סרי לנקה, הממוקמת באוקיאנוס ההודי, מזרחית להודו, הפכה בשנים האחרונות ליעד תיירותי פופולרי. החופים היפים, הנופים הפראיים והתרבות הבודהיסטית, מסקרנים תיירים רבים. גם עו"ד נחמה יוגב הגיעה לביקור וניצלה את ההזדמנות כדי לבחון את שיטת המשפט במדינה.
כמי שמייצגת בערכאות השונות של מערכת המשפט הישראלית, מכירה עו"ד יוגב את הדין המקומי על בוריו, כמו גם שורשיו הנטועים בחוק העות'מאני ובמנדט הבריטי. משכך, נקודת הפתיחה להשוואה לדין בסרי לנקה היתה בלתי נמנעת. גם סרי לנקה, כמו ישראל, היתה בעברה תחת שלטון קולוניאלי של הפורטוגזים, ההולנדים והבריטים במשך מאות שנים, עד לעצמאותה בשנת 1948.
לדבריה, עד הכיבוש הבריטי בשנת 1917 המשפט בארץ ישראל היה מבוסס על המג'לה - קובץ חקיקה עותומאני, עיצוב של המשפט המוסלמי וקוד של המשפט האזרחי קונטיננטלי. "עם החלת המנדט", מוסיפה עו"ד יוגב, "אומץ הדין הבריטי על חלקיו מהמג'לה בעיקר תחום הממון וכן שימוש בדבר המלך, ועם הקמת המדינה חלו שינויים משמעותיים, המשפט המקובל פחת והחקיקה הפכה להיות חקיקה ישראלית עצמאית".
כיצד פועלת מערכת המשפט בסרי לנקה?
במסגרת ביקוריה של עו"ד יוגב בסרי לנקה, היא החליטה לבקר בבית משפט בגול (גאלה), עיירה יפהפייה שנכבשה על ידי הפורטוגזים ויותר מאוחר היתה בשליטת ההולנדים. בית משפט על ערכאותיו מורכב משלושה בניינים המקיפים משטח של 40 מ"ר כאשר באמצע עץ רחב כדוגמת פיקוס התאנה שענפיו הגדולים מצלים ומשמשים מחסה לקהל הבא בשערי המשפט. למרות המראה המזמין לכאורה, האנשים בסרי לנקה לא מורשים להיכנס להיכל המשפט אלא אך ורק המתדיינים ועורכי הדין שלהם, השופטים ושוטרים עם מדים.
עו"ד נחמה יוגב ליד מבנה בית המשפט בגול, סרי לנקה. צילום: ארתור גולן
בפגישה בעיר גול עם עו"ד מקומי, הוא סיפר לה שמערכת המשפט כוללת אוסף של צורות חוק ממקורות רבים הכפופים לחוקת סרי לנקה, המורכבת החוק רומאי, חוק הולנדי, חוק אנגלי, חוק קנדי והחוק המוסלמי. חוקת סרי לנקה מגדירה את בתי המשפט כמוסדות עצמאיים ובמרכזה שיטתCHECK AND BALANCES.
עוד סיפר כי אין להם בית משפט שלום אלא את בית המשפט העליון, SUPREM COURT, הנמצא בעיר הבירה וכן בתי משפט במחוזות כמו גול. הנוהג הבולט שאין אפשרות להיכנס לאולמות בית המשפט, אין הרשאה לאזרח הפשוט לשמוע דיון כלשהו שאין לו נגיעה אליו, כמו גם לעורכי הדין שאינם דנים בתיק. עו"ד יוגב התרשמה שהאזרח אינו פונה לעורכי הדין בעניינים שבשגרה. בסרי לנקה, מעמדם של השוטרים, עורכי הדין והשופטים גבוה למדי, "הם מורמים מהעם".
פומביות הדיון – ערובה לתקינות ההליך המשפטי
המגבלה בדיונים שאינם פתוחים לקהל שונה לחלוטין מהגישה במשפט הישראלי, המדברת על עיקרון "פומביות הדיון". "זהו עיקרון יסוד במערכת המשפט בישראל המגלם את אחת מהזכויות החוקתיות הבסיסיות במשטר דמוקרטי, שהינה זכות הציבור לדעת", אומרת עו"ד יוגב. "עקרון הפומביות מהווה את אחת הערובות העיקריות לתקינותו של ההליך המשפטי. ככלל, בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת (בהתבסס על הוראת חוק מסוימת). המפגש עם אי פומביות הדיון מבליט את ההבדל התהומי בינינו ובינם".
לדברי עו"ד יוגב, עקרון הפומביות מאפשר שקיפות, פתיחות וביקורת של הציבור כלפי ההליך וכלפי איכות ההחלטה הניתנת בסיום ההליך המשפטי על ידי חשיפתו לעיני הציבור.
"זכות הציבור לדעת", מסבירה עו"ד יוגב, "מכוונת להכרה בחופש הביטוי, לקבלת מידע על פעולתן של הרשויות כמו גם לתרום לעיצוב השקפותיו ודעותיו של הפרט, כאבן יסוד בכל חברה דמוקרטית. עיקרון מושרש זה בא להגן על שורה של אינטרסים ולהעמיד את מעשה השפיטה בפני העין המבקרת של הציבור. לכן, בהתאם לסעיף 68 בחוק, בית המשפט בארץ ידון בפומבי אלא אם נקבע אחרת. רשאי בית המשפט לדון בעניין בדלתיים סגורות אם רצה בכך או בהתבסס על הוראת חוק מסוימת".
השפיטה בסרי לנקה מתקיימת בהתאם ל"משפט המקובל" (common law). סרי לנקה היא אינה המדינה היחידה הפועלת בשיטה זו, לפיה אין טקסט כתוב ואין חוק שהתקבל בפרלמנט. "השפיטה", מסבירה עו"ד יוגב, "מתבססת על תקדימים ועל פסיקות של שופטים".
מהו לדעתך הבסיס לשוני בין שתי המדינות שנולדו בנסיבות די דומות?
"השוני נעוץ באופי החברות. אצלנו הסגנון הוא הדיבייט (debate), ויכוח קולני וכוחני שנפוץ בישראל, לעשות מהומה על לא מאומה, תוך וכחנות שמתאפיינת גם בוויכוחים על עמדות פורמליות, אידאולוגיות ופוליטיות ושלרוב אינה מאפשרת לצדדים להגיע להסכמות".
לדבריה, לפיכך, בישראל יש מראית עין של הליך "עשיית צדק", ולמעשה עקרון פומביות הדיון לא תרם, ליצירת אמון הציבור ברשויות בכלל ובבתי המשפט בפרט. האם עקרון הפומביות תרם תרומה מעטה או רבה? "לא ברור", מסכמת עו"ד יוגב, "והמסקנה היא שהכל בעיני המתבונן".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
