לקיצה של מערכת הנישואין השלכות משמעותיות על חיי הזוג, על הילדים, ועל מצבם הכלכלי. בעוד שישנם בני זוג המצליחים להגיע להסכם גירושין בהסכמה ואף לגור בשכנות ולשמור על קשר הדוק ביניהם, ישנם אחרים המנהלים במשך שנים הליכים משפטיים רבים בערכאות השונות, הסכסוך ביניהם רק מעמיק, וכל תשלום לקייטנה או לחוג, הופך להליך נוסף.
גם אלו המגיעים להסכם, צריכים לוודא כי כל הסוגיות הוסדרו, וכי נקבע מנגנון המאפשר להם להגיע להסכמות עתידיות. קורה לא אחת שזוג חי על-פי הסכם במשך שנים, אך כאשר שינויים בנסיבות מביא את אחד מבני הזוג לבקש שינויים בהסכם, כמו בחלוקת המשמורת או גובה המזונות, השניים לא מצליחים להגיע להסכמה ואין מנוס מלפנות לערכאות.
הסכם גירושין
בהליך הגירושין (Divorce) עולים עניינים רבים אותם יש להסדיר:
חלוקת הרכוש - חלוקת הרכוש חייבת למצות את הנכסים הקיימים והעתידיים של בני הזוג, ומעבר לחלוקה הברורה של דירה, רכב, חפצים וכספים, יש להתייחס גם לרכוש שאינו מתחלק ביניהם, וכן לחובות, לזכויות פנסיוניות, רווחים עתידיים, מוניטין, הוצאות ההליכים וכל נושא ממוני נוסף ולשאוף לניתוק כלכלי מוחלט בין בני הזוג.
המשמורת על הילדים - יש לקבל החלטה האם לקבוע את אחד ההורים, לרוב האם, כמשמורן יחיד ולקבוע הסדרי ראיה להורה השני, או לקבוע משמורת משותפת וחלוקת הזמן והאחריות ההורית בין בני הזוג. יש להסדיר בנוסף את כל האירועים המיוחדים, חגים, נסיעות לחו"ל, היחסים עם המשפחה המורחבת, הקשר עם מוסדות החינוך, החלטות בקשר לטיפולים מיוחדים ועוד.
דמי המזונות - מעבר לתשלום החודשי, יש להתייחס לכל הוצאה נוספת וחורגת ולאופן עדכון הסכומים.
כיום, החוק מחייב פניה להליך גישור במטרה להגיע להסכם גירושין. ישנם יתרונות רבים כמובן עבור אלו המצליחים, למרות היחסים העכורים וסערת הרגשות, להגיע להסכם ללא הליכים מיותרים בבתי-המשפט. אך חשוב לוודא, כי ההסכם מנוסח באופן מקצועי וכולל הסדרה מפורשת וברורה, הצופה פני עתיד, של מכלול הסוגיות העולות מפירוק התא המשפחתי. יחד עם זאת, אין לתת לרצון לסיים בהסכמה להוביל לויתורים רבים מידי, וכשאין מנוס מפניה לערכאות, יש להכיר את המסגרת המשפטית המורכבת והסבוכה העוטפת את הליך הגירושין.
מרוץ הסמכויות
הסמכות לדון בגירושין של בני זוג יהודים נתונה במקביל לבית-המשפט לענייני משפחה ולבית-הדין הרבני. הערכאה הראשונה אליה תוגש תביעת הגירושין, תהיה זו המוסכמת לדון. לתביעה ניתן לכרוך את תביעת המשמורת, המזונות, חלוקת הרכוש ועוד, וכך להסמיך את אותה ערכאה לדון גם בתביעות אלה. ישנם הבדלים רבים בין בית-המשפט לבית-הדין, שמקורם בכך שבית-המשפט כפוף לדין האזרחי בעוד שבית-הדין פוסק בהתאם להלכה היהודית. יחד עם זאת, במהלך השנים הוחל הדין האזרחי והלכות בית-המשפט העליון גם על בתי-הדין, השינויים החברתיים ורוחות השוויון לא פסחו על בתי-הדין, המעוניינים לפנות לקהל רחב, וההבדלים בין בתי-המשפט לבתי-הדין בענייני גירושין, הצטמצמו במידה רבה.
תביעה למשמורת
בהיעדר הסכמה בין ההורים על חלוקת המשמורת, כל הורה רשאי להגיש תביעת למשמורת על הילדים. בית-המשפט יתחקה אחר טובת הילד, ויסתייע לשם כך במידת הצורך בחוות דעת של מומחים, פסיכולוגיים וסוציולוגיים, ובעמדת יחידת הסיוע. בנוסף, ינתן משקל לרצונו של הילד, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.
תביעה למזונות ילדים
בהתאם להלכה היהודית, החובה לזון את הילדים, ולדאוג לכל צרכיהם, מוטלת כולה על האב.
מזונות הכרחיים - הצרכים הבסיסיים ביותר כמו מזון, ביגוד, רפואה, חינוך.
מזונות מדין צדקה - מזונות הכוללים כל הוצאה אחרת, כמו בילויים, חוגים, נופש, בגדי מותגים ועוד.
באופן כללי חובת האב לשאת במלוא המזונות עד גיל 6. בין גיל 6 לגיל 15 עליו לשאת במזונות ההכרחיים בלבד, כאשר המזונות מדין צדקה יתחלקו בין ההורים בהתאם להכנסתם. מגיל 15 עד גיל 18 ישאו ההורים במזונות בהתאם להכנסתם.
לכאורה, לחלוקת המשמורת לא אמורה להיות השפעה על דמי המזונות, אולם כיום, הכרעות בתי-המשפט, בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו ובהתאם להכנסות ההורים, וחלוקת המזונות משתנה ממקרה למקרה, כך שלדוגמה במשמורת משותפת, או כאשר הכנסתה של האם עולה על זו של האב, תתכן הפחתה בדמי המזונות.
בנוסף על דמי המזונות, ישא האב בהוצאות המדור, הכוללים את שכר הדירה או המשכנתא וההוצאות הנלוות, כמו: חשמל, מים, ארנונה וועד בית. החלק היחסי שישלם האב תלוי במספר הילדים ובגורמים נוספים. לדוגמה, אם האשה עברה לגור אצל בן זוג חדש, ואינה נושאת כלל בהוצאות הדיור, תהיה לכך השפעה על חיובו של האב.
מזונות זמניים - ניתן לתבוע כבר בראשית ההליכים ועד כניסת הגירושין לתוקף. החוק מאפשרת הגשת תביעה למזונות זמניים כדי למנוע מצב של חרפת רעב ולצמצם את הקשיים שהצדדים חווים.
מזונות אשה - חובת הגבר לדאוג לכלכלת האשה במשך כל תקופת הנישואין ועד לפקיעתם, והאשה זכאית לתבוע מזונות לתקופת הפרידה ועד לקיום הגט.
מדור ספציפי - האשה רשאית לתבוע בבית-הדין הרבני מדור ספציפי ביחד עם תביעתה למזונות אשה וכך לעכב את מכירת הבית של בני הזוג, לפחות עד לכניסת הגירושין לתוקף.
חלוקת הרכוש המשותף
חוק יחסי ממון, החל על זוגות שנישאו לאחר 1.1.74, קובע כי חלוקת הרכוש עם פקיעת הנישואין תתבצע בהתאם להסכם ממון, ובהיעדרו של הסכם, לפי הכרעת בית-המשפט. בהתאם להלכת איזון המשאבים, הרכוש המשותף של בני הזוג יתחלק שווה בשווה ביניהם (הלכת השיתוף), אלא אם ימצא בית-המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה אחרת. בית-המשפט יבחן את מכלול נכסי בני הזוג, ויבצע חלוקה שוויונית והוגנת, שתאפשר לכל אחד מבני הזוג "לעמוד על הרגליים" לאחר הגירושין. תביעה לפירוק שיתוף ניתן להגיש לבית-המשפט או לבית-הדין, אשר לכאורה דנים בהתאם למסגרת חוקית שונה וברוח שונה, כאשר כל מקרה נבחן לגופו. ישנה חשיבות רבה לפניה לערכאה המתאימה בהתאם לנסיבות.
בבית-הדין הרבני יכולה האשה לתבוע בנוסף את הסכום הנקוב בכתובה.
הגשת תביעות לצורך השגת מטרות שונות
חשוב להבין, כי המסגרת המשפטית של דיני הגירושין, סבוכה ומורכבת ומשתנה מידי יום. לכל תביעה הוראות דיוניות שונות, וסמכות שונה לכל ערכאה, ויש לתכנן אסטרטגיה מראש, בהתאם לנתונים הייחודיים, איזו תביעה כדאי להגיש באיזו ערכאה. רבים משתמשים בכלים שלרשותם, כדי לשפר את מעמדם במשא ומתן לקראת הסכם הגירושין. למשל, הגשת תביעה למשמורת אב לצורך הפחתה בדמי המזונות, הגשת תביעה למזונות אשה לצורך זירוז קבלת הגט, הגשת תביעה למדור ספציפי לשם חיזוק הזכות על בית המגורים, הגשת תביעות כספיות לגבי רכוש שאינו משותף כדי לחזק את המעמד בקשר לרכוש המשותף והגשת תביעה לשלום בית כדי 'לסחוט' תנאים אחרים.
הליך הגירושין יכול להפוך למסע אימים סבוך וארוך, רצוף בהליכים משפטיים. עם זאת, בעזרת ליווי משפטי מקצועי, ניתן להתנהל ביעילות ובחסכון מירבי בהליכים, בהוצאות ובצער לצדדים.
