במסגרת מעקב הריוני מופנית האישה ההרה לבדיקות אולטרסאונד רגילות, אולם מדובר בבדיקות מצומצמות הנערכות במסגרת מערכת הרפואה הציבורית, שקשה לגלות בהן מומים מולדים, ולפיכך מומלץ לאישה לגשת לבדיקת אולטרסאונד סקירת מערכות מורחבת , אותה יש לבצע בדרך כלל בשבוע ה-15 וה-23 להריונה, במימון פרטי. קופות החולים אינן מממנות בדיקה חשובה זו. עפ"י ההלכה הפסוקה על הרופא המקיים את המעקב ההריוני לידע את האישה ההרה אודות האפשרות לבדיקת אולטרסאונד מורחבת, ובמידה ולא עשה זאת הינו חושף עצמו לתביעה בגין רשלנות רפואית.
קודם לבדיקות האולטרסאונד ו/או סקירות המערכות המורחבות המבוצעות לאשה ההרה , על הרופא המקיים את מעקב ההריון להסביר לה אודות הבדיקות, מהות הבדיקות, סיכויי גילוי פגמים ו/או מומים בעובר וכיו"ב ולהעמיד אותה על ההבדלים בין בדיקת האולטרדסאונד הרגילה לבין הבדיקה המורחבת.
בבדיקת אולטרסאונד רגילה לא ניתן לאתר במקרים רבים מומים מולדים כגון מומי לב מומים נוירולוגיים , אורטופדים וכיו"ב, ולפיכך מומלץ לבצע את סקירת המערכות המורחבת.
בהתאם לנייר עמדה של משרד הבריאות, מטרת מעקב ההריון הינה לוודא התפתחות תקינה של ההריון ולהפנות את האישה להמשך מעקב ו/או לטיפולים אחרים במקרה של איתור גורמי סיכון לאם ו/או לעובר.
בדיקת אולטרסאונד רגילה תכלול את המאפיינים הבאים:
א. הבדיקה הבסיסית (מיקום שק ההריון ומספר השקים, מספר העוברים, אורך עובר, נוכחות או חוסר דופק עובר).
ב. חדרי מוח.
ג. אזור הגומה האחורית כולל מוחון.
ד. אזור צוואר ועורף.
ה. ארבעת מדורי הלב ומיקומו בבית החזה.
ו. כליות ושלפוחית השתן.
ז. אזור השרשרת וחבל הטבור.
ח. עמוד שדרה.
אולם, על מנת להגיע לתוצאות טובות יותר, מומלץ לבצע את בדיקות סקירת המערכות המורחבת, המבוצעת כאמור באופן פרטי, בה נסרקים איברים נוספים ונרחבים אף יותר ממה שנקבע בנייר העמדה כגון מוצא הכלים הגדולים, קשת האורטה, המערכת הווסקולרית וכדו'.
כאמור, גם אם לא ניתן בבדיקת האולטרסאונד הרגילה המבוצעת במסגרת קופת החולים לאתר מום מולד, על הרופא המקיים את המעקב ההריוני מוטלת חובה ליידע את האישה ההרה אודות בדיקות אחרות כגון סקירת מערכות מורחבת וכיו"ב, ובמידה ולא עשה כן , הינו חושף עצמו לתביעה בגין רשלנות רפואית.
במידה ומום מולד מאותר /מאובחן בבדיקות האולטרסאונד ו/או סקירות המערכות המורחבות, חלה חובה על הבודק /הרופא המקיים את המעקב ההריוני למסור את תוצאות הבדיקה לאישה ההרה ובן זוגה, להרחיב את הבדיקות לגילוי תסמונות נלוות ולהסביר להם את מהות המום, את התחלואה ואת הפרגנוזה של הילוד שיוולד. במצב זה, זכותם של ההורים לאחר קבלת מידע זה לפנות לוועדה להפסקת הריון בכל שלב של ההריון, על מנת לבקש להפסיק את ההריון עקב המום המולד, והועדה דנה בבקשה זו.
במידה ועקב רשלנות הרופא המבצע את בדיקת האולטרסאונד לא אותר מום שניתן היה לגלותו בבדיקה, או שהרופא המקיים את המעקב ההריוני לא ידע את האישה על האפשרות לבצע את הבדיקה המורחבת, נמנעת מההורים הידיעה אודות המום והאפשרות והזכות לפנות לועדה להפסקת הריון ולבקש להפסיק את ההריון.
עמדת בתי המשפט בתביעות לעניין בדיקות אולטרסאונד? נושא זה זכה בפסיקה בשנים האחרונות, וידוע בשם " הולדה בעוולה " או - " טוב מותי מחיי?! "
א'. הנושא של הולדה בעוולה נדון בבית המשפט העליון לפני שנים רבות, בע"א 518/82 ד"ר רינה זייצוב ואח' נגד שאול כץ ואח' . בהתייחס לתביעת ההורים לא היתה מחלוקת בין השופטים שקיימת עילת תביעה של הולדה בעולה , אולם דעות השופטים נחלקו בהתייחס לזכות התביעה של הקטין. השופט גולדברג סבר שלקטין לא קמה זכות תביעה כיון שרשלנות הרופאים גרמה לחיים אולם משלא גרמה את המום לא גרמה גם לחיים במום.
כב' השופטת בן פורת אליה הצטרף כב' השופט ד.לוין סברו שהזכות לחיים גם עם נכות עדיפה על פני אי חיים, אם כי יש מקרים בהם בגין סוגי הפגם בהחלט ניתן לומר שעדיף היה שאותו ילד לא היה נולד משחייו במומו לאו חיים הם. קובעת כב' השופטת בן פורת "לפיכך השאלה היא, כלום ייתכן, שבמצב כלשהו יהיה אי-קיום (כאמור, להבדיל ממוות) עדיף על פני החיים. לאחר ששקלתי בדבר התגבשה בי הדעה, כי ייתכנו מקרים, אם כי נדירים, שבהם ניתן יהא לקבוע, שטוב היה לאדם פלוני לולא נולד.
לעתים תהא זו הנחה חברתית מוסכמת, שמוטב היה לפלוני לא להיוולד מלחיות תוך מוגבלות חמורה. הנחה חברתית כזו תוסק, אם במקרה נתון תהיה זו דעתו של "האדם הסביר" - מונח מושרש היטב בדיני הנזיקין. זהו, לפי השקפתי, בסיס משפטי והגיוני כאחד לקביעה, שקיים אותו "אבדן", או שקיימת אותה "גריעה", כנדרש בהגדרה של "נזק" בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]." (עמ' 97 לפסה"ד).
כב' נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס הש' אהרון ברק חלק על דעתה של כב' השופטת בן פורת וסבר שנזק של חיים במום לא ניתן להשוות לאי חיים אלא ההשוואה הנכונה היא של חיים במום לעומת חיים ללא מום. קובע כב' השופט ברק "האינטרס, אשר הדין מגן עליו, אינו האינטרס של אי החיים אלא האינטרס של החיים ללא מום. על-כן הנזק, שלו אחראי הרופא המתרשל, אינו בעצם גרימת החיים או במניעתם של אי החיים. הנזק שלו אחראי הרופא הוא בגרימתם של חיים פגומים.
בפסיקה של בתי המשפט המחוזיים אומצה גישתו של כב' השופט ברק.
ג'. כך למשל, בפס"ד מיום 12.5.08, ביהמ"ש מחוזי ירושלים ת.א. 3198/01 פלוני (קטין) נ' עיריית ירושלים, נידון מקרה בו התובע אובחן כסובל ממום מולד הידוע בשם " ספינה ביפידה ". בשל מום זה, סבל התובע מתסמונות ומהפרעות שונות בתפקוד, לרבות הידרוצפלוס, פגיעות נוירולוגיות, אורטופדיות ואורולוגיות שונות, שיתוק חלקי של פלג הגוף התחתון, חולשה בפלג הגוף העליון ואי שליטה על הסוגרים. התביעה הוגשה לפיצוי עבור הנזקים שנגרמו לתובע ולהוריו, בגין רשלנות רפואית, הולדה בעוולה וכיו"ב.
ביהמ"ש קבע כי " הוכחה העילה של הולדה בעוולה , ועל כן המקסימום שיכולה המערכת השיפוטית לעזור (שכן אין ביכולתה לרפא מומים או להורות למתדיין לקבל באהבה כל מה שעושה הבורא), הוא לפסוק לזכות התובעים את הפיצויים המגיעים להם. במקרה זה טענו הנתבעים כי הורי הקטין המשתייכים למגזר החרדי, לא היו מבצעים הפלה אף לו היו יודעים אודות המום המולד. אולם הטענה נדחתה, ונקבע כי טענה זו מתעלמת מן הנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה, ועומדת בניגוד לא רק לעקרונות דיני הנזיקין, כי אם גם לכללי השוויון, וכי די בעצם אי גילוי המום, כדי להקנות לתובעים את העילה.
ד'. פסה"ד נוסף ניתן ביום 2.12.2007 ע"י ביהמ"ש המחוזי בחיפה, כב' הנשיאה הש' בילהה גילאור, ת.א. 259/02 פלוני נ' מדינת ישראל, שם נדחתה בקשת אם התובע להפסקת ההיריון עקב מום מולד, ונולד ילד הסובל מקיצור משמעותי באורך הגפיים ומומים נוספים. כב' ביהמ"ש קבע כי נראה שלמחלתו של התובע השפעה ברת פיצוי על חייו. כב' בית המשפט קבע כי במקרה כזה יש להתמודד עם שיקולים של מדיניות משפטית, ובעיקר בגין החשש ממדרון חלקלק , ולפיכך קבע סכום פיצוי גלובלי של 750,000 ₪.
טיפים משפטיים לאישה ההרה הנגשת לבדיקת אולטרסאונד:
לבצע בדיקת מערכות מורחבת אצל מומחה בתחום זה, בנוסף לבדיקה הרגילה בקופ"ח, ובמקרה של חשש או במקרה של מום בהריונות קודמים, רצוי אף שמומחה נוסף יעבור על קלטת הבדיקה ויחווה דעתו באשר לפענוח הבדיקה.
במקרה ונולד תינוק פגוע, כיצד יכולים לדעת שבדיקת האולטרסאונד הייתה אמורה להצביע על הפגם: במקרה כזה יש לבדוק ראשית איזה סוג של בדיקה בוצעה לאשה ההרה, האם הבדיקה במתכונתה המצומצמת או בדיקת המערכות המורחבת. יש לפנות עם קלטת בדיקת המערכות המורחבת למומחה בשטח האולטרסאונד על מנת שיעבור על הקלטת ויבדוק האם ניתן לראות בה את המום, ובנוסף כדאי לפנות למומחה בשטח המיילדות על מנת שיחווה דעתו אודות השלב בו ניתן היה לאתר את המום המולד, והאם ניתן היה לאתרו בבדיקות האולטרסאונד.
במקרה של טענה לרשלנות בבדיקה או בפיענוח, איזו תביעה מגישים? לאיזה בית משפט?
היות ומדובר בדרך כלל במומים מולדים, נכויות קשות, התביעות בגין הולדה בעוולה מוגשות בדרך כלל לבתי המשפט המחוזיים המוסמכים לדון בתביעות לפיצוי בסכום של 2.5 מליון ₪ ומעלה. התביעות כוללות בדרך כלל, פיצוי עבור כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות לוולד הפגוע, עזרת צד ג', פיצוי עבור הוצאות רפואיות, פיצוי להורים אודות העזרה שעליהם להגיש לילד/ה וכיו"ב. לתביעה יש לצרף חוו"ד מומחה רפואי המתייחסת לרשלנות הרפואיות באיתור המום המולד וכמו כן יש לצרף חוו"ד מומחה המתייחסות לדרגות הנכות של הילד/ה.
עוד בנושא:
למדריך השלם על רשלנות רפואית בהריון ולידה
ענת גינזבורג, עו"ד
לשעבר סגנית לפרקליטת מחוז ת"א ( אזרחית )
