להסכם ממון בין בני זוג הנחתם לפני הנישואים, (Prenuptial Agreement) יש חשיבות רבה בהגנה על נכסים, ששייכים לכל בן זוג בנפרד הן לפני הנישואים והן כאלה שיקבלו במתנה או בירושה בזמן הנישואים.
הסכם ממון וחוק יחסי ממון
להסכם יש חשיבות גם בכך, שבאמצעותו בני הזוג יכולים להחיל על חייהם הרכושיים המשותפים משטר שונה מזה הקיים בחוק ובפסיקה.
סעיף 3 (א) של חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון") קובע: לא עשו בני הזוג הסכם-ממון, ואם עשו - במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם-ממון בעל-תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.
דהיינו, אם הצדדים עשו הסכם ממון ואימתו אותו בהתאם לדרישות החוק, וההסכם שונה מהוראות החוק, ההכרעה תהיה לפי ההסכם ולא לפי חוק יחסי ממון והגחמות של כל שופט או שופטת.
הגנה על הרכוש הפרטי
יש לכך חשיבות עצומה לצורך ההגנה על קניינם הפרטי של כל אחד מבני הזוג, וזאת בעיקר כאשר הצדדים באים לנישואים כשהם כבר מבוססים ובעלי רכוש משל עצמם ו/או במקרה בו הם צפויים לקבל רכוש רק לעצמם במתנה ו/או בירושה.
פסיקה - מחצית מהבית שהבעל קבל במתנה עבר לאשה
בע"מ 1236/03 נתן ביהמ"ש המחוזי בתל אביב מפי כב' השופטת (כתוארה אז) יהודית שטופמן, ביושבו כערכאת ערעור על פסק דין, שניתן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה ברמת גן, מחצית מבית שהבעל קיבל במתנה מהוריו לאשתו.
ביהמ"ש המחוזי עשה זאת על אף שבהסכם המתנה נכתב במפורש, שהבית ניתן רק לבעל ושהבעל אינו יכול לעשות בבית עסקה כלשהי ללא רשותם של ההורים מראש ובכתב.
ביהמ"ש המחוזי אף עשה זאת תוך התעלמות מוחלטת מהוראת סעיף 5 (א) (1) של חוק יחסי ממון, שקובע: עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה - פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט - (1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;".
ביהמ"ש העליון, אף הוא התעלם לחלוטין מהוראת סעיף 5 (א) (1) של חוק יחסי ממון, השאיר על כנו את רוב פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, אך החזיר את הדיון לביהמ"ש המחוזי כדי שיבהיר למה כוונתו, כשקבע בפסק דינו, שהקרקע שייכת רק לבעל, אך בבית, הבנוי על הקרקע שותפים הבעל והאישה בחלקים שווים. קביעה זו של ביהמ"ש המחוזי נגדה את הוראות סעיפים 12-13 של חוק המקרקעין, התשכ"ט - 1969 שקובעים:
12. המחובר לקרקע
הבעלות בקרקע חלה גם על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר.
13. היקף העסקה במקרקעין
עיסקה במקרקעין חלה על הקרקע יחד עם כל המנוי בסעיפים 11 ו-12, ואין תוקף לעיסקה בחלק מסויים במקרקעין, והכל כשאין בחוק הוראה אחרת.
לאחר שהוחזר אליו הדיון מינה ביהמ"ש המחוזי שמאי, שיעריך את שווי הבית ללא המגרש וחייב את הבעל לשלם לאישה מחצית משווי זה עם הצמדה וריבית.
ביהמ"ש המחוזי וביהמ"ש העליון עשו זאת בניגוד מפורש להוראות סעיף 5 (א) (1) של חוק יחסי ממון, ולקחו חלק מקנינו הפרטי של הבעל, שלא נצמח במאמץ המשותף של שני בני הזוג, אלא ניתן לו ולו בלבד ע"י הוריו במתנה.
הסכם ממון מאפשר שליטה בגורל הרכוש במקרה של גירושין
משום כך ברורה חשיבותו הגדולה של הסכם ממון שיחתם בין בני הזוג לפני הנישואים, ויסייע בידי בני הזוג להרחיק את בתי המשפט והשופטים מהקביעה מה יעשה ברכושם של הצדדים אם חס וחלילה יתגרשו. הסכם כזה יסייע בידי בני הזוג למנוע מבתי המשפט לתת לבן הזוג השני נכסים, שמעולם לא השתייכו לו.
בסעיף 101 של פסק דינה בתמ"ש 37846-04/13 מ.ב. נ' פ.ב. קבעה כב' השופטת עפרה גיא מביהמ"ש לענייני משפחה באשדוד כי:"משכך ולאור הוראות סעיף 3 (א) לחוק יחסי ממון, אין תחולה לחוק נוכח קיומו של הסכם הגירושין המסדיר את יחסי הממון בין הצדדים, לכן לא קמה לתובעת כל עילת תביעה רכושית, אין להידרש לטענות התובעת באשר לאירועים שקדמו להסכם הגירושין ודין תביעתה להידחות אף מטעם זה."
אימות הסכם ממון
יש לערוך ולאמת את הסכם הממון בצורה הנדרשת בחוק ולהסביר לצדדים את תוכן ההסכם משמעותו ותוצאותיו שכן אי מתן הסבר כזה יכול לשלול מההסכם את תוקפו.
בסעיפים 53-54 של פסק דינה בתמ"ש 036510/06 אלמוני נ' פלונית קבעה השופטת שירה חני מביהמ"ש לענייני משפחה בראשון לציון, כי:
"53. פסק הדין של בית הדין הרבני אינו עומד בדרישות חוק יחסי ממון. סעיף 2 לחוק יחסי ממון קובע :
(א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה (להלן - בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן - בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.
(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין, שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חפשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.
54. כעולה מפסה"ד ההסכם לא אושר על פי החוק שכן לא נמצא כי בית הדין אכן הסביר לצדדים את ההסכם בדק כי הצדדים הבינו תוכן משמעות ותוצאות וכמתחייב מהוראות החוק."
הסדר איזון משאבים
במקרה הנדון, מכיון שהסכם הממון אינו עומד בדרישות החוק, החיל ביהמ"ש לענייני משפחה את הסדר איזון המשאבים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסעיף 56 של פסק דינה הנ"ל של כב' השופטת חני, הקובע: "56. משלא קבעו הצדדים כל הסדר לענין משאביהם הרכושיים יש להחיל על הצדדים את הסדר איזון המשאבים (ראה: בע"מ (חי') 416/06 פלוני נ' פלונית, מיום 12.04.2007)."
בסיכום - תחולת הוראות ההסכם עדיפה על גחמות השופטים
כלומר, כאשר עורכים כהלכה את הסכם הממון, ומסבירים לצדדים את תוכנו, משמעותו ותוצאותיו, חלות הוראות הסכם הממון ולא חלות הוראות החוק. כך גם לא חל הסדר איזון המשאבים ורכושם של הצדדים אינו כפוף לגחמות ליבם של השופטים ושל בית המשפט השונים.
סעיף 2 (ג1) של חוק יחסי ממון נותן אפשרות לבני הזוג לערוך את הסכם הממון בפני נוטריון, אך זאת רק כשההסכם נערך לפני הנישואין.
יש חשיבות גדולה לעריכת הסכם הממון לפני הנישואין, כיון שאם ההסכם נערך ע"י בני הזוג בתקופה כלשהי לאחר הנישואים, ניתן לטעון, שההסכם אינו חל על כל הרכוש שהתקבל ע"י הצדדים לפני עריכתו, וביהמ"ש יוכל לדון ולקבוע את קביעותיו בנקודה זו.
עוד בנושא:
