יש האומרים, כי משנכנס אדם לכותלי ביהמ"ש, לא פשוט לנבא את התוצאה השיפוטית עמה יצא. לאמירה זו ניתן להוסיף כיום, שגם עורכי-הדין לא יכולים עוד לנבא מה יהיה שכר הטרחה שיקבלו, על אף שהדבר סוכם במפורש עם הלקוח.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום שכר טרחה - יחסי עורך דין -לקוח
מעשה בעו"ד העוסק בדיני משפחה, אשר ערך הסכם שכר טרחה (legal fee) לייצוג לקוחתו בתיק משמורת תמורת סכום של 5,000 $. עשה העו"ד את מלאכתו נאמנה והתיק הסתיים במהרה יחסית בהסדר פשרה, וזאת לשמחת כל המעורבים – כלומר: לשמחת בני הזוג המתכתש (וילדיהם) ולשמחת המערכת השיפוטית אשר נחסך ממנה הדיון בתיק. אך, מסתבר שלא לשמחת עורך הדין.
אותו עורך דין מצא עצמו נאלץ לתבוע את שכר-טרחתו בביהמ"ש השלום בחדרה (במסגרת תא"מ 1942/08), תוך שכל מבוקשו היה לאכוף את הסכם שכר הטרחה שנחתם בינו לבין לקוחתו.
בפסק הדין שניתן בהליך זה ביום 25.3.10, נקבע ששכר טרחתו של עורך-הדין, לאור סיומו המהיר יחסית של התיק, יופחת לכדי פחות ממחצית מזה שסוכם עם הלקוחה. ביהמ"ש פעל בפסה"ד הנ"ל ע"פ הכללים שקבע ביהמ"ש העליון בנוגע לבחינת שכר טרחה ראוי (ראה ע"א 9282/02 יכין חקל נ' עו"ד יחיאל, נח(5) 20), אלא שכללים אלו יש להפעיל אך ורק בסיטואציה בה שאין הסכם שכר טרחה חתום בין עורך-הדין לבין לקוחו. משקיים הסכם שכ"ט ברור ומפורש, בוודאי בסכום סביר וריאלי, הערכאה השיפוטית לא נדרשת לבחון במקום הצדדים מהו השכר הראוי, אלא אך לאכוף את השכר הראוי שנקבע בהסכם.
מסר בעייתי לציבור עורכי הדין
חשוב לציין, שהמסר היוצא מפסק-דין זה לציבור עורכי הדין הוא להימנע מסיום מהיר של תיקים בפשרה - מסר שללא ספק נוגד את תקנת הציבור ועומד בסתירה למהות העשייה המשפטית. כלומר: משמעותו של פסק-הדין היא שכיום, לא יוכל עורך דין להיות בטוח שבמידה שיסיים את הטיפול המשפטי בצורה מהירה ויעילה לטובת לקוחו, יקבל את מלוא שכר הטרחה עליו סוכם, כל זאת כאשר טיפול ממושך, אטי, מסורבל, אשר לא משרת את הלקוח ו/או את המערכת השיפוטית, יזכה בוודאי את עורך-הדין במימוש הסכם שכר הטרחה.
האמור מקבל משנה תוקף לאור העובדה שמזה זמן רב שציבור עורכי הדין נאלץ להתמודד עם בעיית גביית שכר הטרחה. המדובר בתופעה שפשתה במקומותינו, כאשר כיום אין כמעט (או בכלל) עורך-דין, בין אם צעיר בתחילת דרכו או בין אם בעל ותק ומוניטין, עו"ד עצמאי בעל משרד קטן או שותף בפירמת ענק, אשר אינו עד לתופעה של ציבור לקוחות, אנשים נורמטיביים מן היישוב, ציבור אשר כאשר הוא מתיישב כלקוח במשרד עורכי דין, חש ככל הנראה נוכח ריבוי עורכי הדין והתופעה המכונה "התדרדרות המקצוע", כי נושא התשלום בגין השירות המשפטי הוא עניין "וולנטארי", אשר הסדרתו כלל אינה מעיקרי הדברים.
העובדות מדברות בעד עצמן, שכן עורכי דין רבים עומדים בפני שוקת שבורה, לאחר שהשקיעו עשרות שעות של טיפול משפטי בעניינו של לקוח, אולם זה אינו משלם שכ"ט או משלם סכום שולי, הבטל בשישים לעומת העבודה שנעשתה בעבורו. התוצאה היא, שעורכי דין, במקום להשקיע את זמנם בעשייה משפטית למען הלקוחות, נאלצים להשחית זמן רב ויקר בניסיונות לגביית שכר הטרחה לו הם ראויים.
מי עלול להיפגע מכך?
ברור, כי בשלב זה יטענו מס' ציניקנים שהנה קם לו עוד עורך-דין, הדואג לפרנסתו ולפרנסת חבריו למקצוע, וקורא לציבור הרחב לשלם יותר כסף עבור השירות המשפטי הניתן לו. אותם ציניקנים ככל הנראה אינם מבינים, כי התדרדרות מוסר התשלומים בכל הנוגע לשכר טרחת עורכי-הדין, גורמת בין היתר לכך שעורכי-דין רבים נאלצים, בלית ברירה, להתפשר ולהוזיל עוד ועוד את שכר טרחתם (עד לרמות לא ראויות לעתים) וליטול על עצמם בשל עובדה זו עוד ועוד תיקים, הגם שיומנם וסדר יומם אינו מאפשר זאת. האמור מוביל באופן ישיר להתדרדרות רמת הייצוג המשפטי (לעתים עד למקרים של התרשלות), כך שהנפגע העיקרי בסופו של יום, הנו דווקא ציבור הלקוחות.
כלומר מעבר לזכאות עורך הדין (ככל אדם) לשכר עבור פועלו, ובוודאי לשכר עליו סוכם מפורשות עם הלקוח, הרי שישנה חשיבות ציבורית ממדרגה ראשונה לאכיפת תשלום שכה"ט לעורכי הדין, וזאת בראש ובראשונה עבור ציבור הלקוחות ורמת השירות המשפטי שאלו יקבלו, כמו גם עבור התנהלותה הראויה והמכובדת של המערכת המשפטית כולה.
לאור האמור, על המערכת השיפוטית, בבואה להכריע באותם הליכים הנוגעים לגביית שכר טרחתם של עורכי הדין, לתת הדעת גם לאותו אינטרס ציבורי, כמו גם שיש לצאת בקול קורא לפיו משמעות סיום התיק או הטיפול המשפטי בדרך מהירה ויעילה לטובת הלקוח, אין משמעותה התעלמות מהסכם שכר טרחה חתום ותקף, אלא דווקא עילה נוספת המחזקת את הצורך באכיפתו.
עוד בנושא:
על שכר הטרחה לעורך דין/ מדריך ללקוח
* עו"ד אור גל-און ממשרד גל-און עורכי דין עוסק בתחום המעמד האישי, דיני משפחה וירושה וסוגיות שכר טרחה.
