החוק לעידוד השקעות הון נחקק בשנת 1959 כדי לעודד השקעה בתעשייה בישראל, ומטרתו לקדם את ישראל בתחרות המס ביחס למדינות אחרות מחד, ולעודד תעשיינים לפתוח מפעלים בפריפריה מאידך. במסגרת החוק זכאים התעשיינים המייצאים לחו"ל, להטבות מס משמעותיות ומחויבים בתשלום מס מופחת הנע בין 9%-16% בלבד, בהתאם למיקום המפעל (מפעלים באזורים מוחלשים ישלמו פחות). בנוסף, החוק מעניק הטבה על המס המשולם בעת חלוקת דיבידנד כך שהשיעור הוא 20% ולא 30% לבעלי שליטה ו- 25% לבעל מניות שאינו בעל שליטה (שליטה - החזקה של מניות בשיעור העולה על 10%).
בשנותיו הראשונות של החוק, ניתן פטור מלא ממס, ממנו נהנות עד היום חברות כמו אינטל, שהקימו אז את מפעלם כאן בישראל. עם השנים ומתוך ההבנה שחברות אלו מגיעות לרווחים של מיליארדי שקלים, עודכן החוק להטבת המס הניתנת כיום.
כלפי חוץ נדמה לא פעם, כי עצם קיומו של החוק גורם להפליה בין בעלי הממון הגדולים לבין בעלי העסקים הקטנים והבינוניים, בעצם כך שהוא מעניק הטבות מס משמעותיות דווקא לתעשיינים שכן יכולים לשלם את מס החברות הגבוה, העומד היום על 25%. אך חשוב להבין שלמדינה יש אינטרס כלכלי מובהק שהתעשיינים יבחרו להקים כאן את המפעלים שלהם: ראשית, מפעל מהווה מקום תעסוקה, שמקטין את אחוזי האבטלה. כתוצאה נלווית מכך, הקמת מפעל מביאה לצמצום מספר העובדים הסוציאליים הנאלצים לטפל במשפחות קשות יום ואף לצמצום מספר השוטרים המטפלים בפשיעה; שנית, תעשייה שמייצאת לחו"ל מכניסה לישראל מט"ח זר; ובנוסף, הטבות המס ניתנות לחברה עצמה ולא לכל אחד מהעובדים, ולכן המדינה מרוויחה את המס הנוסף של העובדים והספקים השונים.
מי זכאי להטבות המוצעות בחוק?
על פי החוק, להטבות המס זכאיות חברות העומדות בשלושה קריטריונים:
האחד - על החברה להיות מפעל יצרני תעשייתי.
השני - על החברה לייצא את מוצריה לחו"ל.
השלישי - על המפעל להעסיק עובדים. קריטריון זה, מופיע במטרות החוק אך אינו מתורגם בגוף החוק למדד כמותי או מדד אחר, וגורר פרשנויות שונות מצד רשויות המס ומצד ציבור החברות.
איך מקבלים את ההטבות?
החוק מאפשר את קבלת ההטבות ב־2 מסלולים: המסלול הראשון (והפשוט) נקרא 'מסלול רולינג', שבו פונים באופן יזום למס הכנסה, ומבקשים גוף זה אישור לקבלת ההטבות בגין פעילות החברה.
במסלול השני, הפנייה למס הכנסה נעשית על בסיס הגשת דו"חות שמוכיחים את טיב העבודה של החברה ואת היקף ההכנסות שלה ממט"ח.
הטבות למפתחי אפליקציות
העידן המודרני והנסיקה המטאורית של כל תחום ההייטק, הובילו לדיון סביב החברות הזכאיות להטבות המס, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון וסביב ההגדרה המודרנית של המושג "מפעל תעשייתי".
מצד אחד, מהנדסי תוכנות ומפתחי אפליקציות הם אנשים שכותבים קוד תוכנה, לרוב מביתם או ממשרד קטן, לבד או כחלק מצוות מצומצם, כך שלכאורה אינם עונים על הקריטריון הדרוש לקיומו של מפעל תעשייתי. אולם בפועל, פעמים רבות התוכנה או האפליקציה שכתבו משווקת לצרכנים על ידי ענקיות כמו גוגל ו/או אפל, שמעבירות לחברות וכתוצאה מכך למדינה עשרות ומאות אלפי שקלים בשנה, תמורת זכות השימוש בתוכנה. עובדה זו הופכת את התוכנה או האפליקציה למוצר ואת מפתחיה ליצרנים, כך שהחברה עונה על עיקר הקריטריון הראשון- חברה יצרנית. הסוגיה בעניין "מפעל תעשייתי" לרוב נבחנת באופן פרטני ויש להעמיק יותר בעת בחינה של חברה כלשהי הכספים שמועברים מחו"ל, עונים על הקריטריון השני, הנוגע לייצוא. אבל, מכיוון שחברות אלו עונות על שניים מתוך שלושת הקריטריונים, מס הכנסה אינו מאשר להן את הטבות המס המגיעות במסגרת החוק, בטענה שהן לא מעסיקות עובדים, ולכן לא יכולות להיות מוגדרות כמפעל תעשייתי, ואף פוסל אותן על הסף כאשר הן פונות במסגרת מסלול רולינג.
לצורך המחשת האבסורד, נקח כדוגמא מפעל לייצור מכוניות שמייצא לכל רחבי העולם, אך מתנהל בצורה ממוחשבת בלבד וללא מגע יד אדם - האם משום שלא מועסקים בו עובדים, אין הוא מוגדר כמפעל יצרני תעשייני שעומד בקריטריונים? ודאי שכן.
יצרנים בתהליך הפקת ההכנסה
בהתייחס לתעשיית ייצור המוצרים הממשיים, כגון: מזון, תכשיטים וכד', נלקחים בחשבון גם הגופים שמסייעים לתהליך ואשר הינם חלק בלתי נפרד ממנו, גם אם הם עצמם אינם היצרנים. כך לדוגמא, מפעל שמייצר חביות באופן בלעדי עבור יצרן מיצים שמייצא לחו"ל. יצרן החביות אינו מייצא באופן ישיר לחו"ל, אך כיוון שהוא חלק בלתי נפרד מתהליך הפקת ההכנסה של יצרן המיצים, גם הוא זכאי לקבל את ההטבות המוגדרות בחוק.
הגדרה זו נוגעת גם לחברות ולגופים בתחום פיתוח התוכנות והאפליקציות, כך שיצרן של רכיב מסוים עבור אותה תוכנה, זכאי גם הוא לקבל את ההטבות, אם כי עבור חברות אלה נדרשת התנהלות ארוכה יותר מול רשות המיסים.
ייצוא באמצעות סוכנים
ישנם מקרים רבים בהם יצרנים ישראלים נאלצים להשתמש בשירותיהם של סוכנים ישראלים (חברות ישראליות או יחידים המשווקים מוצרים לחו"ל), כדי למכור שם את מוצריהם. ברוב המקרים, הסוכן הוא בעל הקשרים והידע והוא זה שרוכש את המוצרים מהיצרן ומשווק אותם, כך שעל פניו החברה היצרנית אינה מייצאת. אולם, בתנאים מסוימים, בעיקר באלו שבהם סיכוני המכירה (ותנאים נוספים), חלים על היצרן, ניתן להוכיח את פעילות הייצוא ולקבל את הטבות המס המגיעות ליצרנים יצואנים.
הטבות חלקיות
ישנם מקרים בהם, לאחר בדיקה, מס הכנסה מאשר את קבלת ההטבות רק עבור חלק יחסי משווי החברה, תוך הפרדה בין החלק מהליך הפקת ההכנסה שמוגדר כפעילות מועדפת, לבין החלק שמוגדר כפעילות שאינה מועדפת.
כך במקרים בהם חברת פיתוח התוכנה נעזרת במתכנת מחו"ל, יעניק מס הכנסה את ההטבות רק על החלק שכולל את מספר העובדים הישראליים.
כמו כן, כאשר החברה מעסיקה עובדים לא מיומנים שאינם בעלי הכשרה מקצועית בתחום התכנות, אך העסקתם נדרשת לצורך השלמת העבודה של התוכנה. לדוגמא: חברת פיתוח שפיתחה תוכנה המאפשרת זיהוי של שימוש בתמונות בעלות זכויות יוצרים באופן לא חוקי. התוכנה אמנם תזהה לבד את התמונות, אך כדי לבחון שאכן מדובר בזיוף ולא באדם שהעלה תמונה מקורית, יש צורך בצוות אנושי שאחראי על פעולת הזיהוי הסופי. במקרה כזה, ההטבות לא יכללו בחישוב את ההכנסה הנובעת מפעילות העובדים הלא מיומנים, אלא את ההכנסה הנובעת מפיתוח התוכנה בלבד שכן, רק פעילות זו מוגדרת כייצורית תעשייתית.
מה עושים כדי להתנהל בצורה נכונה?
בשלב הזה עוברים להתנהל מול מס הכנסה במסגרת המסלול השני: מסלול הגשת הדו"ח ודרישת ההטבות במסגרת הדו"ח השנתי . במצב זה יש להוכיח לפקיד השומה במסגרת הביקורת התקופתית שמהות פעילות החברה עונה על הקריטריונים של החוק. במקרים רבים רשות המסים אינה מעניקה רולינגים לחברות קטנות צומחות (לדוגמא חברות אשר אינן כוללות מספר עובדים רב), ויש להסביר את המצב (שלרוב אינו משתקף בפועל במסגרת הדוח הכספי).כדי להתנהל בצורה נכונה, שתפשט את הדברים, מומלץ לפנות לייעוץ כבר בשלב ההקמה, כדי לבחון אפשרות להגשת בקשה לאישור ההטבות במסלול הרולינג. ביתר המקרים, חשוב להתייעץ עם מומחים בתחום שמכירים את החוק ואת ההתנהלות מול מס ההכנסה על בוריה, כך שהסיכויים לקבלת ההטבות במסלול השני (מסלול הגשת הדו"ח הכספי), יהיו גדולים יותר.
