"מספרים על אישה שבאה אל בעלה להתייעץ איתו- אילו נעליים לקנות: נעליים בעלות עקב גבוה, או נעליים בעלות עקב נמוך? אמר לה הבעל לקנות נעליים בעלות עקב גבוה. אמרה לו: בנעליים בעלות עקב גבוה אני עלולה חס ושלום לשבור את הרגל. אמר לה: קני זוג נעליים בעלות עקב נמוך. על כך השיבה שאין זה מודרני.. אמר לה: קני זוג נעליים, נעל אחת שיש לה עקב גבוה, נעל שנייה שיש לה עקב נמוך. אמרה לו: אהיה צולעת. הסביר לה: מה אפשר לעשות, זוהי פשרה, וכל פשרה- צולעת..." (הש' מישאל חשין, ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל, פ"ד מט(4) 221 (1995)).
האם בהכרח כל פשרה 'צולעת'? במאמר זה נדון בפשרה הנעשית במסגרת סכסוך משפטי בין צדדים.
"החיים הם פשרה אחת גדולה"- זהו ביטוי אותו אנו שומעים לא אחת, והוא נוגע למעשה לכל תחומי החיים. אנו מתפשרים במהלך ויכוח עם חבר, בן משפחה, בן זוג.
מהי בעצם פשרה?
פשרה מתארת השגת הסכם בין צדדים במהלך סכסוך שהתגלע בניהם, וזאת תוך שימוש בתקשורת ובדרך של הבנה וקבלה הדדית של תנאים. הפשרה טומנת בחובה ויתור על מטרות או רצונות.
פשרה במסגרת סכסוך משפטי יכולה להיעשות בטרם נקיטתו של הליך משפטי ואף במהלך ההליך המשפטי ולאחר שהוגשה תובענה לביהמ"ש.
פשרה - הליך קצר מועד
אמנם במסגרת פשרה שמקורה בסכסוך משפטי, הצדדים מוותרים על חלק מטענותיהם זה נגד זה ומקבלים על עצמם תנאים והסכמות שנקבעו במשותף, כאשר לאחריה לא יוכלו עוד לטעון זה אחד כנגד השני והסכסוך שהתגלע בניהם יסתיים, אך הליך הפשרה הינו הליך קצר מועד אל מול ניהול התדיינות משפטית והעלות הכרוכה בניהול פשרה נמוכה יותר מניהול הליך משפטי, כאשר זהו ללא ספק שיקול אשר יש בו כדי להטות על הכף לטובת פשרה.
כפי שצוין לעיל, הפשרה יכולה להיעשות עוד קודם להגשת תביעה בעקבות סכסוך שהתגלע בין הצדדים. כך למשל, צד המבקש לחסוך בהוצאות משפט או צד שחושש ממעמד של חקירה בביהמ"ש, או צד החפץ לסיים את המחלוקת עם הצד השני מהר ככל הניתן, יטה לבחור בפשרה והיא תתאים לו יותר.
בפשרה הנעשית בין צדדים טרם הליך משפטי, ישנו משנה חשיבות לסנקציות שניתן יהא לנקוט מקום בו יופר ההסכם. לדוגמא, הפרת הסכם תביא לתשלום פיצוי מוסכם ע"י הצד המפר, הגשת תביעה ללא כל הודעה מוקדמת נגד הצד המפר ועוד.
חשיבות סנקציה בהליך פשרה
למעשה, מקום בו צד מבקש להימנע מהליך משפטי ומבקש להתפשר עם הצד שכנגד, חשוב שיעשה זאת בחוכמה, תוך שמירה על האינטרסים שלו ועל זכותו לשוב ולתבוע במידה של הפרה, וזו בדיוק חשיבותן של סנקציות במסגרת פשרה. בצד השמירה על האינטרסים של צד שמתפשר, יש בסנקציה כדי להוות אפקט התרעה מפני הפרה.
בתי המשפט מעודדים פשרות
כאמור, כוחה של פשרה יפה גם מקום בו הצדדים נמצאים בשלב של ניהול הליך משפטי. אלא שבשונה מפשרה המושגת טרם ההליך המשפטי, בפשרה שהושגה במסגרת ההליך ניתן לתת תוקף של פסק-דין להסכם הפשרה. למעשה, בתי המשפט מעודדים פשרות, ורואים בהסכמי פשרה ערך מהותי ואף פתרון נאות ורצוי המייתר את ההליך הפורמלי ובעיקר פתרון מסיר עומס ממערכת המשפט. יתרה מזו, פשרה מייצרת סיכוי להמשך מערכת היחסים בין הצדדים.
פסיקה בדרך של פשרה - מתי?
פשרה במהלך הליך משפטי קבלה אף את חותמת הרגולטור, וזאת במסגרת סעיף 79 א' לחוק ביהמ"ש, אשר קבע הסדר במסגרתו פוסק ביהמ"ש בעניין אזרחי בדרך של פשרה. בשולי הדברים יצויין, כי קודם לחקיקתו של סעיף זה, נחקק סעיף 4 (ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
סעיף זה מתאים למקרים בהם בעלי הדין אינם חפצים ליטול על עצמם את הסיכון שבקבלת התביעה במלואה ו/או לחילופין בדחייתה במלואה, ועל כן נוח להעביר את ההחלטה לביהמ"ש. היתרונות בהליך זה הינם ברורים: יעילות, מהירות, מיקוד וכד'. בנוסף, מי שמחליט על הפשרה הוא גורם שלצדדים אמון רב בו.
חסרונות ההליך - פסק דין לא מנומק וסיכוי נמוך לערעור
אך בצד היתרונות, ישנם גם חסרונות בהליך זה: פסק דין אינו מנומק וסיכויי הערעור עליו קלושים. למעשה, עילות התערבות ערכאת הערעור בפס"ד שניתן ע"פ סעיף 79א הן מצומצמות יותר מהליך ערעור רגיל, וביהמ"ש יטה להתערב בפסק דין של פשרה רק במקרים של חריגה קיצונית ביותר מגבולות הסבירות במסקנות או בקביעת סכומים שנפסקו.
יוער, כי במסגרת סעיף זה, ניתן להסכים כי יינתן פסק דין על בסיסו, הן על בסיס החומר המצוי בתיק ובתחילת ההליך המשפטי והן לאחר חקירות הצדדים והגשת סיכומים בין בכתב ובין בעה"פ.
תקרת מינימום ומקסימום
זאת ועוד, וכדי להבטיח לצדדים וודאות מסוימת בתוצאות פסק הדין, ניתן לקבוע תקרות מינימום ומקסימום, כך שבהכרעה הסופית, ביהמ"ש לא יוכל לפסוק מתחת ו/או מעל לסכומי התקרות עליהם הסכימו הצדדים.
יש לציין, כי לא תמיד שיקולי יעילות וחיסכון בהוצאות עומדים לנגד עיניהם של בעלי הדין בבואם לבקש הכרעה על בסיס סעיף זה, ולעיתים הנר שעומד לרגליהם, הוא רצון לחסוך מעצמם הכתמה של העדים, מניעת חשיפת סודות מסחריים, רצון לחסוך מבן משפחה עדות בביהמ"ש וכיוצ"ב.
הליך גישור
אפשרות נוספת שהכיר בה הרגולטור, במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, כאפשרות לפשרה במהלך הליך משפטי, הינה הליך הגישור.
גישור הוא הליך וולונטרי ומהווה דרך לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי בית המשפט, וזאת בדרך של הדברות ישירה ובהסכמה בין הצדדים המעורבים בסכסוך. הליך הגישור בהיותו הליך בדרך של פשרה מתאים ומומלץ לאנשים שנמצאים בסכסוך ורוצים להימנע מהביורוקרטיה והעלויות הכבדות של בתי המשפט.
ניתן לפנות להליך הגישור בכל שלב של הסכסוך, וכל עוד הסכסוך בין הצדדים לא הוכרע ע"י ביהמ"ש. יתרונות הליך הגישור באים לידי ביטוי בכך שהוא מאפשר לצדדים המעורבים בסכסוך להיפגש בחדר הגישור יחד עם מגשר שעוזר לצדדים לפתח שיחה על האינטרסים של כל אחד מהצדדים ולמצוא פתרון שיענה על האינטרסים של כל הצדדים. כך, שבשיחה פתוחה ניתן לשוחח על כל המחלוקות בין הצדדים ולהגיע לפשרה שתהיה מוסכמת ומקובלת על שני הצדדים.
הליך הגישור מתנהל באמצעות שיחות משותפות של הצדדים עם המגשר ובשיחות נפרדות של כל אחד מהצדדים עם המגשר בנפרד.
יתרון חשוב נוסף שיש להליך הגישור הוא, כי דברים הנאמרים למגשר נשמרים בחיסיון מוחלט, יתרון אשר יש בו כדי להסיר את החשש מלב הצדדים כי יעשה שימוש בדברים שנאמרו במהלך ישיבות הגישור נגדם.
הליך בוררות
הליך נוסף, שבא במקום הליך משפטי, הוא הליך הבוררות.
בוררות היא הכרעה בסכסוכים על דרך של שפיטה ע"י בורר במקום הליך שיפוטי בבתי משפט. בבוררות שואב הבורר את סמכויותיו מהסכם הבוררות, ואין לו סמכויות מעבר לאלה שהוענקו לו במפורש. (הש' אליהו וינוגרד בג"ץ 657/84 ההסתדרות נ' טאובמן, פ"ד מא(2) 658 (1987)).
כדי שנושא יידון בפני בורר, על שני הצדדים להסכים לכך בכתב. ההסכמה יכולה להיות עוד לפני שהסכסוך התגלע בין הצדדים, זאת במסגרת סעיף בוררות בחוזה או ע"פ הסכמה מאוחרת -בפרוץ הסכסוך. בדומה להליך הגישור, גם בהליך הבוררות קיים חיסיון.
הליך הבוררות מסתיים בפסק שניתן להגישו לאישור לבית המשפט. פסק בורר שאושר, דינו כדין פסק דין של בית משפט, לכל דבר ועניין, והוא ניתן לאכיפה גם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. סיכויי הערעור על פסק בורר, בדומה לסיכויי הערעור על פס"ד בהתאם לסעיף 79 א', הם קלושים ביותר.
ליווי של עו"ד
כאמור, פשרה מעצם היותה ויתור על מטרות או רצונות, טומנת בחובה יתרונות וחסרונות. בשל כך, חשוב שצד המבקש להתפשר במחלוקת שהתגלעה בינו לבין צד שני, בין אם מדובר בשלב בו טרם הליך משפטי ובין לאחריו, יהיה מלווה בעו"ד, אשר יבחן את ההצעה, את מכלול השיקולים השונים, כדוגמת סיכויי התביעה, כדאיות ניהול ההליך המשפטי, ויוכל בסופו של יום לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבור הצד אותו הוא מייצג.
ייצוג צד בהליך פשרה ע"י עו"ד, הוא בעל חשיבות יתרה, באשר עו"ד הינו בעל היכולת להביא להסכם פשרה, אשר חרף ויתורים שונים שעושה הצד אותו הוא מייצג, יכלול ההסכם סנקציות ו/או ישיג מטרות אשר לא יכולות להיות מושגות בהליך משפטי, כגון: נכונות לפריסת החוב אל מול ויתור על הזכות לפנות לערכאות משפטיות בהמשך, המצאת בטוחות נוספות לקיום ההתחייבות בין הצדדים כדוגמת, שטר חוב וערבות צד ג'. ואם בערבות צד ג' עסקינן, כי אז ניתן להוסיף סנקציה נוספת במקרה של הפרה, והיא: צירופו של צד ג' הנ"ל כחייב בתיק. סנקציה נוספת היא הודאה של החייב בחוב, ובכך חסימת דרכו מלטעון כנגד החוב בעתיד ו/או להכחישו.
עינינו הרואות, כי בעוד שצדדים ישירים להליך המשפטי מצויים לעיתים בסערת רגשות עקב המצב אליו נקלעו ונבצר מהם להגיע להסכם אשר חרף הוויתורים ידאג לאינטרסים שלהם, הרי שגורם ניטרלי כדוגמת עו"ד יכול להביא מזור לצד המתפשר.
