משפטי– זאפ
משפטידיני נזיקין ופיצוייםביטוח לאומיפרשנות סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי לעניין פגיעה בשמיעה

פרשנות סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי לעניין פגיעה בשמיעה

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי פרשנות המוסד לביטוח לאומי לסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי אינה סבירה ומידתית ומפלה לרעה פגועי שמיעה ביחס לנפגעי עבודה אחרים

מאת: מערכת משפטי
04.07.11
תאריך עדכון: 04.07.11
3 דק'
פרשנות סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי לעניין פגיעה בשמיעה

בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן לאחרונה בשאלה האם מתקיים בעניינו של התובע התנאי הקבוע בסעיף 84 א (א) (3) (א) לחוק הביטוח הלאומי, המחייב הגשת תביעה להכרה בליקוי שמיעה כפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים מיום שבו תועד ליקוי השמיעה לראשונה ברשומה רפואית.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ביטוח לאומי

החלטת בית הדין, בראשות כב' השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ, עסקה בפרשנותו של סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי. סעיף 84א הוסף לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2005 במסגרת חוק ההסדרים ומטרתו הייתה לצמצם את מעגל הזכאים להכרה כנפגעי עבודה בגין פגיעה בשמיעה.

פגיעות בשמיעה הינן פגיעות אשר קיים קושי לשייכן באופן מובהק דווקא לפגיעה בעבודה מאחר ופגיעה בשמיעה יכולה להיות תוצאה של גורמים רבים שאינם קשורים כלל לעבודה כגון תאונת דרכים או גנטיקה. בכדי לצמצם את שיעור תביעות הסרק אשר אינן תוצאה של פגיעה בעבודה נחקק סעיף 84א.

בסעיף 84א שני חלקים. החלק הראשון קובע שלושה תנאי סף אשר אם אחד מהם לא מתקיים – התביעה להכרה כנפגע עבודה תדחה. שלושת התנאים הם, בקצרה: עבודה ברעש מזיק, ירידה בשמיעה של 20 דציבל לכל הפחות והגשת התביעה בתוך 12 חודשים מהיום בו תועדה לראשונה הירידה בשמיעה ברישומים רפואיים.
עניינה של ההחלטה היה בתנאי האחרון.

בעניינו של התובע מושא ההחלטה היו קיימים רישומים רפואיים משנת 2004 בעוד שהתובע הגיש תביעתו רק בשנת 2009, הרבה מעבר לפרק הזמן הקבוע בסעיף 84א.

התובע טען כי לא ידע שעליו להגיש את התביעה בתוך 12 חודשים מאחר וסעיף 84א נחקק בשנת 2005, כלומר לאחר שנבדק ואובחנה הירידה בשמיעתו. לדעת התובע היה מקום למנות את 12 החודשים מיום שניגש לבדיקה רפואית לאחר שנכנס סעיף 84א לתוקף.התובע אכן נבדק שוב בשנת 2008 והגיש תביעתו בתוך פחות מ-12 חודשים לאחר מכן.

המוסד לביטוח לאומי טען שהיה על התובע להגיש תביעתו בתוך 12 חודשים מיום שנכנס התיקון לתוקף, לכל הפחות, בעוד שבפועל חלפו חמש שנים מהיום בו אובחנה הירידה בשמיעה אצל התובע.

פרשנות המל"ל אינה סבירה ומידתית

בית הדין קבע שפרשנות הנתבע לסעיף 84א אינה סבירה ומידתית. בית הדין ציין  כי במסגרת הצעת חוק ההסדרים לא קיים נימוק המסביר את תנאי הסף הקבועים בסעיף 84א ולא ברורה הזיקה בין הגשת תביעה בתוך 12 חודשים לבין סינונן של תביעות סרק בפגיעות שמיעה.
בית הדין הדגיש כי סעיף 84א מפלה לרעה פגועי שמיעה ביחס לנפגעי עבודה אחרים בכך שהוא שולל לצמיתות את זכותם להכרה כנפגעי עבודה ובדרישה להגיש תביעתם בתוך 12 חודשים. מאחר והזכות לגימלה הינה זכות קניינית יש לפרש את הוראת סעיף 84א באופן שיהלום את הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

(ב"ל 1840-10 רמזי - המוסד לביטוח לאומי)

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?