תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת תוך כדי ועקב עבודה, לרבות בדרך אליה וממנה, בנסיבות המפורטות בחוק הביטוח הלאומי. דוגמאות לתאונות עבודה: עובד שהפעיל מכונה ללא מיגון מתאים ועקב כך נפגע בגפיו; עובד שהחליק על רצפה שהיו עליה חומרים שלא טופלו בהתאם לנהלים; פועל שנפל מגובה רב ולא היה קשור בציוד הבטיחות הנדרש; פועל בניין שהשתמש בכלים לא מתאימים; תאונות עבודה יכולות להיות גם תאונת דרכים לעובד שהיה בדרכו לעבודה, פגיעה שארעה בזמן הפסקה, ואף תקיפה במהלך העבודה, ותקיפה מינית יחשבו כתאונות עבודה.
עובד המבוטח בביטוח לאומי זכאי לקבל מהמוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה. במידה שהתאונה נגרמה עקב הפרת חובה חקוקה, או עקב מעשה רשלני שגרם לתאונה או מחדל שלא מנע את התאונה, קמה חבות לגורם האחראי - בין אם למעביד או לגורם שלישי אחר. במידה שלעובד תרומה במעשיו או מחדליו לקרות התאונה, יהיה בכך בכדי להטיל עליו רשלנות תורמת ולהפחית את הפיצוי.
הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי
לפני הפניה לביטוח לאומי, ולאחר קבלת הטיפול הרפואי הראשוני המתבקש, יש לקבל מהמעסיק טופס בל/250 - טופס הפניה לטיפול רפואי לעובד השכיר, או למלא בל/283 - טופס הפניה לטיפול רפואי לעצמאי. עם הטופס יש לפנות לקופת החולים בה חבר העובד, ולקבל "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", בה נקבעת תקופת אי הכושר של העובד.
תביעה לדמי פגיעה
דמי פגיעה נועדו לפצות על אובדן ההכנסות בפרק הזמן בו העובד לא עבד עקב התאונה, ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות (91 יום). שיעור דמי הפגיעה הינו 75% מהשכר בשלושה חודשים שקדמו לפגיעה. את התביעה לדמי פגיעה מומלץ להגיש בסמוך לקרות התאונה. יש להגיש את התביעה לדמי פגיעה (טופס בל/211), בצירוף התעודה הרפואית הראשונה ומסמכים רפואיים נוספים.
חשוב לדעת שעובד שיעבוד, אפילו לזמן קצר ביותר, בתקופת אי הכושר שנקבעה לו, ויקטע את הרצף, עשוי לאבד את זכאותו לדמי הפגיעה.
גמלת נכות מעבודה
מי שהוכר על ידי ביטוח לאומי כנפגע בעבודה, שולמו לו דמי פגיעה, ונותרה לו נכות עקב תאונת העבודה, זכאי לגמלת נכות מעבודה - קצבה חודשית או מענק חד פעמי. גם מבוטח שחזר לעבודה ואף לא נעדר ממנה, אך נותרה לו נכות עקב תאונת עבודה, זכאי לגמלה. לאחר הגשת התביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (טופס בל/200), העובד יוזמן לוועדה רפואית המורכבת מרופא או שניים המתמחים בסוג הפציעות של העובד. אם המבוטח מופיע בפני הועדה בסמוך לתאונה, לרוב תקבע לו נכות זמנית, לתקופה של עד שנה. רק לאחר שיתגבשו נזקיו הרפואיים של העובד, ויקבע כי מצבו לא צפוי להשתנות, הוא יוזמן לועדה רפואית נוספת אשר תקבע לו נכות צמיתה - נכות קבועה. עובד שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בין 9% ל-100% יקבל קצבת נכות חודשית לתקופת הנכות הזמנית.
'נכה נזקק'
מי שנקבעה לו נכות זמנית ואינו יכול לעבוד בכל עבודה, רשאי להגיש תביעה לנכה נזקק בעל נכות זמנית בטופס בל/279. לנכה נזקק תשולם קצבה בשיעור 100% משכרו לתקופה שהוכרה בתביעה ועד ארבעה חודשים.
קביעת דרגת הנכות
קביעת דרגת הנכות הצמיתה נקבעת על-ידי הוועדה הרפואית לפי רשימת ליקויים רפואיים שמוגדרת בתקנות הביטוח הלאומי. ברשימה זו, מופיע לצד כל ליקוי רפואי אחוז נכות מוגדר. כאשר מדובר במספר ליקויים, תקבע דרגת נכות משוקללת, לדוגמה: אם נקבעו 20% נכות ביד ו- 10% נכות ברגל, תחושב דרגת הנכות באופן הבא: 20% מ- 100% בתוספת 10% מה- 80% שנותרו, וביחד 28%.
עובד שנקבעה לו נכות צמיתה פחותה מ- 9% אינו זכאי לגמלת נכות מעבודה.
עובד שנקבעה לו דרגת נכות צמיתה בין 9% ל-19% זכאי למענק חד פעמי.
עובד שנקבעה לו נכות צמיתה בין 20% ל-100% זכאי לקצבה חודשית.
הגדלת דרגת הנכות לנפגע שאינו מסוגל לחזור לעבודה
תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, מאפשרת לנפגע שאינו יכול לעבוד לבקש מהועדה הרפואית להגדיל את דרגת הנכות שלו ולהוסיף עליה עד למחצית מדרגת הנכות שנקבעה לו. לדוגמה, אם נקבעו לנפגע 20% נכות, הוא יוכל לבקש להגדילם ל- 30%. הועדה תתחשב במקצועו ובעיסוקו של הנפגע, ותבחן אם הנפגע אינו מסוגל לחזור לעבודתו ואם הנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו. הפעלת תקנה 15 תלויה במידה שהנכות גרמה לירידה קבועה של לפחות 20% מהכנסותיו. כמו כן, מי שנקבעה לו נכות בשיעור 19% ומטה, לא יוכל להגדיל את דרגת הנכות ליותר מ- 19%, ולעבור מקבלת מענק לקבלת קצבה.
תביעה נזיקית
בנוסף לקבלת הפיצוי מהביטוח הלאומי, במידה שהתאונה נגרמה עקב מעשה או מחדל רשלני או עקב הפרת חובה חקוקה, על ידי המעביד או על ידי צד ג' אחר הנושא באחריות בנסיבות קרות התאונה, ניתן להגיש לבית המשפט תביעה נזיקית, ובמסגרתה לתבוע את כלל נזקיו של הנפגע, הן נזקי העבר והן כל נזק עתידי, מהגורם האחראי לתאונה ומחברת הביטוח החבה מכח פוליסת הביטוח השייכת לעניין (חבות מעבידים או ביטוח צד ג' בהתאם לענין).
במידה שתאונת העבודה היא גם תאונת דרכים, הרי שבהתאם לחוק הפיצוי לנפגעי תאונות דרכים, קביעת הנכות של הועדה הרפואית של ביטוח לאומי, תחייב גם בתביעה הנזיקית. בתאונה שאינה תאונת דרכים, יש להוכיח את הנזק הרפואי ואת דרגת הנכות, באמצעות חוות דעת מומחה רפואי. ברוב המקרים, הנפגע יציג חוות דעת מומחה מטעמו והצד השני יציג חוות דעת סותרת. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה ביניהם על אחוזי הנכות, יקבע בית המשפט מומחה מטעמו.
חובות זהירות המוטלות על המעסיק
רשלנות בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין, תוכח לפי מבחן ההתנהלות הסבירה של המעסיק הסביר, ותבחן השאלה האם המעסיק עמד ברף הזהירות המתבקש בהתאם לנסיבות העניין, הקפדה על הנהלים, על כללי הזהירות, מתן ציוד הולם והנחיות להפעלתו, הכל בהתאם לאופן התרחשות התאונה וסוג העבודה המסויים.
כיום, החוק מטיל על מעבידים ומקומות עבודה, ביחוד על אלו שרמת הסיכון בהם גבוהה, חובות רבים שנועדו לשמור על בטיחות ושלום העובדים. אם יוכח כי המעסיק הפר חובות המוטלות עליו מהחוק, ובמידה שהפרת חובות אלה גרמה לתאונה, יהיה בכך כדי לגבש עילת תביעה של הפרת חובה חקוקה, בהתאם לסעיף 63 לפקודת הנזיקין.
לסיכום, אם ניתן להוכיח כי נגרם נזק לעובד ולבסס קשר סיבתי בין הנזק לבין התנהלות המעסיק או גורם אחר, יהיה בכך כדי לגבש תביעה נזיקית אשר תזכה בפיצוי. ברוב המקרים, הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי יקוזז מכל סכום אחר שיפסק לטובת העובד. בנוסף, להתנהלותו של העובד יהיה משקל רב בקביעת הפיצוי, ואם יוכח כי בהתנהלותו תרם לתאונה, למשל בחר שלא לחבוש קסדה, יהיה בכך כדי להפחית מהפיצוי.
טפסים להורדה
בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה
בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה - עצמאי
כל הזכויות בטפסים שמורות למוסד לביטוח לאומי
