כללי המשפט הבינלאומי הפרטי מחייבים במקרים מסוימים, הצגת חוות דעת מומחה לדין הזר, לביצוע פעולה משפטית הקשורה בגוף, אדם או עניין שמקורו מחוץ לארץ, או לביצוע פעולה בחו"ל הקשורה לגוף, אדם או עניין מקומי. חוות דעת המומחה תהווה תנאי בלתו אין לביצוע אותה פעולה, ותהיה בעלת השלכות משמעותיות לתוקף הפעולה. על כן יש לוודא, כי חוות הדעת תהיה מקובלת, וכי המומחה בעל ההכשרה, הבקיאות והמומחיות הנדרשת.
מהן הפעולות הנפוצות להן נדרשת חוות דעת מומחה?
ביצוע פעולות בלשכת רישום המקרקעין - תקנה 10(ב) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 קובעת, כי כאשר אחד הצדדים לעסקה הוא תאגיד זר, יש לצרף "אישור עורך דין הבקיא בדיני המדינה שהתאגיד רשום בה, כי התאגיד כשיר לבצע את הפעולה לפי אותם דינים."
בכל רישום של עסקה, הערה או כל פעולה אחרת בלשכת רישום המקרקעין (בטאבו) על שם חברה, שותפות, עמותה או כל תאגיד הרשום בחו"ל, יש להציג חוות דעת מומחה לדין המדינה בה רשום אותו תאגיד. על חוות הדעת לאשר, כי התאגיד מאוגד כדין, כי אין מניעה לביצוע אותה פעולה, כי ההחלטה על ביצוע הפעולה התקבלה כדין, וכי מי שחתום מוסמך לפעול בשם התאגיד ולחייבו. חובת הצגת חוות דעת מומחה נוספה לתקנות בשנת 2011 לאחר שבמשך שנים שרר חוסר סדר ברישום על-שם תאגידים זרים, לעיתים ללא כל מספר זיהוי או פרטים מספקים, ואף על-שם תאגידים שכלל לא היו קיימים, פסקו מפעילות או התפרקו. עלה צורך להשליט סדר ברישום זכויות על שם תאגידים זרים, ולייצר מנגנון של ודאות במרשם, הן מבחינת זיהוי בעל הזכויות, הן משיקולי מיסוי והן מתוך הצורך למנוע נסיונות של הלבנת הון דרך חברות זרות.
ביצוע פעולות ברשם הירושה ופעולות נגזרות מצו ירושה או צו קיום צוואה - הפרק השביעי לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 מסדיר את ההוראות הנוגעות להחלת דין זר על מי שמקום מושבו לא היה בישראל, וקובע כי על הירושה יחול דין מקום מושבו של המוריש בעת מותו, למעט במקרים מסויימים. כל בקשה לצו בהתאם לפרק זה, עוברת מיד לדיון בפני בית-המשפט לענייני משפחה. במקרים בהם הנפטר תושב מדינה זרה והותיר אחריו רכוש בארץ, יש להציג לרשם הירושה חוות דעת מומחה הבקי בדיני הירושה במדינה שהיתה מקום מושבו של הנפטר.
ישנם מקרים בהם הדין הזר סותר את חוקי הירושה כאן. לדוגמה, בשוויץ קיים בחוק שריון של חלק מהרכוש לטובת הילדים, שלא ניתן להתנות עליו בצוואה. לכן, בבקשה לצו קיום צוואה על רכוש, אשר לפי החוק השוויצרי מובטח לילדי המנוח, יתחשב בית המשפט לענייני המשפחה בחוות דעת מומחה לדין השוויצרי, יתן צו המתיישב עם שתי מערכות הדינים החלות, וישאיר את הרכוש המשוריין בידי הילדים, גם אם צוואתו של המנוח מורה אחרת.
אכיפת פסקי חוץ בישראל - בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958, ניתן לאכוף פסק-דין שניתן במדינה זרה בתנאי החוק. לעיתים, כדי לאכוף פסק חוץ, יהיה על המבקש לצרף חוות דעת מומחה לדין אותה מדינה, המאשר את תוקפו של פסק-הדין. חוות הדעת תאשר, כי פסק-הדין בר אכיפה וביצוע, וכי ניתן בהתאם לסמכות המקומית, העניינית והאישית של אותה מדינה. בנוסף, על חוות הדעת לאשר, כי פסק-הדין חלוט ומוצו אפשרויות הערעור עליו מבחינת המועדים הקבועים באותה מדינה, וכן שהוא אינו נוגד את תקנת הציבור. חוות דעת מומחה תדרש הן לצד המבקש לאכוף את פסק-הדין, אך בעיקר לצד המתגונן מפני אכיפתו, אשר יבקש לטעון כי פסק-הדין אינו בר אכיפה. חוות דעת כזו תידרש גם למי שמבקש לאכוף פסק-דין ישראלי בחו"ל. מעבר לדין המקומי ולדין הזר, יש להתחשב באמנות בינלאומיות ובהסכמים בילטרליים (הדדיים, דו-צדדיים) מול המדינה השנייה (כך למשל, בענייני גביית דמי מזונות, ישנה התחייבות באמנות בינלאומיות, עליהן חתומות מדינות רבות, לסייע בגביית המזונות במדינה בה נמצא החייב, לטובת הילדים הנמצאים במדינה אחרת).
חשיבות המומחיות בדין הזר
לפעולות המסתמכות על חוות דעת המומחה יכולות להיות השלכות רבות משקל, ולכן יש לוודא כי המומחה אליו פניתם אכן עומד בכל התנאים הנדרשים.
בע"א 6796/97 ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' Berg East Imports Inc, קבע בית המשפט כי "קשה להגדיר באופן ממצה מיהו זה שייחשב מומחה לדין זר, אך זאת לומר, כי עורך-דין או משפטן העוסק - בין בפרקטיקה, בין באקדמיה ובין בדרך אחרת - בשיטת המשפט שאותה צריך להוכיח, הינו בעל כישורים לשמש כעד מומחה שניתן להוכיח באמצעותו דין זר".
בית המשפט קבע כי מומחה בדין הזר, יכול להיות אחד משלוש האפשרויות:
1. עורך דין (או שופט) העוסק בפרקטיקה במסגרת אותה שיטת משפט, שמדובר בה; קרי עורך-דין הרשום בלשכת עורכי-הדין בישראל, העוסק במסגרת עיסוקו השוטף בדין הזר המדובר. בלשכה קיים מאגר עורכי-דין המתמחים בדין זר לפי חלוקה למדינות.
2. משפטן, התופס עמדה רשמית, הדורשת - ומשום כך גם מניחה - ידיעה משפטית במסגרת אותה שיטת משפט, שמדובר בה (גם כאשר לא עסק בפרקטיקה); לגבי עורך-דין שהוסמך במדינה נוספת, קמה חזקה כי הוא מכיר את הדין של אותה מדינה. למשל, עורך-דין שהוסמך כאן ובמדינת ניו-יורק, יוכר כמומחה לדין מדינת ניו-יורק.
3. אדם אחר אשר מפאת מקצועו או עיסוקו ניתנה לו ההזדמנות לרכוש לו ידיעה בחוק הנדון; מומחה לדין הזר, ככל מומחה בכל תחום, אינו חייב להיות בהכרח משפטן או עורך-דין, ומספיק שיש לו את ההכשרה והידע הנדרשים כדי שחוות דעתו תהיה מקובלת. בפתח חוות הדעת יפרט המומחה את הכשרתו, ניסיונו והכרתו את הדין העומד על הפרק.
כל עוד חוות דעת המומחה לא נסתרה, יטה בית המשפט לקבלה, אלא אם על פניו אינה משכנעת בפני עצמה. כאשר נחפש מומחה לדין הזר, עלינו לוודא כי מי שמתיימר להציג עצמו כמומחה לדין זר הוא בעל נסיון מוכח, וכי חוות דעתו מקובלת בפני גורמים שונים. כך לדוגמה, לגבי מי שעובד מול גופים שונים, כמו משרד המשפטים, האיחוד האירופי, המשטר הפדרלי האמריקאי או ממשלות שונות, וחוות דעתו מקובלת עליהם והם אף מזמינים ממנו חוות דעת, ניתן להניח, כי הוא בעל הבקיאות הנדרשת לדין השייך לעניין.
מומחה לדין זר חייב להיות מעודכן כל הזמן בשינויים החלים בדין זה. דרך טובה לקבל מידע עדכני ולהשאר עם היד על הדופק היא באמצעות קשר עם עורכי-דין מקומיים במדינה הזרה, בעיקר כשמדובר במקרים גבוליים שאינם מובהקים ופשוטים. בגלל שמספרם של עורכי-הדין הבקיאים בדין הזר קטן מאד, חיפוש ממוקד ובירור מפה לאוזן יובילו אותנו למומחה המבוקש.
