מהו סימן מסחר? (Trademark)
פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 מגדירה סימן כאותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה. סימן מסחר הוא סימן המשמש לסחורה, מוצר או שירות (טובין) שאדם מייצר או סוחר בהם, המאפשר לצרכן לזהות את המוצר.
מכח הפקודה נוסד פנקס סימני המסחר שנתון לפיקוחו של רשם סימני המסחר (כיום מאגר סימני המסחר בפיקוח רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר השייך לרשות הפטנטים במשרד המשפטים). בתי-המשפט המוסמכים לדון בערעורים על החלטות הרשם ובתביעות בעניין סימני מסחר, הם בתי-המשפט המחוזיים בירושלים ובתל-אביב בלבד.
מהו סימן כשר לרישום?
הפקודה קובעת, כי סימן כשר לרישום אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של המבקש לבין מוצרים אחרים. הרשם ישקול האם הסימן בעל אופי מבחין. הפקודה מונה רשימה ארוכה של סימנים שאינם כשרים לרישום, כמו: דגלי מדינות, רישומים מטעים ('פטנט רשום', 'זכויות יוצרים'), סימן העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר או אף ציון מקום גיאוגרפי, אם מקורו של המוצר אינו באותו איזור, וכן כוללת הוראות נוספות שנועדו להגן על הציבור מפני הטעיה.
הגשת הבקשה לרישום - כיצד?
כיום, משרד המשפטים מפעיל מערכת הממוחשבת מתקדמת, ומציע דרכי גישה מקוונות למגוון רחב של שירותים. בקשה לרישום סימן מסחר ניתן להגיש על גבי טופס הנגיש באתר האינטרנט של הרשות, וניתן להגישו גם באופן מקוון, לבעלי 'כרטיס חכם'. המערכת מאפשרת לעיין בסימנים הרשומים במאגר לפני הגשת הבקשה, ולוודא כי אין סימנים דומים מאותו סיווג (הגדר), להגיש את הבקשה וכן לעקוב אחר ההתקדמות.
לדף השירותים המקוונים באתר רשות הפטנטים:
טופס בקשה לרישום סימן מסחר:
להורדה>> טופס הבקשה לרישום סימן מסחר/שירות
על הבקשה לכלול פירוט ברור של כל מרכיבי הסימן ופרטיו, את פרטי מבקש הרישום וכן את סיווג הסימן בהתאם לרשימת הסיווגים המפורסמת באתר.
הגשת הבקשה עבור סימן אחד כרוכה בתשלום אגרה בסך 1,617 ₪, נכון לשנת 2015, וכל בקשה נוספת כרוכה בתשלום אגרה נוספת בהתאם. הרישום יהיה תקף למשך 10 שנים וניתן להארכה לתקופות נוספות.
בנוסף, הרישום יהיה תקף רק בישראל, אולם, עקב 'פרוטוקול מדריד' ישנה אפשרות נגישה וקלה לרשום את הסימן גם בחו"ל, מה שבעבר היה כרוך ברישום נפרד בכל מדינה. כיום, "מערכת מדריד" - המערכת הבינלאומית של סימני המסחר של ארגון הקניין הרוחני העולמי ((WIFO מאפשרת רישום אחיד ובינלאומי של סימני מסחר, באמצעות בקשה אחת, בשפה אחת ובתשלום אגרה אחת.
מהם השיקולים בבחינת הבקשה?
הבקשה לרישום מוגשת למחלקת סימני מסחר וממתינה כשנה וחצי להחלטה. ניתן ליצור קשר עם הגורם המטפל במחלקה, לקבל את מספר הבקשה ולהתעדכן בשלב הטיפול, בנוסף למעקב במערכת הממוחשבת.
גורמים במחלקת סימני המסחר יבחנו את הבקשה בהתאם להוראות העבודה לבחינת סימני מסחר המתעדכנות מעת לעת. הבקשה תעבור לבוחן, שיקבל את הרישום, או יעביר את הבקשה לבוחן בכיר במידה שיהיו הסתייגויות. בוחן בכיר יכול לאשר את רישום הסימן או לדחותו בשל ההסתייגויות שעלו.
הבוחנים יבצעו בחינה מעמיקה של הסימן לפני שיאשרו את רישומו. ראשית, יבחנו כי כל פרטי הסימן והמבקש מלאים, וכי הסימן מסווג בהתאם לרשימה. בנוסף יבדקו האם הסימן בעל אופי מבחין, והאם הוא כשר לרישום בהתאם לשלל ההגבלות והסייגים המנויים בפקודה. על הבוחנים לבצע בדיקה מקיפה של הסימן עצמו, כמו למשל בחינת המשמעות המילולית של הרכיב המילולי בסימן, גם אם הוא בשפה זרה. כמו כן, יבחנו האם קיים במאגר סימן זהה או דומה, עד כדי אפשרות של הטעייה. לאחר הבחינה יוחלט האם לקבל את הבקשה לרישום, או לקבלה בתנאים והשגות או לדחותה, ובמידה שנדרשים תיקונים או הבהרות, תתבצע בחינה שניה של הבקשה לאחר תשובת המבקש.
כך למשל, הבוחנים ידחו בקשה לרישום סימן בשם "מזרני אמריקה" לחברת מזרנים המיוצרים בגדרה. אם מדובר בצירוף מילים, יסייג הרשם את אישורו, וידרוש "הודעת הסתלקות" לגבי כל אחת מהמילים בנפרד. דוגמא אחרת, סימן המורכב מהצירוף המילולי "משה הובלות" על רקע אדום, לא יקנה למבקש זכות בלעדית על המילה 'משה', על המילה 'הובלות' ועל הצבע האדום, אלא על השילוב של כל מרכיבי הסימן בתחום ההובלה, אריזה ואחסנה של סחורות.
לאחר קבלת החלטה מסוג "קובל", יעבור הסימן לפרסום ביומן סימני המסחר המתפרסם מידי חודש.
הגשת ערעור
על החלטת בוחן סימני המסחר, ניתן להגיש ערעור לרשם. על החלטתו ניתן לערער לבית-המשפט המחוזי בירושלים או בתל-אביב. הרשם מוסמך לאשר פעולות נוספות בקשר לסימן, כמו העברת בעלות, היתר שימוש, מחיקת סימן ועוד.
התנגדות לרישום
שלושה חודשים מיום פרסום הסימן במאגר, רשאי כל אדם להתנגד לרישומו, אם קיימת סיבה שלא לרשמו או אם המתנגד טוען לבעלות בסימן. ההתנגדות תידון בפני פוסק בקניין רוחני מטעם רשם הפטנטים. אם הוגשו בקשות מתחרות על-ידי שני מבקשים שונים, יעברו בקשותיהם לדיון מול רשם הפטנטים או מול פוסק בקניין רוחני, אשר לשניהם סמכויות שיפוטיות.
דיון בהתנגדות לרישום סימן מסחר יכלול בחינה עדינה ומורכבת של הסימן ושל נימוקי ההתנגדות, ולא בכדי יוחדה לשם כך ערכאה שיפוטית והוכשרו לשם כך פוסקים בקניין רוחני, אשר זהו תחום עיסוקם הבלעדי. הפוסק יבחן, בין היתר, את רמת ההיכרות והפרסום של הסימן על-ידי הציבור, קיומו של חשש להטעיית הציבור, סדר הקדימות בשימוש בסימן, חשש לתחרות בלתי הוגנת וכן את תום ליבם של המבקשים והמתנגדים, ולאחר ביצוע בחינה מורכבת זאת, יחליט האם לרשום את הסימן, להתנות את רישומו בתנאים, או לקבל את ההתנגדות ולדחות את הבקשה לרישום.
רישומו של המבקש כבעל סימן המסחר יזכה אותו בשימוש ייחודי בסימן לגבי הטובין נשוא הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לתנאים ולסייגים שנרשמו.
כשעולה חשש לשימוש מפר בסימן, יש להגיש תובענה לבית-המשפט המחוזי. לרוב תוגש במקביל בקשה לצו מניעה שימנע שימוש בסימן עד לאחר הכרעה, ולעיתים יתבקש צו חיפוש ותפיסת המוצרים המפרים, וכמובן פיצוי כספי בגין הנזק הכלכלי שנגרם עקב ההפרה.
עיסוק בתחום סימני המסחר מחייב היכרות מעמיקה של התחום על כל דקויותיו. לכן מומלץ להיעזר בעורך-דין המתמחה בתחום הקניין הרוחני בכלל וסימני המסחר בפרט, כבר משלב הגשת הבקשה, כך שיוודא כי הסימן אכן כשר להרשם, וכי הבקשה עומדת בתנאים, ואף יעקוב אחר התקדמות הבקשה מול רשם, ויפעל במידת הצורך במידה שהבקשה תדחה, או אם תוגש התנגדות לרישום או במקרה של הפרה.
