שרת המשפטים ניסתה לייצר כותרות על רפורמה ומהפך מאחורי תיקון 47 לחוק ההוצאה לפועל, אך דרישות הסף שהוכנסו לנוסח החוק שאושר בסופו של דבר (הגם שבתוך שנת השמיטה), שינו את פניו, ומרפורמה משמעותית, נשאר מעט מאוד.
מי שחיפש הוכחה להבדל התהומי בין הציפיות למציאות, יוכל לראות זאת במקרה זה.
מי יהנה מהתיקון לחוק? לא רבים
בסדרת הרצאות וכנסים שעורכת לאחרונה לשכת עורכי הדין ביוזמתו של מ"מ יו"ר הלשכה ויו"ר פורום ההוצאה לפועל, עו"ד יוסף ויצמן, בהם נוכחים גם שופטים ורשמים העוסקים בתחום ההוצאה לפועל, מתברר כי דרישות הסף שנוספו לנוסח הצעת החוק "החברתי" שיזמה שרת המשפטים החדשה לרגל שנת השמיטה התשע"ה, שינו את פניו לחלוטין ומספר החייבים שיזכו ליהנות ממנו, לא יעלה על מאות בודדות.
ביום 09.06.15 נכנסה לתוקפה הוראת השעה (למשך 3 שנים) ובמקביל פורסמו מאמרים רבים בתקשורת אודות "חוק השמיטה" ה"חברתי" שחוקק ביוזמת שרת המשפטים החדשה (הגם שהתסקיר החוק הופץ עוד בימי שרת המשפטים הקודמת).
בניגוד לכותרות הבומבסטיות בעיתונות הכלכלית, המציאות כפי שהיא משתקפת מדבריהם של העוסקים בתחום (עורכי דין, רשמים ושופטים), אינה כה דרמטית.
מאות בודדות בלבד של חייבים
לדברי הרשם עוזי מאיר, המשמש כרשם האחראי על נושא ההפטרים בלשכת ההוצאה לפועל בת"א, רק לכ-1/3 מהחייבים שהגישו בקשה במסלול ההפטר החדש נקבע דיון בבקשה, והם עברו את המדרגה הראשונה בהליך.
לדברי עו"ד יוסף ויצמן, הערכה המקובלת היום היא, כי רק מאות בודדות של חייבים יזכו לקבל הפטר בהליך החדש (וזאת בניגוד לכ-30,000 חייבים שעמדו בתנאי החוק ושעל בסיסם זכה החוק לכותרות).
לא תתבצע מחיקה גורפת של חובות
החששות והפחדים, שמלאו את לבבות של הזוכים שחששו ממחיקה סיטונאית של חובות, עתידים להתפוגג, וזאת בשים לב לשינויים שבוצעו בחוק משלב הצעת החוק ועד קבלתו, אשר חלקם ביוזמת לשכת עורכי הדין שהתנגדה לחוק מתחילתו.
מהן דרישות הסף של החוק?
במסגרת ההרצאות נערכה סקירה מקיפה של דרישות הסף של החוק המונעות, למעשה, מחלק גדול של החייבים לחסות בצילו וזאת, כדלקמן:
1. המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, והיה כזה בארבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, לפחות. במידה שבתוך תקופת ארבע השנים שקדמה להגשת הבקשה, בוטלה ההכרזה של החייב כחייב מוגבל באמצעים ולא לתקופה (עקב אי עמידה בצו התשלומים או מכל סיבה אחרת), ספק אם החייב יוכל ליהנות מהחוק.
2. בעת הגשת הבקשה לא עלו סך חובותיו של החייב, לרבות חובות שאינם בני הפטר (כדוגמת משכנתא או מזונות), על 800,000 ₪. המדובר בסכום משוערך ליום הגשת הבקשה, ואשר כולל ריבית והפרשי הצמדה , ומאחר שהוא כולל גם את החובות שאינם במסגרת הבקשה (משכנתא ומזונות לדוגמא), חלק מהחייבים להם חובות בתיקי איחוד בסכום של עד 800,000 ₪, אך יש להם חובות נוספים שאינם בתיקי הוצל"פ ואף לא במסגרת ההפטר, כלל לא יוכלו ליהנות מהגנת החוק.
3. אין לחייב נכסים הניתנים לעיקול, מכירה או מימוש בדרך אחרת, למעט משכורת או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה. לגבי חייב שיש בבעלותו דירה (הגם שלעיתים בבעלות משותפת עם משכנתא בשווי הדירה), החוק לא חל, וכך גם לגבי חייבים עם נכסים אחרים. נשאלת השאלה, האם גם חייב שבבעלותו רכב ישן ששווה מעט ויש עליו עיקול לא יוכל ליהנות מההפטר (החוק לא מפרט, והדבר נתון לשיקול דעת הרשם).
4. החייב עמד בצו התשלומים שניתן לו במהלך שלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה. ישנם מקרים בהם חייבים "מדלגים" על תשלומים, אך עומדים בתשלום הכולל, והשאלה האם גם במקרה כזה יזכה החייב ליהנות מהחוק (החוק לא מפרט, והדבר נתון לשיקול דעת הרשם).
5. אין בקשה לפשיטת רגל תלויה ועומדת כנגד המבקש. חייב שעומד במלוא תנאי החוק, ושהגיש בקשה לפש"ר, מנוע מלבקש לבטל את הליכי הפש"ר ולהגיש בקשה להפטר במסגרת ההוצאה לפועל.
6. במהלך חמש השנים שקדמו להגשת בקשת ההפטר לא ניתן נגד החייב צו כינוס ולא נדחתה בקשתו לצו כינוס, החייב לא הוכרז פושט רגל ולא נדחתה בקשתו לפשיטת רגל, ולא ניתן לחייב צו הפטר בפשיטת רגל. למעשה, נמנע גם מחייבים שעומדים בתנאי החוק ושהיו לפני חמש שנים בהליכי פש"ר ליהנות מהחוק.
מסקנה: מעט מידי חייבים יקבלו הפטר
ניתן לומר, כי מצער שהנתונים אשר עמדו בפני חברי הכנסת שאישרו את החוק ובפני הציבור לא היו מלאים, שכן מספר החייבים שעומדים בכל תנאי החוק (ולא רק בסכום תקרת החוב בהוצאה לפועל) קטן בהרבה מהכמות שנמסרה ע"י נציגי המדינה לוועדת החוקה, והשתנתה מהותית בעקבות השינויים ודרישות הסף שנוספו לחוק.
רוצה לומר, כי גם אם 1,000 חייבים יקבלו הפטר במסגרת תיקון החוק (להערכת גורמי המקצוע היום המדובר במאות בודדות), עדיין מדובר בפחות מעשירית מההיקף הכספי עליו דיווחו כותרות העיתונים.
