חוק הגיוס לתלמידי ישיבות – ההתפתחויות האחרונות

סוגיית גיוס בני הישיבות החרדים לצה"ל והמימון הממשלתי למוסדות החינוך התורניים עומדת במרכז ויכוח חריף ומתיחות בין הממשלה לבין בג"ץ.

לאחר שבית המשפט העליון פסל את חוק הגיוס הקודם בשנת 2017, ולאחר שבמשך שנים המדינה קיבלה דחיות למימושו, הגיע בסוף השבוע הצו הסופי - להפסיק את התקצוב לישיבות שתלמידיהן לא משרתים בצבא. מצד אחד, היועמ"שית טוענת כי ללא חקיקה חדשה, החל מ-1 באפריל יהיה על המדינה לפעול לגיוס חרדים בפועל ולשלילת תקציבים. מנגד, ראש הממשלה ומפלגות החרדים מנסים למנוע זאת ופועלים להאריך את המצב הקיים. הדרמה החריפה מעלה אפשרות להפלת הממשלה.

רקע – תוקף חוק הגיוס ופסיקת בג"ץ

בחודש יולי 2023 פג תוקפו של חוק הגיוס, שאפשר למסגרות חינוך תורניות לקבל תקצוב ממשלתי עבור תלמידים פטורים משירות צבאי. בג"ץ כבר פסל בעבר את החוק, שנחשב לפוגע בעיקרון השוויון, וקבע כי אין עוד בסיס חוקי למנוע גיוס בני ישיבות החל מ-1 באפריל 2024. המדינה קיבלה דחיות רבות מבג"ץ על מנת לאפשר חקיקת חוק חדש, אך ללא הצלחה.

צו הביניים של בג"ץ והתשובה הרשמית של המדינה

השבוע, לאחר בקשות דחייה רבות, הגישה המדינה את תשובתה הרשמית לבג"ץ בנושא. בתשובה זו הכירה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בכך שאין עוד בסיס חוקי להימנעות מגיוס חרדים, וכי ללא החלטה חדשה יהיה צורך בגיוסם ובהפסקת כל תקצוב לישיבות החל מה-1.4. בהתאם, בג"ץ הוציא צו ביניים האוסר על המשך תקצוב לישיבות שתלמידיהן לא משרתים בצה"ל.

עמדת ראש הממשלה והמפלגות החרדיות

בניגוד לעמדת היועמ"שית, ראש הממשלה בנימין נתניהו צירף להודעת המדינה עמדה מנוגדת. לטענתו, אין משמעות הדבר שיש להוציא "הוראה גורפת לגיוס" חרדים, והוא ביקש לדחות זאת לפחות עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. נתניהו ביקש מבג"ץ ארכה נוספת של חודש, וטען כי קיימת התקדמות במגעים למתווה מוסכם שלא יפגע במעמד לומדי התורה. במפלגות החרדיות מתנגדים בחריפות למהלך, וחברי כנסת חרדים איימו כי אכיפת גיוס תביא להפלת הממשלה.

עמדת בג"ץ והמשך הדרך

מצד בג"ץ נמתחה ביקורת חריפה על נסיונות הממשלה להמשיך ולדחות את פסיקתו. בית המשפט העליון דרש מהממשלה להציג תשתית עובדתית מקצועית לכל הצעת חוק חדשה שתציע. נכון לעכשיו, לא ברור אם הממשלה תצליח להשיג ארכה נוספת או להעביר חקיקה חדשה, או שהיא אכן תידרש ליישם את פסיקת בג"ץ, לגייס חרדים וליישם קיצוץ תקציבי בישיבות החל מתחילת חודש אפריל. חוסר הוודאות עלולה לגרום למשבר פוליטי וחברתי חמור.

המשמעות החוקית למעמד בני הישיבות היא חמורה. אלפי בחורים בגילאי 18-26 עשויים להיות מוכרים כעריקים, ועל אף שנמוך הסיכוי שרכבים צה"ליים ייכנסו לבני ברק כדי לגייס בכוח בני ישיבות, ייתכנו מצבים שבהם למשל, בחור ישיבה שעוכב בגין עבירת תנועה ימצא עצמו בכלא צבאי.

קריסה כלכלית של מוסדות חינוך תורניים

התוצאה הצפויה של ביצוע פסק הדין והפסקת תקצוב הישיבות עלולה להוביל לקריסה כלכלית של מוסדות חינוך תורניים רבים. לפי הערכות, כ-500 מיליון שקל מתקציבי הישיבות עלולים להישלל השנה ומוסדות רבים לא יוכלו להתקיים ללא המימון הממשלתי. בתוך כך, עולות שאלות לגבי נסיונות אפשריים למצוא פתרונות ומקורות מימון חלופיים.

קריאות להתגייסות נגד החוק מצד הציבור החרדי וההנהגה הרוחנית

בד בבד עם ההתנגדות הפוליטית, גם בקרב חלקים מההנהגה החרדית נשמעות קריאות חריפות להתגייסות למאבק בהחלטת בג"ץ. כך למשל, הרב משה הלל הירש, ראש ישיבת סלבודקה, התבטא בחריפות רבה בשיחה עם תלמידיו והזהיר מ"מסירות נפש" אם יידרשו להתגייס. גורמים אחרים הזהירו מפגיעה בזכות ללמוד תורה. גם אריה דרעי התבטא כנגד הכרעת בג"ץ ואף טען כי גם חרדים שהתגייסו, או תכננו להתגייס, יפרשו כמחאה מהשירות.

חילוקי דעות בציבור החרדי לגבי המשך הדרך

חרף עמדתם הנחרצת כלפי חוץ, בציבור החרדי עצמו קיימים חילוקי דעות לגבי המשך הדרך. בעוד שהזרם הליטאי-ציוני מאיים על הפלת הממשלה, גורמים אחרים בחלק מהחסידויות מביעים נכונות לשקול פשרות.

מעורבות ראש המל"ל בגיבוש חוק הגיוס החדש

בצעד חריג, ראש הממשלה נתניהו פנה לראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל), צחי הנגבי, וביקש ממנו להשתתף בצוות מקצועי שיגבש את הצעת החוק החדשה לגיוס חרדים. זאת, לאחר שהיועמ"שית דרשה מהממשלה להציג תשתית עובדתית-מקצועית לכל הצעת חוק שתוגש. הנגבי נענה לבקשת ראש הממשלה ויהיה חלק מהצוות שיכין את החוק.

צעד זה זכה לביקורת מגורמים בממשלה, שטענו כי ראש המל"ל אמור לטפל בסוגיות בטחוניות ולא להיכנס לנושאים פוליטיים רגישים כמו חוק הגיוס. עם זאת, נראה שנתניהו רואה בשיתופו של הנגבי דרך להקנות למהלך החקיקה לגיטימציה של "תשתית מקצועית" שבג"ץ דורש, גם אם ייתכן שיועץ בטחוני לא נחשב למומחה מובהק בתחום זה.

מאבק ציבורי חריף ומחאות נגד גיוס חרדים

במקביל למאבקים הפוליטיים, צפויה להתעורר גם מחאה ציבורית חריפה בציבור החרדי נגד נסיונות לאכוף את גיוס בני הישיבות. בעבר התקיימו הפגנות המוניות וניכרה התנגדות עזה מצד החברה החרדית כאשר עלה נושא חוק הגיוס על הפרק. ניתן לצפות להפגנות דומות, אם לא חריפות אף יותר, במידה שינסו לכפות גיוס או קיצוץ תקציבי על המגזר. מאבקים אלה עלולים להוביל לעימותים עם כוחות הביטחון.

השפעות אפשריות על הקואליציה ויציבות הממשלה

למחלוקת הגיוס עלולות להיות גם השלכות פוליטיות מרחיקות לכת על יציבות הקואליציה ואף על עתיד כהונתה. כפי שחברי כנסת חרדים כבר איימו, הפלת הממשלה היא תרחיש אפשרי אם המפלגות החרדיות יחושו שהן נקלעות למצור תחת איום גיוס בני ישיבות. מצב כזה יכול להוביל לקריסת הקואליציה ואף לבחירות חדשות בישראל.

מבוך משפטי, פוליטי וחברתי

במבט על, סוגיית גיוס בני הישיבות החרדים הפכה למבוך רב-שכבתי ומסובך של חוקים, פסיקות, איומים פוליטיים, עימותים חברתיים והשלכות כלכליות כבדות. בזירה המשפטית, בג"ץ עומד בתוקף על יישום פסיקתו, בעוד הממשלה מנסה למצוא פתרונות עוקפים. בזירה הפוליטית, המפלגות החרדיות והממשלה מתעמתות ומאיימות זו על זו. ובחברה עצמה, ציבור החרדים מוכן להתגייס למאבק תקיף נגד אכיפת הגיוס. התוצאה עלולה להיות זעזוע חברתי עמוק.

(צילום ראשי: שאטרסטוק)