נושאי משרה רבים אינם מודעים להיקף אחריותם בגין מחדלים, ליקויים בטיחותיים ותקלות שונות במקום עליו הם ממונים, אם במישרין ואם בעקיפין. בשנים האחרונות קיימת מגמה חד משמעית של הרחבת אחריותם של נושאי המשרה השונים בתאגידים ובגופים אחרים, הן באספקט הפלילי והן באספקט האזרחי.
דוגמא טובה להרחבתה של אחריות זו ניתן למצוא בהגברת האכיפה כנגד דירקטוריונים של חברות אשר כשלו בתפקידם המרכזי, שהוא - הפיקוח על החברה עליה הם ממונים.
אחריות דירקטורים בבנק למסחר
בהקשר זה נציין, כי סוגיה זו עלתה לדיון ציבורי סוער, באשר לשאלת אחריותם של הדירקטורים בבנק למסחר, למעילת הענק בה הואשמה אתי אלון. באותה פרשה נאלצו הדירקטורים לשלם סכומי כסף גדולים בגין מחדליהם, וכן עמדו בפני האפשרות כי יוגש כנגדם כתב אישום פלילי.
ועדת גושן
לעניין זה נוסיף ונציין גם את קביעותיה של הועדה לבחינת קוד ממשל תאגידי, הידועה יותר בשמה בציבור - "ועדת גושן". ועדה זו דרשה, בין היתר, יצירה של מנגנוני בקרה מוסדרים, שנועדו להטיל חבויות מפורשות בחוק על נושאי משרה שונים בתאגידים. ניתן בהחלט להסיק מסקנות מהלך הרוחות בעניין זה, לשאר התחומים להם חשופים נושאי המשרה בארגונים השונים.
אילו חוקים מטילים אחריות פלילית על נושאי משרה?
להלן סקירה קצרה של חלק מהחוקים אשר מטילים, בין השאר, אחריות פלילית על נושאי משרה שונים:
חוק העונשין, התשל"ז-1977 – חוק זה מטיל אחריות פלילית על המבצעים. לעניין זה יצוין, כי בית המשפט העליון קבע, כי ניתן להטיל אחריות פלילית על נושאי משרה בתאגיד, גם במקרה בו התאגיד עצמו היה זה שבצע את המעשים הפליליים וזאת מכוח אחריותם השילוחית (ע"פ 7295/95 עידו דיסנצ'יק נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(2) 193 וכן בע"פ 2910/94 ארנסט יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 535.
פקודת הנזיקין [נוסח חדש], תשכ"ח-1968 – פקודת הנזיקין עוסקת באחריות האזרחית שחלה על מעוולים, לפצות בגין מעשים או מחדלים שגרמו לנזק. כאמור, לנושא משרה בחברה לא מוקנית חסינות לעוולות נזיקיות שביצע באופן אישי אך משום שהינו אורגן של החברה (ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ’ אורן, פ"ד לה(4) 253, 266).
פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970 – פקודה זו, מלווה בצווים ובתקנות רבים אשר מעגנות, בין היתר, את אחריותם של נושאי המשרה לבטיחותם של העובדים במקומות העבודה. ברוב המכריע של המקרים, נושאי המשרה אינם מודעים להיקף אחריותם ומלוא משמעותן של הדרישות הרבות אשר נגזרות מהתקנות והצווים הללו, ועל כן הם חשופים לתביעות פליליות ואזרחיות שונות.
מסקירה של פסקי דין בנושא הבטיחות במקום העבודה, קובעים בתי המשפט כי על אף שנושאי המשרה אינם עסוקים אישית בטיפול שוטף בנושא הבטיחות וברוב המכריע של המקרים הם אינם קשורים כלל לתאונות שאירעו במקום, הרי שעל המעביד מוטלת החובה לקיים את חובות ונהלי הבטיחות במקום העבודה, בשל העובדה כי האמצעים הקיימים בכדי לקבוע את דפוסי ההתנהגות במקום העבודה מצויים בידיו (ע"א 4114/90 אברהם בן שושן נ' כריכיה קואופרטיבית בע"מ, מח(1) 415).
מרבית נושאי המשרה בארגונים שונים, סבורים כי מידת הריחוק שלהם בהיררכיה הארגונית תשמש הגנה בעבורם. כאשר נושאי משרה אלו טוענים בבתי המשפט כי לא רק שאינם מודעים לדרישות המשפטיות בתחום המקצועי, אלא שאף הם אינם יכולים להיות מודעים לכל הדרישות הללו ואין הם יכולים לעסוק בתחום זה בעצמם, מאחר והם חסרי יכולת מקצועית לכך. כל הטענות הללו נדחות על ידי בתי המשפט, אשר קבעו בשורה ארוכה של פסקי דין שאי ידיעה של דרישות חוק כאלו או אחרות, אינה פוטרת מאחריות, על אחת כמה וכמה כאשר המדובר בנושאי משרה בארגון, אשר לרשותם עומדים משאבים ואמצעים רבים בכדי לשלוט בנושא (ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, נט(3) 66).
חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 – נושאי המשרה בכל עסק שתחום פעילותו משיק לעיסוק בחומרים מסוכנים חשופים לסיכונים משפטיים. ניתן להקטין את הסיכונים באופן משמעותי, או למונעם כמעט לחלוטין, ע"י הערכה מוקדמת שלהם ונקיטה בדרכים להקטנתם.
חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005 – על פי חוק זה, כל מאבטח ברשימת מוסדות נרחבת, צריך להיות כזה שהוכשר והוסמך כדין. טרם נבחנה בפסיקה אחריותו של נושא משרה לעניין הצבת מאבטח לא מוכשר במקום, או למחדליו של מאבטח בהתאם לחוק זה, אולם נראה מן הפסיקה הענפה בפקודת הנזיקין ובחוקים אחרים, כי גם במקרה שכזה, תחול אחריות על נושא המשרה.
חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951 - חוק זה עוסק בכל נושא ההתגוננות של האוכלוסיה במקרי מלחמה וכולל, בין היתר, את חובת ניהול ותחזוקה של מקלטים במקום העבודה. החוק מטיל חובות מפורטות על בעלי מפעלים ונושא בחובו סנקציות פליליות וכספיות.
יצוין, כי בעקבות חוק זה תוקנו תקנות שונות אשר מסדירות את חובותיהם של נושאי משרה במתקנים בהם קיימת חובה להתקנת מקלטים.
תקן ישראלי ת"י 18001 - בשנים האחרונות רואים שימוש הולך וגובר בתקן זה, אשר אמנם אינו מחייב, אם כי המדובר בתקן הרשמי של מדינת ישראל. תקן זה יוצר סטנדרטים חדשים של עבודה בארגון והיערכות למצבי חירום ומבוסס על תקנים בינלאומיים אחרים.
*יצוין, כי אין המדובר בסקירה ממצה ומקיפה ואין בה בכדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקיף וממצה.
