בצל האיומים הבטחוניים המתעצמים והפערים החברתיים ההולכים וגדלים, ישראל נערכת לחוקק את חוק הגיוס החדש, הנועד להסדיר את פטור "תורתו אומנותו" ולחייב שירות צבאי או אזרחי לגברים חרדים.
בניסיון להעריך את ההשלכות הרחבות של החוק המתגבש, פנינו לפרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר וראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו. בשורות הבאות מציג פרופ' זליכה את עמדתו על ההיבטים הכלכליים, הבטחוניים והחברתיים של חוק הגיוס.
"צמצום הקצבאות יוביל לזינוק בתעסוקת חרדים"
בהתייחס להעלאת גיל הפטור מגיוס לחרדים מגיל 26 ל-35 והשפעתו הצפויה על השתלבותם בשוק העבודה, אומר פרופ' זליכה: "ככל שאתה מתרחק משוק העבודה, כך קשה לך יותר להשתלב בו. מי שכולא את עצמו בישיבה עד גיל 35 יתקשה להשתלב בשוב העבודה בגיל כה מאוחר".
זליכה ממשיך ומפריך את טענת האוצר כי אי שילוב החרדים בשוק העבודה יגרום לנזק כלכלי דרמטי למשק הישראלי. "אם כל הגברים החרדים ישתלבו בשוק העבודה, בפריון הממוצע מדובר על תוספת של כ-20 מיליארד שקל לתוצר, כ-1.5% בלבד" הוא מעריך. "הבעיה המרכזית היא לא אובדן התוצר, אלא החלוקה הלא הוגנת של הנטל הכלכלי והצבאי".
לדבריו, שיעורי התעסוקה הנמוכים של גברים חרדים אינם נובעים בהכרח מחוסר רצון לעבוד או בשל חוסר השכלה, אלא מהיצע מועט של משרות איכותיות ובעלות שכר גבוה במשק. "המשק לא צומח ולכן לא מייצר מספיק משרות שיכולות למשוך מספיק אנשים," טוען זליכה. "אם ננהג הפוך - נמצא את פוטנציאל הצמיחה ונצמצם את הקצבאות - התוצאה תהיה זינוק בתעסוקת חרדים. כשאני כיהנתי כחשב הכללי זה היה המצב הנתון, וחייבים להתחיל לסגל את המדיניות הזו שוב".
"אין לנו את הפריבילגיה להשאיר את החרדים מחוץ לצבא"
זליכה מדגיש גם את השיקולים הבטחוניים בגיוס חרדים, ולדבריו, "אין לנו יותר את הפריבילגיה להשאיר את הצעירים החרדים מחוץ לצבא. לפני השבעה באוקטובר היינו תחת תחושה שאפשר לחיות עם צבא קטן יחסית, ולכן השאלה של גיוס חרדים נחשבה בעיקר לשאלה כלכלית וחברתית, אבל אבל אחרי האירועים הקשים של השבעה באוקטובר ברור שהצבא צריך להיות גדול ומגוון יותר. רק כך נוכל להתמודד עם האיומים הבטחוניים המחריפים. לכן, הצעירים האלה חייבים להתגייס, נקודה".
במקביל, זליכה מביע ביקורת נוקבת על השיח הציבורי הסוער סביב חוק הגיוס, אותו הוא מגדיר כ"לא ענייני". "מצד אחד מנסים להסית בצורה קשה נגד החרדים ומאשימים אותם ביוקר המחיה וברמת העוני הגבוהה, ומהצד השני, החרדים מסרבים לכל דיון ענייני ולא מציעים פתרונות מעשיים. אחרי האירועים הקשים של השבעה באוקטובר, המצב הזה פשוט לא יכול להימשך. צד אחד חייב להפסיק עם ההסתה ולדבר עניינית, והצד השני צריך להציע הצעות ענייניות לפתרון הבעיה שהוא עצמו יצר".
זליכה מדגיש כי המצב בארץ בהקשר של החרדים הפיך לגמרי, ונותן כדוגמה את ארה"ב, שם הם משולבים היטב בשוק העבודה. "מספיק עם החגיגה ההדדית הזו של הסתה וחוסר רצון לפתרון - אחרת באמת נקלע לעימות גדול שאויבינו יחגגו עליו".
בשורה התחתונה, פרופ' זליכה סבור כי השפעתו הכלכלית הישירה של החוק אינה צפויה להיות קריטית, אך מנגד קיימת חשיבות בטחונית עליונה להגדלת הצבא ולשילובו של כוח אדם חזק נוסף. במקביל, יש להתמודד עם האתגרים החברתיים הכרוכים בכך - קיטוב, פערים והדרה. לפי זליכה, יש צורך באיזון רגיש בין השיקולים השונים, תוך הבנת המורכבויות וחשיבה מחוץ לקופסה כדי להגיע לפתרונות אופטימליים עבור כלל המגזרים והאינטרסים הלאומיים של ישראל.
(בתמונה הראשית פרופ' ירון זליכה. צילום: פרטי)
