חיילי צה"ל רבים רבים נחשפים לאירועים קשים ומסכני חיים במהלך שירותם הצבאי. לצערנו, חלק ניכר מהם סובלים לאחר מכן מתופעות פוסט-טראומטיות, שמשפיעות באופן משמעותי ולעתים הרסני על איכות חייהם, יכולתם התפקודית והבריאות הנפשית שלהם. שרונה וינרב, סא"ל במילואים, מעמותת SOS, אשר מלווה הלומי קרב ופוסט טראומטיים, מסבירה על זכויותיהם.
מה הם הקריטריונים שמציב משרד הביטחון להכרה בנפגעי הלם קרב?
"ראשית, משרד הביטחון דורש הוכחה כי הלוחם עבר אירוע או מספר אירועים מסכני חיים במהלך שירותו הצבאי", מסבירה וינרב. "כתוצאה מאירועים אלה, הלוחם סובל מסימפטומים קיצוניים ומתמשכים של פגיעה נפשית עמוקה".
מה הם הסימפטומים?
"לרוב, הנפגעים פשוט לא מוצאים את עצמם בחברה ולא מצליחים לחזור לחיים האזרחיים שהיו להם לפני הצבא. הסימפטומים עלולים לכלול חזיונות של המראות הקשים מהאירוע הטראומטי, דיכאון מתמשך, התקפי חרדה, קשיי תקשורת ויצירת קשרים חברתיים ומשפחתיים, התנהגות אימפולסיבית והתקפי זעם בלתי נשלטים".
עד כמה קשה לקבל הכרה במקרה של הלם קרב?
"התהליך מול משרד הביטחון מלחיץ ומורכב. עמותת SOS מעניקה סיוע ממוקד במטרה לשחרר מההלומים את הנטל והעול הביורוקרטי ומלווה אותם צעד אחרי צעד בהגשת התביעה ואיסוף כלל המסמכים והאישורים הנדרשים".
שרונה וינרב, עמותת SOS לסיוע להלומי קרב. צילום: רונן פדידה
וינרוב מדגישה כי לעתים קרובות מדובר בלוחמים שהיו בחזית הלחימה, אשר שירתו כמפקדים וקצינים. לכן, עבורם עצם הצורך לקבל הכרה במצב הנפשי שהם נתונים בו מהווה משבר זהות ומכה קשה נוספת. "'איך אני, שהייתי מפקד והובלתי כוחות קרביים, פתאום הופך למתמודד נפש?' זה שובר אותם לגמרי", אומרת וינרב.
האם משרד הביטחון מנסה להקל על הלומי הקרב?
"בשנים האחרונות מתרחשת התקדמות איטית בגישתו האמפטית של משרד הביטחון לנושא לעומת שנים קודמות. כיום, משרד הביטחון נחשב פתוח יותר לסוגיית הלומי הקרב ומאפשר לפחות בחלק מהמקרים הגשת תביעות באופן עצמאי. במידה שהתיק עובר את הדרישות של הגוף הביורוקרטי הגדול הזה, הבקשה עוברת ל'מסלול ירוק', מהיר יותר. במקרה זה, הלוחם עובר ישירות לוועדה שקובעת את אחוזי הנכות שלו מבלי להידרש להציג הוכחות נוספות לגבי הקשר הסיבתי עצמו".
כיצד אחוזי הנכות נקבעים?
"אחוזי הנכות נקבעים על סמך עוצמת הסימפטומים והשפעתם על חיי הלוחם. הלוחם מתייצב בפני ועדה המורכבת בין השאר מפסיכיאטר, שבוחן את מצבו ואת ההתמודדות שלו עם הפוסט-טראומה במהלך השגרה היומיומית. זה נעשה על בסיס עדויות על החיים שלו, עד כמה הוא עובד או שאינו מסוגל לעבוד, אם יש לו קשיי שינה ואיזו רמה של תפקוד הוא עדיין מצליח לנהל".
מה הזכויות המגיעות להלומי קרב לאחר שמשרד הביטחון מכיר בהם כנפגעים?
"הזכויות המגיעות להלומי קרב משתנות בהתאם לאחוז הנכות שנקבע עבורם. חיילים עם שיעורי נכות של 10%-19% זכאים למענק חד פעמי שנועד לפצותם על מצבם, ובמידה שיחול שינוי לרעה בהמשך ניתן יהיה להגיש בקשה להחמרה ולקבל אחוז נכות גבוה יותר.
"לוחמים שנכותם נקבעת כ-20% ומעלה זכאים לתגמולים חודשיים ולתכנית שיקום מקיפה מתוקף חוק הנכים, במטרה לסייע להם בהשתלבות מחדש בחיים האזרחיים ובשוק התעסוקה. בנוסף, הם זכאים למגוון רחב של הטבות וסיוע –לטיפולים רפואיים ממומנים כגון מעטפת טיפולית עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים, להנחות בארנונה ובמסים עירוניים אחרים, לסיוע בדיור, למימון לימודים אקדמאיים או קורסי הכשרה מקצועית חלופיים במסגרת תכניות השיקום, להחזרי נסיעות, להטבות משמעותיות ברכישת רכב חדש ועוד".
האם ניכר שינוי בפניות של הלומי קרב מאז 7 באוקטובר?
וינרב מציינת כי לאחר אירועי 7 באוקטובר יותר ויותר לוחמים מבקשים שיכירו בהם כהלומי קרב. "ראינו עלייה חדה ותלולה בפניות של לוחמי חובה וחיילי מילואים שחזרו לאחר חשיפה לאירועים מסכני חיים, שאחריהם הם לא יהיו אותו הדבר. הגיעו אלינו מאות פניות", היא מעידה.
וינרב קוראת לחיילים הסובלים מסימפטומים של פגיעה נפשית לא להתבייש ולפנות לקבלת סיוע. "כל מי שמרגיש שהוא חזר משירות הלחימה כלוחם אחר, עם סימפטומים שלא נעלמים אלא נהפכים קשים וחמורים יותר בחלוף הזמן, חייב לפנות ולקבל עזרה פסיכולוגית וסיוע במיצוי זכויותיו. יש לנו מומחים שילוו אתכם צעד אחרי צעד בתהליך המורכב הזה".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
