הגשת תביעת אבהות
תכליתה של תביעת אבהות היא להצהיר, כי הגבר הינו אביו של הקטין. הצהרה זו מבססת את מעמדו של הגבר כאבי הילד, מעמד המקנה לו חובות וזכויות. אכן, מרבית תביעות האבהות מוגשות כבסיס לתביעת מזונות, אך ההכרה באבהות יכולה להוליד גם תביעת משמורת מצד האב ויצירת קשר בין האב לילד ומעורבות בגידולו.
שאלות סביב זהותו של האב יכולות להתעורר במקרים רבים. עם המקרים הנפוצים ניתן למנות, למשל, ילד שנולד לאשה רווקה שניהלה קשר זוגי שהסתיים בטרם האב ידע על ההריון (או בעקבות הידיעה על ההריון), או לאחר קיום יחסי מין מזדמנים. דוגמה נוספת היא תינוק שנולד לאשה נשואה מגבר שאינו בעלה. כפי שנראה להלן, בכל מקרה, התייחסות בית-המשפט לביצוע בדיקת אבהות לצורך הוכחת האבהות תהיה שונה, וההכרעה תגזר מבחינת טובת הילד בכל מקרה.
תביעת אבהות מוגשת לבית-המשפט לענייני משפחה, על-ידי הקטין בעצמו או אפוטרופוס, או על-ידי האם ולעיתים אף על-ידי האב. בית-המשפט יבחן את מכלול הראיות שבפניו, כאשר, הראיה הטובה ביותר תהיה ממצאי בדיקת האבהות, אותה ניתן לבצע רק בצו של בית-המשפט.
בדיקת אבהות
בדיקת אבהות - בדיקת סיווג רקמות, בוחנת התאמה גנטית בין הפרטים הנבדקים. בעבר, בדיקת אבהות הצריכה נטילת דגימת דם, אולם כיום, בדיקת סיווג הרקמות הינה בדיקה פשוטה ולא פולשנית, המתבצעת על-ידי נטילת דגימת רוק או שיער.
למעשה, כיום משווקות בדיקות אבהות ברמת וודאות גבוהה ברשת האינטרנט במאות שקלים בודדים, הגם שלתוצאותיהן לא בהכרח יהיה תוקף משפטי. רק בדיקה המתבצעת באחת מחמש המעבדות המוסמכות לקבוע אבהות, ומכח צו של בית-המשפט, תתקבל כראיה.
פרק ה'1 לחוק המידע הגנטי, תשס"א-2000, משנת 2008, מסדיר את הנושא של ביצוע בדיקות לגילוי קשרי משפחה. כאמור, בהתאם לסעיף 28 א' לחוק, לא תיערך בדיקה גנטית ללא צו של בית-משפט לענייני משפחה. הלכה היא, כי במקרים שלא קיים חשש לפגיעה במעמדו של הקטין, זכותו של הקטין לדעת מי אביו על העליונה, והצו ינתן.
טובת הילד - מהי?
תביעות אבהות מחייבות איזון עדין בין זכות היסוד של הקטין לדעת מי אביו, והגנה על טובתו. כאשר הקטין עלול להפגע, לא בכל מקרה יאשר בית-המשפט את ביצוע הבדיקה.
סעיפים 28ד' ו- 28ה' לחוק מסייגים ביצוע בדיקה כאשר תוצאותיה עלולות להוביל למסקנה, כי הילד הוא ממזר – קרי: בנה של אשה נשואה מגבר שאינו בעלה. כך למשל, בית-המשפט דחה תביעת אבהות שהגיש מאהבהּ של אשה נשואה.
לקביעת מעמדו של הילד כממזר השלכות מרחיקות לכת, שכן בהתאם להלכה היהודית, ממזר רשאי להנשא רק לממזרים אחרים, ומעמדו כממזר עובר גם לדורות הבאים. לכן, כאשר מתעורר ספק באשר לזהותו של האב לילד של אשה נשואה, בית-המשפט, בשם טובת הילד ובדרך יצירתית, אמץ את החזקה ההלכתית לפיה "רוב הבעילות אחר הבעל", ובמרבית המקרים, לא מאשר את ביצוע הבדיקה ודוחה את תביעת האבהות.
לעומת זאת, במקרה בו עלולה להפגע טובת הקטין מבחינה נפשית, למשל, מכך שיגלה כי זהות אביו שונה מכפי שגדל לחשוב, יטה בית המשפט לאשר את ביצוע הבדיקה, וזכותו של הקטין לדעת את מקורו תגבר.
מה משמעותו של סירוב לביצוע בדיקה?
בדיקת סיווג רקמות היא קלה לביצוע ונגישה, ונותנת תוצאה ודאית ומהירה. קשה לחשוב על סיבה לסרב לבצעה, מלבד הנסיון להסתיר. לכאורה, לא כופים על אדם לבצע בדיקה גופנית, אולם סעיף 28 ח' לחוק קובע כי: "בית-המשפט רשאי להסיק מסירובו של אדם להיבדק כל מסקנה הנראית לו מוצדקת בנסיבות העניין, לרבות בדבר קביעת קשרי המשפחה הנטענים כלפי אותו אדם".
סירוב לבצע את הבדיקה, ללא מתן הסבר סביר, מהווה, בהתאם לדיני הראיות, המנעות מלהביא את הראיה הטובה ביותר, המצויה בידי המסרב. בית-המשפט רשאי להסיק מסקנות ראייתיות מהסירוב בהתאם לעניין.
לדוגמה, במקרה בו סירב גבר נשוי לבצע את הבדיקה, מחשש לשלמות משפחתו ולמצבו הנפשי, ואף איים להתאבד אם יכפה עליו לבצע את הבדיקה, הכריע בית-המשפט על סמך יתר הראיות כי הגבר הינו אביו של הקטין, תוך שהוא מאפשר לאב לחדש את תביעתו ולבצע את בדיקת הרקמות, כדי להוכיח אחרת.
מהם השיקולים בתביעת אבהות?
תביעות אבהות מחייבות ניהול רגיש ועדין תוך התחשבות מתמדת במצבו של הילד ובטובתו.
במקרה בו טיפל משרד הח"מ, לקוחה גילתה כי בעלה הומוסקסואל, והם עמדו להתגרש. לשניים ילד משותף, אשר בדיעבד הסתבר כי אביו הוא גבר אחר, איתו ניהלה האם יחסים בעבר. במקרה עדין זה, עשו הצדדים כל שביכולתם למזער את הנזק הצפוי לילד וכן לא לפגוע בבעל ובפרטיותו, וביצעו בדיקת אבהות שנרכשה דרך האינטרנט. לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, הגיעו השניים להסכם, בו ויתרה האם על כל דרישה לתשלום מזונות עבור הילד. הנושא לא הגיע לבית-המשפט, והסתיים במהרה וביעילות ובכך נחסך נזק רב שהיה יכול להגרם לכל הצדדים.
במקרה אחר בו טיפלה הח"מ, אשה רווקה נכנסה להריון מגבר נשוי. בשנים הראשונות, ניסתה האם להגיע להסכמה עם האב, בדבר תשלום דמי המזונות. כשהפנימה שהאב אינו מתכוון לשלם, פנתה אל הח"מ לייצוג משפטי והגישה תביעת אבהות. האב, אשר בחר בייצוג לוחמני ועיקש, נקט כל אמצעי, כדי להתחמק מהכרתו כאבי הילד ומחובת תשלום דמי המזונות. ראשית, טען האב כי הוא בהליכי פשיטת רגל. לאחר מכן "איים" בתביעת משמורת על הילד כאמצעי הפחדה כלפי האם. כמובן שברגע שביקשה הח"מ את אישור אשתו לעניין, נסוג האב מיד מתביעתו זו. לבסוף, סירב לבצע בדיקת רקמות, ואילץ את הצדדים לצאת למסע משפטי ארוך מפרך, הכולל דיוני הוכחות וחקירת עדים. האם הציגה בפני בית-המשפט ראיות לקשר שכלל מגע מיני בין השניים, בעוד שהאב היה עסוק בעיקר בהכחשת הקשר ובהכפשת האם ומוסריותה, טענות אשר מן הסתם גם אילו היו נכונות, הינן חסרות משמעות לגבי קביעת חובותיו של האב כלפי בנו הקטין. בנוסף, סירובו של האב לביצוע הבדיקות כמובן פעל לרעתו, שכן בסוף ההליך, בית-המשפט קבע את האבהות וחייב את האב לשלם, בנוסף לדמי המזונות החודשיים, סכום נכבד וגבוה מהמקובל בעבור הוצאותיה המשפטיות של האשה, שהיו נחסכות אילו הסכים האב מלכתחילה לבצע את הבדיקה.
האב ערער לבית-המשפט המחוזי, ונקבעה בדיקת רקמות, בה נכחו, כנדרש - הקטין (בן שבע אז), האם והאב אשר פגש שם לראשונה בחייו את בנו. בפתח הדיון בערעור, אשר נדחה עד לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, פנה השופט לאב בברכת מזל טוב, לאחר שהבדיקות אישרו כי הילד אכן שלו. מובן שלנזק שנגרם לילד במקרה זה, אין מחיר.
במקרה אחר אשר טופל ע"י משרד הח"מ, הגיש דווקא אב תביעת אבהות, בה ביקש לקבוע שילד שנולד לאשה אתה היה לו קשר, הוא בנו, על אף שהאם טענה שהוא אינו האב ואף ידעה להצביע על גבר אחר כאבי בנה. לאחר שהציגה האם בדיקת אבהות הקובעת כי גבר אחר הוא אבי הילד, ניתן כמובן פס"ד הדוחה את התביעה, אלא שבעקבות פס"ד זה, הגיש התובע המאוכזב, תביעת נזיקין נגד האם, בגין נזקים שכביכול נגרמו לו, כיוון שהאם סרבה לביצוע בדיקת אבהות משותפת עימו, אולם גם תביעה זו נדחתה.
כמובן שמדובר במקרה חריג, בו הטוען לאבהות מגיש תביעה. יש לציין עוד, כי במרבית התביעות המוגשות ע"י האמהות, תוצאות הבדיקה יוצאות חיוביות, שכן בדרך כלל האמהות יודעות מיהו אבי הילד שנולד. מקרה חריג במשרדה של הח"מ, היה לפני מספר חודשים, כאשר אשה הגישה תביעת אבהות נגד גבר ובדיקת האבהות הראתה שהוא אינו האב.
לפני הגשת תביעת אבהות
הצהרה על אבהות ורישומו של האב במרשם האוכלוסין, בעלת השלכות רבות על חיי הצדדים והילד בפרט, הנוגעות לזכויותיהם וחובותיהם של הנוגעים בדבר, האחד כלפי השני, הן בנוגע לדיני משפחה - מזונות, משמורת, הסדרי ראיה ואפוטרופסות (כוללת למשל זכות החלטה לאב בנוגע למסגרת החינוכית, הנפקת דרכון, הגירה מישראל ועוד) והן בנוגע לדיני ירושה (הקובעים שבהעדר צוואה, יורש הקטין את הוריו, והדבר כולל כמובן גם הורות שנקבעה לאחר תביעת אבהות). בטרם הגשת תביעה, יש לשקול בזהירות רבה את הצעדים והשלכותיהם, בשל מכלול הנסיבות ולאור טובת הקטין.
* משרדה של עו"ד מיקי חשמונאי עוסק בדיני משפחה, ירושה והמעמד האישי
