חרדים חוגגים את פורים. צילום: קובי דגן/ שאטרסטוק
"ונהפוך הוא" מתייחס להיפוך הגורל של היהודים בימי המלך אחשוורוש, לאחר שאסתר ומרדכי הצליחו להציל את העם היהודי מגזירת ההשמדה של המלך הפרסי. בימינו, הביטוי מתייחס לכך שאסור אף פעם להיכנע לייאוש, כי בסוף ננצח.
בימים אלה לאחר אירועי השבעה באוקטובר הנוראיים והמלחמה בעקבותיהם, לקראת פורים, כשכולנו חשים דכדוך בלב ותוהים מתי יגיע ה"נהפוך הוא" שלנו, מעניין לבדוק מה התהפך עלינו בשנה האחרונה. לצורך הדיון הצטרף אלינו עו"ד עופר ברטל, עורך דין בולט בתחום המשפט הפלילי בישראל, טייס מסוקים בעברו, פעיל בזירה האקדמית ומרצה בנושאי משפט פלילי, חקירות, טיעון משפטי ועוד. ברטל מוכר כמי שאינו חושש להתבטא בחריפות על נושאים ציבוריים רגישים, ומשמש כפאנליסט מבוקש בתכניות אקטואליה.
שוחחנו עם עו"ד ברטל על שלושה "נהפוך הוא" שהתרגשו עלינו השנה – חוק חלוקת הנשקים, חוק הגיוס, המהפכה המשפטית וסוגיית הוועדה לבחירת שופטים.
עו"ד עופר ברטל. צילום צביקה גולדשטיין
נהפוך הוא - רישיון לנשק
הצעת החוק החדשה מורידה את גיל המינימום לקבלת רישיון לנשק מ-21 ל-18 שנה, מבטלת את הצורך בהוכחת עילה מיוחדת לקבלת רישיון, מאפשרת החזקה של סוגי נשק רבים יותר, ביניהם רובי סער, ומקצרת את משך ההכשרה הנדרשת לקבלת רשיון נשק.
"במדינת ישראל היה לא מעט נשק גם עד לשבעה באוקטובר, והנשק הזה ירה, ולא רק כאשר הוא צריך היה לירות אלא בהזדמנויות אחרות ומאוד לא נעימות", אומר עו"ד עופר ברטל. "חלוקת הנשקים העכשווית מתחלקת לשתי סוגיות: קבלת אקדח אישי, שאמור לשמש כנשק אישי ולהיות צמוד לבן אדם, אכן מתאפשרת כעת בקלות הודות להקלות משמעותיות. למרות שהבדיקות שנעשות לפני קבלת הנשק לא ממש עמוקות, יש עדיין תהליך מסוים של בדיקה.
"סוגייה אחרת, יותר מסוכנת לדעתי, מתייחסת לנושא כיתות הכוננות. בכיתות הכוננות בהרבה מאוד יישובים - אני לא רוצה להגיד עשרות אלפים, אבל זה מגיע למספרים מאוד מאוד גדולים - מקבלים נשק, וחלק גדול מהם מקבל נשק ארוך הביתה. דווקא שם הבדיקה היא הרבה פחות רצינית מהבדיקה לקבלת אקדח אישי. יש לא מעט אנשים שמקבלים נשק שלא יודעים לעשות בו שימוש. התבחינים החדשים בחוק הם כאלה שמאפשרים לאדם לקבל אקדח למרות שהוא לא היה מעולם ביחידה קרבית, הוא לא יודע איך לחיות עם נשק ואיך לטפל בנשק, ויש לו הרבה פחות כבוד לנשק מאשר לאדם שחי עם נשק והתחנך עליו.
"כתוצאה מכל האישורים וההקלות, יש הרבה מאוד אנשים שמחזיקים נשק, ומספרם הולך וגדל מיום ליום. נשק, טיבו לירות בסופו של דבר. לצערי, אני חושב שנתחיל להיתקל בחודשים הבאים במקרים שבהם אנשים שלא נבדקו מספיק טוב ויש להם גישה לנשק יעשו בו שימוש שלא למטרה שלשמה הוא ניתן.
"הבסיס לחוק הוא שכל אחד יוכל להגן על עצמו, אבל להבנתי אנשים שלא מבינים כלום בנשק מקבלים אותו אחרי הדרכה קצרה בת ארבע שעות, וזה לא מספיק. אחד התבחינים הוא מגורים במקום מסוכן. אדם יכול להיות ללא עבר של שירות צבאי, אך אם הוא גר במקום שמוגדר מסוכן, הוא זכאי לנשק. זה חוסר אחריות מוחלט לתת לאנשים כאלה נשק לאחר ארבע שעות הכשרה. הנשק הזה עלול לפגוע בהם ובילדיהם. אדם כזה, גם אם הוא עד לפיגוע ורוצה להשתמש בנשק שלו - מאחר שהוא לא יודע איך להשתמש בנשק, הסיכוי שהשימוש שלו בנשק באמת יעזור הוא קטן ביותר, ויש הרבה יותר סיכויים שהנשק שלו יפגע באדם אחר חף מפשע.
"כשיש פיגוע או כשיש אירוע, הדם רותח, האדרנלין מאוד גבוה ואנשים מאבדים שליטה. גם אנשים טובים מאבדים שליטה. כדי לדעת איך להשתמש בנשק, הנשק צריך להיות ממש כמעט חלק מהגוף ואתה צריך אינסטינקטיבית, ללא יותר מדי מחשבה, לדעת איך לעשות בו שימוש. ארבע שעות אימון, שמתוכן שלוש שעות המדריך מדבר, לא יכולות להביא אדם לרמת מקצוענות בשימוש בנשק".
מה הפתרון?
"הרבה יותר בדיקות והדרכות. חשוב לעשות למשל בדיקות חיתוך עם משרד הרווחה ועם תלונות שמשרד הרווחה קיבל. לא רק עבר פלילי צריך לבדוק - אפשר לבדוק את העבר הצבאי, ולהבדיל בין חיילים קרביים לבין חיילים שלא היו קרביים. אני חושב שההבדל הוא דרמטי: הרבה מאוד אנשים עושים שירות צבאי, אבל לעשות טירונות רובאי 2 ולירות שלושה כדורים, במיוחד אם אתה אדם בן 50 שלא ירה 30 שנה, ואז לקבל אקדח עם 13 כדורים בתוכו - אני חושב שזו סכנת נפשות ושכרנו יכול לצאת בהפסד
"יש גם את עולם הפשע – מעשי שוד וגניבות של אקדחים שיהיו הרבה יותר בבתים. בכל פריצה לבית ינסו להגיע לנשק, ובל נשכח את האלימות במשפחה שיכולה להידרדר בקלות למעשה רצח.
אני מאוד מקווה שלא נחווה תופעות כמו בארה"ב, שם נשיאת נשק של אזרחים היא נפוצה מאוד. אז כאן עושים בדיקות, אבל הן בחלט לא מספקות".
נהפוך הוא - גיוס חרדים
לאחרונה עלה על הפרק שוב נושא גיוס חרדים לצה"ל. מה דעתך בנושא?
"מה שברור זה שיש פלח באוכלוסיה שעובד למחייתו, מחזיק את המדינה באמצעות מיסים שהוא משלם, משרת בצבא, משרת בכוחות הביטחון וגם בעת חירום יודע לתת עזרה למדינת ישראל. לעומתו, יש פלח אחר באוכלוסיה שמתוכו אחוז קטן ביותר משלם מיסים ואחוז קטן עוד יותר משרת שירות בטחוני צבאי. חוסר השוויון הזה זועק לשמיים.
"המלחמה כעת, שנמשכת כבר יותר מחמישה חודשים, היא מלחמה קשה שמעמיסה מאוד על המדינה, גם כלכלית, גם מנטלית, גם בטחונית. דוקר את העין ומקומם את הלב שפלח מסוים באוכלוסיה פשוט לא שם יד, לא שם כתף ולא מסייע למאמץ המלחמתי הזה.
"נכון שאנחנו מכירים את עניין הפטור מגיוס לחרדים כבר הרבה מאוד שנים, אבל זה התחיל כשבן גוריון חשב שמדובר במאה או מאתיים בחורי ישיבה והסכים לכך. מנחם בגין הפך את זה לתופעה רוחבית וקבע שכל בחור ישיבה זכאי לקבל פטור משירות עד גיל מסוים. מאותו רגע אנחנו מדברים כבר על כמות אדירה של אנשים, אלפים אנשים בכל שנה. המגזר החרדי ב"ה מתרבה, ואין לי שום בעיה עם זה, אבל הוא חייב לתת יד במשימה הזאת שנקראת מדינה, ובמשימה הזאת שנקראת לדאוג למדינה, גם מבחינה כספית וגם מבחינה מבחינת השירות הצבאי.
"לא ייתכן שרק אני אדאג כל כך לבן הקטן שלנו שהיה בעזה, נלחם בסיירת גולני, כבש את צפון עזה וככל הנראה עוד מעט הוא יצטרך לסכן את חייו גם בצפון המדינה. זה לא ייתכן שאנחנו נדאג כל כך, וזוג הורים דומה לנו במגזר החרדי יהיה פטור מהדאגה הזו. אם אנחנו רוצים להיות עם אחד ואנחנו רוצים להיות חברה אחת, אנחנו חייבים שהזכויות תהיינה זהות לחובות בין כל המגזרים.
"חוק הגיוס החדש חייב לייצר מצב שבו גם בחור ישיבה, שלא באמת לומד בצורה מלאה והרבנים שלו לא חושבים שהוא עילוי – יתגייס לצבא. יש מעט מאוד עילויים, אני מניח שבכל שנתון יש לא יותר מ-300 או 400 עילויים כאלה. אני בעד לימוד גמרא ותלמוד וכל כתבי הקודש וחושב שזה מאוד חשוב לעם היהודי , אבל זה יכול להיות כמו עתודאים שלומדים מקצוע טרם הגיוס ולאחר מכן הולכים לצבא. העילויים יכולים להישאר מבחינתי בישיבה, אבל כל השאר צריכים לתרום.
"תרומה יכולה להיות בהרבה מאוד שטחים. היא יכולה להיות בצבא שזקוק כיום להרבה מאוד לוחמים, כי הבנו שאי אפשר לסמוך רק על טכנולוגיה וצריך כוח אדם. התרומה הזאת יכולה להיעשות גם בבתי חולים, בתחנות כיבוי אש או במשטרת ישראל - יש אין סוף מקומות שזקוקים לכוח אדם. נוכל כך לשפר את השירות הציבורי ולייצר מפגשים בין חרדים לאנשים מאוכלוסיות אחרות, שלא נפגשים איתם בדרך כלל. כך נחווה פגישות עם חרדים, פגישות עם ערבים, פגישות בין ציבורים שונים על רקע משותף של נשיאה בעול ולא על רקע של אי הסכמה.
"אני חושב ששירות כזה יקרב בין כולם ויגרום להזדהות משותפת ועמוקה יותר עם מדינת ישראל. בנוסף, כל מי שיעשה שירות כזה יוכל מיד לאחריו להמשיך בחייו ולא יצטרך להסתתר ולקבל כסף שחור, יוכל להוציא חשבוניות, לפתח את עסקיו ולהשתלב במשרדים ציבוריים".
שירות צבאי יכול לפתוח לחרדים דלתות למקומות עבודה?
"בהחלט. אני רואה את מעגלי החיים שעברתי במשך השנים. כל אחד ממעגלי החיים האלה מייצר לך היכרויות, חושף אותך בפני אנשים אחרים וחושף אנשים בפניך. זה מקדם אותך בחיים. ההיכרויות מהצבא וממעגלי החיים יכולים לייצר עסקים ויזמויות שגורמים לכך שיהיו מקומות עבודה נוספים ויותר מס למדינת ישראל. זה מה שמפתח בסופו של דבר את החברה וזה לא צריך להפריע לכך שאיש באמונתו יחיה. בסופו של דבר, או שנשלם פחות מיסים, או שנקבל שירותים ברמה גבוהה יותר מהמדינה. רק נרוויח מכך.
"אגב, אני חושב שבאופן דומה לחוק הגיוס, אנחנו צריכים גם חוק שיחייב את כל הציבורים במדינת ישראל לעבור גם חינוך ליבה - ללמוד אנגלית, ללמוד ספרות, מתמטיקה, פיזיקה, היסטוריה; יש ללמוד את המקצועות הכלליים לפחות ברמה בסיסית. הדברים האלה חייבים להיעשות".
נהפוך הוא - הוועדה לבחירת שופטים על רקע הרפורמה המשפטית
"הוועדה לבחירת שופטים היא אחת הוועדות החשובות שיצרנו, כי היא מהווה איזון בין פוליטיקאים בוועדה ובין שופטים ועורכי דין. האיזון הזה הוא שגורם לכך שרמת השופטים בארץ היא גבוהה וטובה, ואני אומר לך את זה כמי ש-33 שנים מופיע בבתי משפט ומכיר מאות שופטים במדינה. על הוועדה הזו ניסתה הממשלה הקיימת להשתלט – הפוליטיקאים ניסו להשתלט על הוועדה למינוי שופטים כדי למנות שופטים שקרובים לדעתם.
"זה תהליך מורכב שהתחיל במה שקראנו לו ההפיכה המשפטית ולא רק באשמת הפוליטיקאים אלא גם בגלל בתי המשפט. בג"ץ אינו דן בנושאים משפטיים טהורים, אלא בנושאים כמו החלטות של שרים, או החלטות של פקידי ציבור בכירים על גורלנו. החלטות אלו יכולות לעמוד למשפט בבג"ץ ובית המשפט יכול להפוך החלטה של שר, חקיקה של הכנסת. הדברים האלה מייצרים חיכוך גדול בין בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לבין הכנסת, הפוליטיקאים ופקידי הציבור בכלל.
"החיכוך הזה הלך וגדל במשך השנים, גם כי בג"ץ, לטעמי, התערב מדי במקרים שבהם לא היה צריך להתערב. הוא דרך על אצבעות רגליהם של חברי הממשלה, והתסכול גרם לתגובת נגד - הניסיון להפיכה משפטית, שנעשתה ברגל גסה ולטעמי לא בשום שכל אל בצורה שהיתה יכולה להפר את האיזון בין הרשויות במדינת ישראל, שגם כך לא מאוזנות.
"אחד הדברים המרכזיים שניסתה הממשלה לעשות, ואולי עדיין מנסה, זה לשנות את הרכב הועדה למינוי שופטים, כדי שהפוליטיקאים ישלטו בוועדה. לטעמי, אם יצליחו הפוליטיקאים להשתלט על הוועדה, וזה לא משנה איזה פוליטיקאים, ימין או שמאל, זה יהיה אסון. השופטים יחובו חוב לפוליטיקאים בעלי דעה מסוימת ובאופן הזה נקבל שופטים שלא פועלים על פי שכלם ורמת האתיקה שלהם, אלא משיקולים זרים. מי שיהיה מקורב לא בהכרח יהיה מי שראוי, ואנחנו צריכים להשתדל כחברה שאדם יהיה ראוי למשרה שנבחר אליה, במיוחד שופטים שתפקידם להכריע בסכסוכים בינינו ובעלי סמכות גם לשלוח אותנו לכלא - סמכות מרחיקת לכת שמצריכה שיפוט ברמה הכי גבוהה שיש.
"לכן, ההשתלטות על הוועדה למינוי שופטים יכולה להיות איומה ועלולה לגרום לכך שרמת השופטים תרד בצורה דרמטית. היא עלולה לגרום גם לכך שהאיזון בין שלוש הרשויות במדינת ישראל יופר. כשהאיזון מופר, הדמוקרטיה היא כבר לא כל כך דמוקרטיה".
