לא אחת מתעוררת שאלה חשובה בנוגע לאמיתות חתימה על גבי ערבויות, הסכמים, שיקים, שטרי-חוב ועוד.
לעיתים, אנשים משנים במודע את חתימתם, כך שבעתיד יוכלו להתכחש לה ולטעון שמישהו אחר זייף את חתימתם, כדי להתחמק ממחויבות כספית כלשהי.
למציאת עורכי דין ניוד מומחים באינדקס משפטי
כדי להצליח בזיוף עצמי, על הכותב להשתחרר מהרגלי הכתיבה הקבועים שלו, אשר מאפיינים את חתימתו, ולאמץ עצמו הרגלי כתיבה אחרים/חדשים.
לצורך זה, הוא מנסה להוציא מהחתימה את המאפיינים הצורניים הבולטים לעין, אך בדרך-כלל אין הוא מסוגל להסוות מאפיינים אחרים בלתי מודעים, כמו שטף הכתיבה, פרופורציות, רווחים ועוד.
כאשר מתעורר חשד לזיוף עצמי, במקביל לחיפוש אחר הבדלים, יש לחפש אחר קווי דמיון בין החתימה שבמחלוקת לבין החתימות להשוואה. סימני הדמיון חייבים להיות אינדיבידואליים וייחודים לכותב.
בזיוף רגיל, אדם מנסה להעתיק דגם של חתימה מסוימת, כך שנמצא קווי דמיון בין החתימה שבמחלוקת לבין החתימות להשוואה, בכל הקשור למאפייני כתב-יד בולטים לעין. מאידך, החתימה שבמחלוקת כתובה בצורה איטית יותר, ללא שטף הכתיבה שמאפיין את החתימה האוטנטית.
בניגוד לכך, בזיוף עצמי, דווקא הסימנים הבולטים לעין מוסווים, בעוד שהסימנים הבלתי מודעים נשארים בחתימה.
כאשר אדם מנסה להסוות חתימתו, תוך שינוי דרסטי, למשל – כאשר החתימה במחלוקת כתובה בצורת שרבוט (קשקוש), לעומת חתימה אוטנטית קריאה - כי אז יתכן שלא ניתן יהיה לאמת את החתימה שבמחלוקת. מאידך, אם ינסה להסוות חתימתו תוך שינוי זווית הכתיבה, או שינוי סגנון האותיות, קיימת אפשרות לאמת את החתימה שבמחלוקת.
בכל מקרה, נוכח טענה או חשד לזיוף-עצמי, יש צורך להשוות את החתימה שבמחלוקת עם מספר רב של חתימות/ כתבי-יד להשוואה, שנכתבו בזמנים שונים ולמטרות שונות. חשיבות רבה קיימת לדרך ביצוע ההכתבה, במקרה מסוג זה.
מכיוון שקל יותר לכותב לתת את הדעת ולשנות את פתיחת החתימה, הבדיקה עצמה צריכה להתמקד דווקא בסוף החתימה ובמיוחד- בסימנים הסמויים מן העין. יש לציין, שבזיוף עצמי, שטף הכתיבה לא משתנה וגם יחסי הגודל נשארים זהים לחתימה המקורית.
הפרופיל של פנינה אריאלי במשפטי
לאתר הבית של פנינה אריאלי.
