העיקרי הוא כי במסגרתו ניתן לקבל פטור מתשלום חוב אגרות שנצבר החל מיום בו החברה הפסיקה את פעילותה ועד ליום הפירוק. לעיתים מדובר בפטור מתשלום חוב של עשרות אלפי שקלים.
חברה לא פעילה, אשר הדירקטורים בה בדקו את מצבה העסקי של החברה והגיעו לכלל דעה שיש בידי החברה לשלם את חובותיה במלואם תוך שנים עשר חודשים מיום תחילת פירוקה, רשאית לפנות להליך פירוק מרצון. בתחילת ההליך האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה מחליטה על הפירוק וממנה לחברה מפרק, אשר לרוב הינו עורך הדין המטפל בפירוק. מרגע מינויו, המפרק מנחה את החברה ופועל מול הרשויות עד לחיסולה של החברה, מחיקת חוב האגרות שלה ומחיקתה מהמרשם.
במקרה שלחברה חובות שאינם ניתנים לפירעון תוך 12 חודשים, מדובר במקרה מסובך יותר ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי.
