ייתכן ששמעתם על בית הדין הרבני דברים לא נעימים, ייתכן שאתם לא יודעים בדיוק במה מדובר ומתי בכלל צריך לפנות אליו. כדאי לעשות קצת סדר בדברים!
בית הדין הרבני- מהו?
השופטים בבתי הדין הרבניים נקראים דיינים. הם יושבים בדרך כלל בהרכבים של שלושה דיינים, אך במקרים מסוימים גם דיין אחר יכול לשפוט.
ליעוץ בנושא גירושין ומעמד אישי, פנו לעורכי דין משפחה
לבית הדין הרבני יש סמכות שיפוט בלעדית בנושאי נישואין וגירושין של יהודים. לבתי הדין הרבניים יש סמכות שיפוט מקבילה לזו של בתי המשפט לענייני משפחה באשר לנושאים שנכרכו בתביעת הגירושין, כמו: מזונות, חלוקת רכוש, הסדרי ראייה, ירושה ועוד. סמכות שיפוט זו קיימת בתנאי שעדיין לא הוגשה תביעה דומה לבית המשפט לענייני משפחה. עניין זה עשוי להיות בעייתי, ובא לידי ביטוי ב"מרוץ הסמכויות".
המשמעות של מרוץ הסמכויות, היא שהצד שמעדיף שבית הדין הרבני ידון בתביעתו ממהר להגיש תביעה לשם, ואילו הצד שמעדיף שבית המשפט לענייני משפחה ידון בתביעתו, ממהר להגישה לבית המשפט.
גירושין בבית הדין
כאשר אשה או בעל מעוניינים להתגרש מבן הזוג לו הם נשואים, הם צריכים להוכיח כי קיימת נגד בן הזוג עילת גירושין מוכרת ע"פ ההלכה היהודית. הכוונה, למשל, לבעל שאינו מסוגל להוליד ילדים, לבעל שמסרב לקיים יחסי מין עם אשתו או לאשה עקרה או אשה שבוגדת בבעלה. לא די בכך שאחד מבני הזוג יחליט שהוא "שובר את הכלים" ופשוט מעוניין להתגרש.
חשוב לדעת, כי גם אם קיימת עילת גירושין מוכרת ע"פ ההלכה, לא תמיד בית הדין יכפה על הצדדים להתגרש. במקרה שביה"ד כן קובע כי על בני הזוג להתגרש, ואחד מהצדדים מנסה לטרפד את ההחלטה, בית הדין יכול להפעיל סנקציות (כמו מאסר ושלילת רישיון נהיגה) על בן הזוג "הבעייתי" עד שיסכים להתגרש.
אחרי שבית הדין הרבני נותן פסק דין לגירושין, כלומר: פסק דין שבו נקבע שבני הזוג צריכים להתגרש, עדיין לא מסתיימת דרכם של הצדדים בבית הדין הרבני. ישנם עוד שני שלבים שעליהם לעבור: ראשית, "חקירת שמות"- שלב שבו בני הזוג נשאלים בנוגע לפרטים האישיים שלהם ושל בני משפחתם. שנית, סידור גט- זהו השלב שבו כותבים את הגט ומוסרים אותו לידי האשה.
הסכם גירושין
יש לדעת, כי אם בני זוג חתמו ביניהם על הסכם גירושין, הם יכולים לפנות לבית הדין הרבני (במידה שהם מסכימים ביניהם על כך) כדי לקבל פסק דין לגירושין.
עוד בנושא:
