אף שלא קיבל את מירב השנים על פי החוק המתוקן, מדובר בגזר דין ראוי. השופטים עמדו בפרץ ויכלו לטענות המקוממות בדבר עינוי הדין של האנס המורשע קצב.
אני מברכת על גזר הדין המבהיר, בהמשך לפסק הדין שהעובדה שקצב היה נשיא ושר עומדת לחובתו שכן הדבר סייע לו לנצל את מעמדו לצורך ביצוע העבירות.
העובדה שקצב אינו מודה ואינו מתחרט תעמוד לו לרועץ כעת כשלא יוכל לקבל הקלות בעונשו על-פי חוק, מעניין לראות אם ימשיך גם כעת לטעון לניקיון כפיים.
בתוך כך חשוב להתייחס לזווית החשובה של התקשורת והסביבה של קצב, גם כאשר קצב נשלח לכלא, כל אותם שידעו ושתקו, עיתונאים, פוליטיקאים ומקורבים, מסתובבים בינינו וממשיכים בחייהם, היום נשלח מסר גם אליהם - קשר שתיקה הוא אשמה רובצת ועלינו כחברה להוקיע את התופעה הבזויה הזאת. ייתכן כי ללא האומץ של א' מבית הנשיא, שנותרה באופן אבסורדי מחוץ לכתב האישום, היה ממשיך האנס השפל להסתובב במסדרונות השלטון ללא מפריע.
אנו, כאישי ציבור צריכים כעת לעשות כל שנוכל בכדי לנקות את חרפתו מעלינו, להסיר את פסליו ותמונותיו ולמנוע את הכיבודים להם הוא זכאי. לא מתקבל על הדעת שאנס מורשע יפאר ויתפאר כאחד מסמלי מדינה שומרת חוק כישראל
עד לרגע בו הוקראה הכרעת הדין של משה קצב על ידי הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי ונשמעו המילים הברורות "שקרן, אנס, כשהיא אומרת לא הכוונה היא לא", חששתי
חששתי שהמדיניות וההתנהלות המאפיינות את המערכת הציבורית והתקשורת במקרים של תקיפה מינית ואונס, יגברו גם במקרה זה וקצב יצא פטור בלא כלום.
היו רגעים רבים לאורך המאבק הממושך, בהם המטוטלת נעה בין הרשעה לזיכוי. רק המחשבה שמשה קצב, הנשיא לשעבר ימשיך להלך בינינו כאחד האדם, או גרוע מכך - כבעל שררה העומד בראש מערכת ציבורית, מקבל החלטות ומייצג את מדינת ישראל, מצמררת.
ברגע בו הוקראה הכרעת הדין עברו מול עיני תמונותיהן המטושטשות של המתלוננות. קורות חייהן ועברן הפכו מכבר לנחלת הכלל, כל אחד יכול לחדור, לפשפש ולהוסיף תבלינים משלו. עליהן, על מעשיהן, על יושרן, על שמרנותן או על מתירנותן. הן, מצידן, עמדו באומץ ובגבורה מול גל הכפשות ונבירות בלתי פוסקות של קצב ועושי דברו - סוללת עורכי הדין, היחצנים ויועצי התקשורת שלוחי הרסן, גם בשיח הציבורי.
המסר שיצא מכותלי בית המשפט חד משמעי וברור. זהו חיזוק משמעותי למתלוננות נפגעות התקיפה המינית ולארגונים המטפלים שמלווים את הקורבנות.
קצב הוקע כאחרון אנסי הרחוב
הנשיא והשר לשעבר התגלה והוקע כאחרון אנסי הרחוב השפלים במדינת ישראל - לא ניתן לברוח ממעשה האונס והתקיפות המיניות. ביום זה צריכים המקורבים, נבחרי הציבור ואנשי התקשורת שידעו ושתקו להתבונן במראה ולעשות חשבון נפש, להכות על חטא השתיקה. כי מי שידע ושתק כמוהו כשותף לפשע.
עלינו כחברה להפיק לקחים, לקחת אחריות ולחשוף באומץ את האמיתות הידועות כדי שמקרה מביש מעין זה לא יחזור על עצמו, ולא נחזה במציאות בה אדם שהורשע בשני מעשי אונס ושורה של תקיפות מיניות, קרוב היה כפסע חזרה לחיים הפוליטיים. עלינו להוקיע מקרבנו את האדם ואת משתפי הפעולה ששתקו ואפשרו לו להמשיך במעשיו הבזויים.
זהו גם יום תחילתם של מאבקים חדשים. אל לנו לנוח על זרי ההרשעה, עכשיו יש לדאוג לטפל בקורבנות ולהביא לכך שכל מתלוננת תהיה מוגנת ותוכל למצות את הדין עם התוקף מבלי לחשוש.
עלינו להביא לשלילת זכויותיו של האנס המורשע מכל אותן הטבות שניתנו לו בתוקף תפקידו הרם מהמדינה, ולעשות כל שבידינו למחות את הבושה ואת זכרו מדפי ההיסטוריה של מדינת ישראל.
חובה עלינו לבחון היטב את המתחולל סביבנו. בכל יום צץ תוקף מיני סדרתי הפוגע בזכותה הבסיסית של האישה על גופה רצונה וכבודה. יש להוקיע זאת מתוכנו ולהביא לכך שהסביבה והמרחב הציבורי והפרטי יהיו בטוחים. חובה עלינו לעשות זאת היום, כדי שלא נתעורר בעוד כמה שנים ונגלה ששוב גבר קשר השתיקה והקורבנות עדיין מתמודדות עם מציאות בה עליהן לאזור אומץ ולעמוד בפני חיצי הביקורת הציבוריים על לא עוול בכפן.
