ראש הממשלה בנימין נתניהו. מאמצים לפתרון המשבר. צילום: ואסיליס ברוורידיס/ שאטרסטוק
על פי דיווח של עמית סגל בחדשות 12, מידע שהגיע לאחרונה לישראל מצביע כי גובר הסיכוי להוצאת צווי מעצר בינלאומיים על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד בכירים ישראלים בשל מעורבותם במלחמה ברצועת עזה והטיפול בפלסטינים במהלכה.
הערכת המצב בישראל היא כי צווים דרמטיים אלה עלולים להיות מכוונים כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי, בהיותם קברניטי המדינה ומקבלי ההחלטות העליונים האחראים להתנהלות הצבאית והמדינית במלחמת חרבות ברזל.
תמיכה אמריקאית בבית הדין?
על פי דיווח נוסף של סגל בחדשות 12, בישראל חוששים שמהלך חסר תקדים ודרמטי שכזה של בית הדין בהאג לא יכול להתבצע ללא לפחות אי התנגדות ברורה מצד ממשל ביידן בארה"ב. חששות אלה מבוססים על טענות לפיהן התובע הראשי הנוכחי במשפט הפלילי הבינלאומי, קארים חסן אחמד קאן, נבחר לתפקידו לפני כשלוש שנים בסיוע ובחסות ישירה של ארה"ב ומיד לאחר כניסתו לתפקיד החדש סגר באופן יוצא דופן שני תיקים רגישים שהטרידו מאוד את האמריקאים - חקירת תאי מעצר חשאיים באירופה הקשורים לאפגניסטן ובנוסף חשדות לפשעי מלחמה אמריקאיים באפגניסטן.
על פי הדיווח של סגל, גורמים בכירים מאוד הקשורים לבית הדין בהאג אף טענו במפורש כי הוצאת צווי מעצר דרמטיים כאלה כלפי ישראל לא יכולה להתאפשר ללא תגובה אמריקאית לפחות. לדברי הגורמים, התובע הראשי החדש קאן נבחר לתפקידו לפני שלוש שנים רק בזכות סיוע ישיר של ממשל טראמפ. משום כך, הם מסרו כי "קאן לא היה נוקט בצעד חמור כל כך של הוצאת צווי מעצר במהלך מלחמה פעילה וללא ראיות חותכות, אלמלא קיבל לפחות 'אור ירוק' מהאמריקאים".
המסר: שפל חדש ביחסים עם ארה"ב וניסיון ללחוץ על ישראל
על פי דיווחים של מוריה אסרף וולברג בחדשות 13, יש הסבורים בישראל שצעד קיצוני ודרמטי של בית הדין בהאג מהווה סימן לשפל חדש ביחסים בין ירושלים לוושינגטון וניסיון אמריקאי ללחוץ על מקבלי ההחלטות הבכירים בישראל להימנע מפעולות שעלולות לפגוע בתושבי עזה.
צעדי ישראל להרגעת המשבר: לחץ דיפלומטי כבד וקמפיין הסברה
עוד על פי הדיווח בחדשות 13, בעקבות ההשלכות הקשות שעלולות להיגרם בעקבות צווי מעצר בינלאומיים כנגד נתניהו והרמטכ"ל, כונס בישראל דיון חירום מצומצם בראשות נתניהו בו הוחלט לנקוט בשורת צעדים דחופים: ראשית, נתניהו צפוי לקיים סבב שיחות טלפוניות עם מנהיגים בעולם ולהפעיל לחץ דיפלומטי כבד על ממשל ביידן בוושינגטון, הנחשד כעומד מאחורי המהלך הדרמטי או לפחות לא מתנגד לו.
במקביל, צפוי להיות מופעל לחץ נוסף מצד השגריר הישראלי בוושינגטון, מייקל הרצוג, במטרה לגרום לאמריקאים להתנגד למהלך דרמטי זה.
בנוסף, הוכנו על ידי המטה המשפטי-מדיני הבכיר במשרד החוץ ובפרקליטות המדינה חומרי רקע מנומקים ומפורטים התוקפים את ההיגיון שבבסיס הוצאת צווי המעצר ומציגים את העמדה הישראלית המתנגדת לכך במנגנוני המשפט הבינלאומי. חומרים אלה כוללים ראיות לכאורה התומכות בתפישה הישראלית כי פעולות צה"ל ומקבלי ההחלטות הבכירים במהלך הלחימה בעזה עמדו בכללי המשפט הבינלאומי ובאמנות הרלוונטיות. חומרי הרקע הם חלק מקמפיין הסברה רחב היקף שיופץ בקרוב לגורמים רלוונטיים בזירה הבינלאומית במטרה להרגיע את המתיחות ולמנוע את הוצאת צווי המעצר.
נסיונות אחרונים: פנייה לתמיכה מבריטניה וגרמניה
על פי הדיווחים בחדשות 12 ו-13, ראש הממשלה נתניהו אף ניסה בשבוע שעבר לבקש את עזרתם של שרי החוץ של בריטניה וגרמניה שביקרו לאחרונה בישראל, במאמץ לגייס את תמיכתן של המדינות האירופאיות המובילות למניעת המהלך הדרמטי מבית הדין בהאג. במקביל, הוכנו חומרים משפטיים מקיפים נוספים במטרה להציג בפני הגורמים הבינלאומיים הרלוונטיים את ההגנה הישראלית על צדקת הפעילות הצבאית של צה"ל ברצועת עזה.
מה עלול לקרות אם צווי המעצר ייצאו לפועל?
הוצאתם לפועל של צווי מעצר בינלאומיים נגד ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל תהווה אירוע חסר תקדים שישפיע באופן משמעותי על יכולתה של ישראל לנהל את המשך המלחמה ברצועת עזה. יתרה מזאת, צעד כזה עלול לפגוע באופן חמור במעמדה הבינלאומי של ישראל ולהוסיף להמשך הידרדרות היחסים בינה לבין ארה"ב, עד כדי משבר דיפלומטי יוצא דופן.
ההשערה כי וושינגטון מעורבת, או לפחות אינה מתנגדת לצעד הדרמטי של בית הדין בהאג, מציבה שאלות קשות על העתיד הקרוב של הברית האסטרטגית והחיונית לישראל עם ממשל ביידן. חרף המאמצים הדיפלומטיים והמשפטיים הנרחבים שנוקטת כעת ישראל, אם צווי המעצר אכן ייצאו לפועל, ייאלצו הבכירים לשקול את יציאתם מגבולות המדינה בשל חשש למעצר ועמידה לדין באשמת פשעי מלחמה.
