קשה לאמוד את היקפה המדויק של תופעת האלימות במשפחה, אך על פי נתוני הסטטיסטיקה, מוגשות במשטרה למעלה מ-50 תלונות על אלימות במשפחה מדי יום. החוק מגדיר "אלימות במשפחה" כאלימות שנגרמה מצד בן משפחה או בן משפחה לשעבר, כולל ידועים בציבור, גרושים ובני המשפחה הרחבה - דודים, דודות, סבים סבתות וכו'.
ישנם שני סוגים של אלימות במשפחה: הסוג הראשון, הנפוץ והברור יותר, הוא האלימות הפיזית. הסוג השני, הוא האלימות הכלכלית או הנפשית, שברוב המקרים חמורה יותר מאלימות פיזית ונמשכת לאורך זמן רב יותר, בעיקר מכיוון שהיא אינה גלויה לעין, וקשה להוכיח אותה.
"אנחנו שומעים בעיקר על מקרים שונים של אלימות פיזית ומעט מאוד על מקרים של אלימות כלכלית או נפשית", אומר עו"ד ד"ר רונן דליהו, מומחה לדיני משפחה וירושה ויו"ר הפורום הארצי לדיני משפחה של לשכת עורכי הדין. "אולם, בפועל המימדים של מקרי האלימות הכלכלית והנפשית גדולים בהרבה ממימדי האלימות הפיזית".
התמודדות החוק עם אלימות פיזית
מבחינת החוק ניתן להתמודד עם אלימות במשפחה בשלוש דרכים: "מדור שקט ושלו", "החוק למניעת אלימות במשפחה" ו"החוק למניעת הטרדה מאיימת".
מדור שקט ושלו
פעמים רבות ההחלטה על גירושין והתהליך עצמו, הם שלבים ארוכים וטעונים רגשית, שגורמים לא פעם להצקות והטרדות של מי מהצדדים, כלפי הצד השני, במיוחד בשלב בו בני הזוג עדיין מתגוררים יחד.
"לא רבים מודעים לכך, אבל חלק מהזכות של האישה למזונות מהבעל, הניתנת על פי ההלכה, היא הזכות להתגורר בשקט ובשלווה בלי שיטרידו אותה", מציין עו"ד דליהו. "במקרים של הטרדה, ניתן לפנות לבית הדין הרבני או לבית המשפט ולהגיש בקשה למזונות עם מדור שקט ושלו, או בקשה למדור שקט ושלו בנפרד. במידה שבית הדין או בית המשפט מוצאים שאכן ישנה עילה מוצדקת, ניתנים צווים שונים למניעת ההטרדה, ללא הגבלת זמן, כגון צו המונע את כניסת הבעל לחדר בו ישנה האישה וכו'".
החוק למניעת אלימות במשפחה
החוק הזה נועד לתת מענה מיידי לכל אותם מקרים בהם יש תקיפה פיזית של ממש.
ברגע שמוגשת תלונה במשטרה, לקצין המשטרה יש אפשרות להרחיק אדם מביתו לפרק זמן של עד 15 יום, בלא צורך לפנות לבית המשפט.
במקביל, יש לפנות לבית המשפט ולבקש נקיטת צעדים כמו: הגבלות או הרחקה. במסגרת החוק, יש לבית המשפט זכות להרחיק אדם מביתו, לקחת לו את כלי הנשק, להטיל עליו סנקציות והגבלות, להורות למשטרה לפעול בדרכים מסוימות כלפי אותו אדם ועוד. בית המשפט יכול לנקוט כל אחת מהפעולות האלה, גם במעמד צד אחד ולקיים את הדיון במעמד שני הצדדים תוך 7 ימים, ובתנאי שהוכחה פגיעה פיזית ממשית, שהיתה בסמוך למועד הגשת הבקשה.
"תוקפו של כל צו הוא שלושה חודשים, עם אפשרות להארכתו לשלושה חודשים נוספים בלבד", מדגיש עו"ד דליהו. "ההנחה היא שבמהלך שלושה חודשים, או חצי שנה לכל היותר, יימצאו פתרונות קבועים אחרים. במידה שבמהלך תקופת הצו היה מקרה נוסף של אלימות, ניתן להגיש בקשה לצו נוסף התקף מרגע המקרה".
החוק למניעת הטרדה מאיימת
בניגוד לחוק למניעת אלימות במשפחה, החוק למניעת הטרדה מאיימת מתייחס למקרים בהם אין אלימות פיזית ממשית, אלא אלימות שמתבטאת בצורת ההתנהגות (למשל, כשאחד מהצדדים מתקשר בתדירות גבוהה במיוחד לצד השני ולא מפסיק למרות הבקשות, כשאחד מהצדדים עוקב אחר הצד השני וכד').
במקרים כאלו, רשאי בית המשפט להטיל סנקציות שונות על הצד המטריד, לפרקי זמן שונים, כולל מניעה מאותו אדם להתקרב לבני משפחתו.
התמודדות החוק עם אלימות כלכלית ו/או נפשית
לדברי עו"ד דליהו, נכון להיום, אין חקיקה מוגדרת וברורה בכל הקשור לאלימות כלכלית או נפשית, והסעד היחיד שניתן במקרים, הוא האפשרות להגשת בקשה למזונות זמניים. "רוב מקרי האלימות מהסוג הזה קורים כשהזוג עוד נשוי ו/או מתגורר יחד, כך שאם הבעל לא מכלכל את אשתו וילדיו הסמוכים לשולחנו, הם זכאים להגיש בקשה למזונות זמניים, תוך פרק זמן קצר יחסית".
המדיניות לגבי מזונות זמניים, זהה למדיניות לגבי מזונות שאינם זמניים, ולכן במקרים בהם הבעל אינו משלם את המזונות הזמניים שנקבעו לו בבית המשפט, ניתן לגבות אותם באמצעות ההוצאה לפועל.
אלימות כלפי ילדים
החוק הנוגע לאלימות במשפחה מתייחס הן לאלימות של אחד מהצדדים כלפי הצד השני, והן לאלימות של מי מבני המשפחה כלפי הילדים.
כדי להגן על עצמם, זכאים הילדים לפנות, באופן עצמאי או באמצעות צד שלישי, למשטרה, לבית המשפט או לאחת מרשויות החוק והרווחה. על מוסדות החינוך חלה חובת דיווח, כך שבמקרה שהילד מראה סימנים או מספר על משהו מחשיד לאחד מהגורמים במסגרת החינוכית, הם מחויבים לדווח על כך לשירותי הרווחה. פקיד הסעד מחויב לפנות לבית המשפט לנוער, ולהוציא צו הגנה או צו הרחקה , ע"פ מה שימצא לנכון.
אלימות במשפחה מצד קטינים
החוקים תקפים גם כלפי קטינים שמתנהגים באלימות כלפי בני משפחתם. במקרים כאלו ישנה הפרדה בין המישור הפלילי, שבגינו יישפט הקטין בבית משפט לנוער, ויקבל סנקציות פליליות, לבין המישור האזרחי, שבו יוטלו עליו סנקציות שונות או אף צו הרחקה.
תביעה אזרחית
"החוק בעיקרו בא להגן באופן מיידי מפני סכנת האלימות", אומר עו"ד דליהו, "אבל הסיפור לא מסתכם בזה, ומי שנפגע כתוצאה מהאלימות, זכאי להגיש תביעה אזרחית בבית משפט למשפחה, בגין הנזקים הפיזיים והרגשיים השונים שנגרמו. בשנים האחרונות, בתי המשפט אף העלו את רף הפיצוי בצורה משמעותית".
התביעה האזרחית אינה חייבת להיות מוגשת בסמוך לאירוע, וניתן להגיש אותה עד 7 שנים לאחר מכן, ובתנאי שהאלימות הוכחה בעבר, ויש חוות דעת שיוכיחו את הנזק. קטינים שחוו אלימות במשפחה, יכולים להגיש תביעה אזרחית עד 7 שנים מהגיעם לגיל 18.
תלונות סרק - גם אלו קיימות
"מערכת החוק ממהרת להגן ולמנוע מקרים של אלימות במשפחה, ולצערי ישנם גם מקרים רבים, בהם מוגשות תלונות סרק, שמטרתן הפעלת מניפולציה על הצד השני, בעיקר כחלק מקרבות הגירושין", מסכם עו"ד דליהו. "אני מאוד ממליץ שלא להשתמש בכלי שהמחוקק נתן, לצורך הגשת תלונות סרק כנגד אדם או כנגד מישהו מבני המשפחה, כחלק ממניפולציה. הגשת תלונות שווא מבזבזת את זמנו של בית המשפט ופוגעת במישרין או בעקיפין בכל אותן תלונות אמיתיות שדורשות התייחסות מיידית וחמורה. בתי המשפט רואים את זה בחומרה רבה, ולרוב מענישים בחומרה את מגישי תלונות הסרק".
