חוק הגיוס החדש המוצע על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו והמפלגות החרדיות, השותפות בקואליציה, יוגש לאישור הממשלה בימים הקרובים. החוק מציע שינויים מהותיים בנוגע לגיוס חרדים לצה"ל, אך במתכונתו הנוכחית הוא שנוי במחלוקת ומעורר חששות וזעם של גורמים בטחוניים, כלכליים ופוליטיים. מדובר באחד הנושאים הנפיצים ביותר שמאיימים על המשך קיומה של הקואליציה הנוכחית.
הסעיפים המרכזיים של חוק הגיוס החדש
טיוטת החוק היא בגדר "הצהרת כוונות" של הקואליציה לגבי גיוס בחורי ישיבה לצה"ל. הטיוטה מכילה ובמקביל שומטת את הסעיפים הבאים:
העלאת גיל הפטור משירות צבאי לחרדים מגיל 26 כיום לגיל 35 - סעיף זה הוא אחד המרכזיים והשנויים ביותר במחלוקת. המשמעות המעשית היא שבחור חרדי שיתחיל לימודים בישיבה בגיל 18 יוכל להמשיך במצב זה, ללא חובת גיוס לצה"ל, לפחות עד גיל 35.
אי קביעת יעדים כמותיים ומכסות גיוס ספציפיות לחרדים - בטיוטת החוק אין נתונים כמותיים מחייבים באשר למספר החרדים שיגויסו בפועל מדי שנה. עובדה זו מעוררת ביקורת נוקבת מצד גורמים הדורשים שוויון בנטל.
אי פירוט סוג השירות הצבאי לחרדים - החוק אינו מציין במפורש אם החרדים יתגייסו לשירות סדיר מלא, קצר או יופנו למסלולי חלופה אחרים בצה"ל.
היעדר סנקציות מפורשות על סירוב לשרת - בטיוטה לא מוזכרות סנקציות משפטיות או אחרות לגבי מי שיסרבו להתגייס, גם לאחר גיל 35.
פתיחת מסלולים חדשים לשילוב חרדים בצה"ל - על פי החוק המוצע, לקראת הפעלתו ייפתחו בצה"ל מסלולים חדשים המיועדים לשלב מגויסים מהציבור החרדי, כולל גדוד חדש.
עיקרי הביקורת והחששות סביב החוק
טיוטת חוק הגיוס מעוררת סערה וביקורת נוקבת מצד גורמים רבים בשל הסוגיות הבטחוניות, הכלכליות, המשפטיות והחברתיות שהיא מעלה.
משמעויות בטחוניות - מערכת הביטחון חוששת כי החוק החדש לא יספק את צורכי כוח האדם המיידיים של צה"ל בזירות הלחימה השונות, במיוחד לנוכח המלחמה המתמשכת בעזה. קיים חשש כבד להארכת שירות החובה ושירות המילואים של כלל אזרחי ישראל, חילונים ודתיים, כדי לגשר על הפער. כבר בשעה זו, חיילי סדיר רבים שעומדים בפני שחרור קיבלו צו 8 להמשך השירות וכן מילואימניקים אשר שוחררו לא מכבר נקראו לשוב לשירות.
הקונספציה של "צבא קטן וחכם" קרסה נוכח מתקפת השבעה באוקטובר והלחימה במספר גזרות, לצד האיומים המתרבים על מדינת ישראל. אנשי ביטחון רבים טוענים כי יש לחזור למתכונת של צבא גדול.
המשמעות הכלכלית - אגף התקציבים באוצר ומומחים כלכליים מזהירים את משרדי הממשלה מפני הפגיעה הכלכלית החמורה הצפויה כתוצאה מאי שילובם של גברים חרדים רבים בשוק העבודה עד גיל מאוחר מאוד. כמו כן, מתגבר החשש כי גברים אלה ייצאו לעבוד "בשחור" ולא ידווחו על הכנסותיהם, דבר שיפגע כמובן בהכנסות המדינה ממיסים.
הנזק למשק מוערך במיליארדי שקלים מדי שנה בשל התמשכות אי-התעסוקה של החרדים, הגידול בהיקפי הקצבאות עבורם ובשל ההשלכות הנגזרות מהוצאות הביטחון ומההכנסות למשק. מחקרים מראים כי ככל שגיל הפטור גבוה יותר, כך פוחתת ההשתלבות של חרדים בשוק העבודה, מה שמנבא נזק חמור לכלכלה.
המשמעות המשפטית – אישורו של החוק צפוי להיחשב כצעד המקנה פתרון חוקי זמני לסוגיית הפטור מגיוס חרדים. זאת, לנוכח עמדת בג"ץ שלא תאפשר המשך דחייה של הסדרה חקיקתית לאחר תום המועד שהוכתב. יחד עם זאת, בהתאם למתכונתו הנוכחית, קיים חשש שהחוק החדש עצמו ייקרא כהפרת עקרונות יסוד משפטיים, כמו השוויון בפני החוק והגנה על זכויות מיעוטים. על כן, צפויות עתירות נוספות לבג"ץ מצד גופים שונים בחברה האזרחית נגד המתווה המתגבש.
היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה הודיעה כבר אתמול כי לא תוכל להגן על החוק במתכונתו הנוכחית וזאת כאשר הקואליציה מצפה שבג"ץ לא יתערב ויניח להם להתקדם בהליך החקיקה.
היועמ"שית דורשת שינויים מהותיים בחוק הגיוס
עמית סגל פרסם במאקו הבוקר כי היועמ"שית בהרב-מיארה שלחה מסמך מפורט לממשלה, שבו היא מונה "קשיים משמעותיים ומהותיים" בטיוטת חוק הגיוס החדש שהוצגה עד כה. היא מתריעה כי במתכונתו הנוכחית, החוק דומה להסדרים קודמים שנפסלו בעבר, ויש בו כדי לפגוע בעקרונות יסוד חוקתיים כמו השוויון וחופש העיסוק.
על פי הנחיותיה, הממשלה תידרש לבצע שינויים משמעותיים בחוק - הן במישור המהותי והן בפרוצדורלי. במישור המהותי, יש להבהיר את הרכיבים המרכזיים כמו תמריצים, יעדי גיוס ופריסתם. בנוסף, הממשלה מתבקשת לוותר על סעיף העלאת גיל הפטור לגיל 35, שמוערך כפוגע בחרדים.
בהיבט הפרוצדורלי, היועמ"שית ממליצה כי הצעת החוק תתבסס על תשתית עובדתית ומקצועית של משרדי הממשלה הרלוונטיים, בשיתוף שר הביטחון. כן נדרש לקבוע מועדי יעד לחקיקת החוק עד 30.6 ולהבהיר כי אי עמידה בלוחות הזמנים תביא לפקיעת ההחלטה.
הדרג המקצועי במשרדי הממשלה הודר
החוק החדש לא גובש בתיאום עם הדרג המקצועי במשרדי הממשלה השונים. יתר על כן, משרדי המשפטים והאוצר מסרבים להעביר את ההצעה ומכינים חוות דעת חריפה נגד המהלך. הביקורת העיקרית של גורמי המקצוע היא על כך שההצעה אינה מייצרת שינוי אמיתי בשוויון בנטל ואינה משקפת התחייבות ממשית לגיוס החרדים לצה"ל.
מחלוקת פנים-קואליציונית
הרכיב החילוני בקואליציה, ובראשו בני גנץ והמחנה הממלכתי, מתנגד בתוקף להצעת החוק במתכונתה הנוכחית. גנץ קורא לשינוי מהותי שיבטיח לא רק מסלול עוקף בג"ץ, אלא גם שוויון אמיתי בחובת השירות והגעה ליעדי הגיוס. השר גנץ אף הניח אמש איום מפורש על כך שאם יעבור חוק הגיוס במתכונתו הנוכחית, מפלגתו לא תוכל להמשיך ולשבת בממשלה, שכן החוק תורם לפילוג העם בשעה קשה זו.
גם שר הביטחון יואב גלנט הצהיר כי יתנגד להצעה הנוכחית, חזר על התחייבותו כי הוא יניח את החוק אך ורק אם תהיה לו הסכמה קואליציונית מקיר אל קיר והתריע כי אם יעבור מתווה ללא הסכמה וגנץ יפרוש, הדבר עלול להתניע מחאה גדולה בזמן לחימה. גלנט אמר כי לא יביא "קומבינה על ראשם של חיילי צה"ל" וקרא לגבש הצעה משותפת.
מנגד, נתניהו והמפלגות החרדיות דוחפים בכל כוחם לאשר את ההצעה במתכונתה כעת. עם זאת, רבים משרי הממשלה, כולל כאלה שהביעו התנגדות בעבר לחוק, סוכרים פיהם בעת הזו.
התנגדות מהאופוזיציה ומגורמים בחברה האזרחית
מפלגות האופוזיציה וגופים כמו התנועה לאיכות השלטון מכנים את החוק "חוק ההשתמטות" ומאשימים את הממשלה בניסיון חסר תקדים להמשיך ולהנציח את אי השוויון בנטל הבטחוני, זאת בשעה קשה של מלחמה ממושכת, תוך פגיעה חמורה באינטרסים הבטחוניים והכלכליים של המדינה. במקביל, ראש האופוזיציה יאיר לפיד מאשים את הממשלה ב"הונאה שקופה" וטוען שההצעה הנוכחית לא תביא בפועל לגיוס משמעותי של חרדים לצבא, על אף השינויים הצפויים.
ביקורת חריפה מצד בכירי המשק
פורום העסקים, המייצג כ-200 מהאנשים והחברות המובילות במגזר הפרטי בישראל, פרסם אף הוא ביקורת חריפה על חוק הגיוס החדש. לטענתם, העלאת גיל הפטור לחרדים ל-35 "תחריף את אי השוויון בנשיאה בנטל דווקא בתקופה הקשה ביותר למדינה, באופן שעלול לפורר את המרקם החברתי". הם מזהירים כי הנוסח הנוכחי "לוקח את הכלכלה הישראלית 20 שנה אחורה" בשל הפגיעה החמורה בשילוב חרדים בכוח העבודה עד גיל מבוגר מאוד, מה שיגרום להמשך תלותם בקצבאות ולאובדן הכנסות ממיסים למדינה.
הפורום קובע כי חלקים משמעותיים בציבור החרדי "מבינים שמה שהיה לא יכול להימשך" וקורא לממשלה להתעלות מעל "שיקולים קצרי טווח" ולגבש מתווה שיבטיח שוויון אמיתי בנשיאת הנטל הבטחוני והכלכלי. הם מצטרפים לקריאות מצד גורמי ממשל ואוצר שמתריעים מפני ההשלכות החמורות של החוק הנוכחי על המשק, הביטחון ועקרונות יסוד.
לוחות זמנים והסיכויים לאישור החוק
לאחר שטיוטת הצעת החוק נחשפה ועוררה סערה גם בליכוד, מתקיימות התייעצויות בקואליציה לשינוי הנוסח, בין היתר בכל הקשור לקביעת מכסות גיוס לחרדים. בהרב-מיארה הזהירה, כאמור, כי לא ניתן יהיה להעביר בממשלה החלטה על מתווה הגיוס ברמה הצהרתית בלבד, ללא תוכן ממשי. במקביל דווח כי שרים בכירים פנו ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשת הבהרות על הטיוטה, בעוד מזכיר הממשלה יוסי פוקס ניסה להרגיע וציין כי תפורסם טיוטה משופרת. עם זאת, קיים ספק בנוגע ליכולת להרגיע את הציבור ולייצר מתווה שהחרדים יוכלו לחיות איתו גם יחד.
דחיפות הממשלה לאישור החוק נובעת מחששה מפני מועד פקיעת הוראת השעה הקיימת שמסדירה את הפטור הזמני מגיוס החרדים. במידה שהחוק החדש לא יאושר לפני סוף חודש מרץ, הממשלה עלולה למצוא את עצמה ללא כל הסדר בנושא זה.
לאור החששות הללו, ראש הממשלה דוחף את החוק להתקדם בצורה מזורזת, לפי לוחות הזמנים הבאים: ביום חמישי הקרוב, 28 במרץ, ההצעה צפויה להיות מובאת לאישור הממשלה; עד ל-21 באפריל אמורה הטיוטה הסופית להיות מוגשת לכנסת; עד ל-19 במאי הצעת החוק צפויה לעבור אישור סופי של הממשלה ועד 29 ביוני וטרם הפגרה, מקווה הממשלה להשלים את חקיקת החוק.
עם זאת, סיכויי המעבר של החוק במתכונתו הנוכחית נראים קלושים לנוכח ההתנגדות הגדולה של גורמים מתוך הקואליציה עצמה ומבחוץ. הממשלה עשויה למצוא את עצמה נאלצת לגבש מחדש את המתווה כדי לקדמו או לחלופין להסתכן בקריסתה.
סיכום
חוק הגיוס החדש המוצע מציע שינויים מהותיים בכל הנוגע לגיוס חרדים לצה"ל, כולל העלאת משמעותית של גיל הפטור. יחד עם זאת, החוק לוקה בחוסר יעדים כמותיים, אי פירוט של מסלולי השירות והיעדר סנקציות על סרבנים. הצעת החוק שנויה במחלוקת עזה, הן בתוך הקואליציה והן מבחוץ, בשל חששות משמעותיים מפני פגיעה ביכולת הבטחונית, במצב הכלכלי ופגיעה בעקרונות יסוד חוקתיים של שוויון. מאבק פנימי ודרמטי מתחולל בימים אלה בקואליציה סביב החוק, והממשלה עלולה למצוא את עצמה נאלצת להתפשר ולשנות את המתווה לחלוטין. התקופה הקרובה תכריע את גורלו של חוק הגיוס השנוי במחלוקת, בדרך שעלולה לכרסם קשות באחדות השורות בממשלה ובמוסדות השלטון.
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
