מטרת בית המשפט לתביעות קטנות
מוסד התביעות הקטנות נולד כמכשיר נגיש, לא יקר ומהיר, לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים ולא מורכבים, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, הכוללת ייצוג משפטי ועומס בבתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות. בעבר, מי שסכום תביעתו לא עלה על כמה אלפי שקלים בודדים, לא יכול היה לעמוד בהוצאות משפטיות גבוהות, נאלץ לוותר על תביעתו, ונגרם לו עוול.
תכלית החסכון בעלויות ועקרון היעילות, הובילו לכך שהמחוקק אסר ככלל ייצוג בעלי הדין, הגמיש את סדרי הדין, קבע לוח זמנים מהיר, והגביל את אפשרויות הערעור.
הגשת תביעה קטנה
סמכות בית-המשפט לתביעות קטנות מוסדרת בפרק ב' סימן ה' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 ובתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976. לפי החוק, בית-משפט לתביעות קטנות הוא בית-משפט השלום שהוסמך לצורך העניין.
תביעה קטנה היא תביעה כספית שמגיש יחיד (אדם פרטי ולא תאגיד) לתשלום סכום עד 33,500 ₪ (נכון ליום 1.1.16 ומתעדכן מידי שנה), או תביעה למתן צו להחלפת מוצר, תיקון מוצר או ביטול עסקה, כאשר השווי אינו עולה על הסכום המירבי. סמכות בית-המשפט לתביעות קטנות אינה בלעדית, והתובע יכול לבחור אם להגיש בעצמו וללא יצוג לתביעות קטנות, או להגיש באמצעות עו"ד תביעה לבית משפט השלום.
בית-המשפט לתביעות קטנות אינו כפוף לסדרי הדין ודיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט האחרים, והוא מונחה לפעול בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה. בשנת 2014 נפתחו כ-40,500 תביעות קטנות, כאשר אורך חיי התיק בממוצע עומד על כשבעה חודשים בלבד.
ייצוג בתביעות קטנות
ייצוג של צד על-ידי עורך-דין יהיה רק באישור בית-המשפט ומטעמים מיוחדים שירשמו, ומתיר ייצוג רק על-ידי המועצה הישראלית לצרכנות, המפעילה משנת 2012 פרויקט להגברת האכיפה האזרחית, במסגרתו, מסייעת לצרכנים לנסח את כתבי התביעה ללא תשלום.
לכאורה, היעדרו של ייצוג משפטי אמור להעמיד את שני הצדדים במעמד שווה ולהביא לניהול דיון בשפה פשוטה ולא משפטית. בפועל, חברות גדולות מתגוננות באמצעות "נציגים מטעמן" שמבחינת הידע והנסיון, למעט תעודת עורך-דין, אין בינם לבין עורכי-דין מייצגים הבדל רב, ויש לשקול זאת בטרם הגשת התביעה.
סמכות מקומית
את התביעה הקטנה מגישים בבית-המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו או עסקו של הנתבע, או המקום שבו בוצעה העסקה או היתה אמורה להתבצע או המקום בו היה אמור להימסר המוצר.
הגשת התביעה
את התביעה ניתן להגיש בעברית או בערבית. ניתן השתמש בנוסח המוצע על-ידי בית-המשפט ולמלא בטופס את פרטי התביעה, או להדפיס כתב תביעה ואף לכתוב כתב תביעה, בכתב יד ברור וקריא.
את התביעה ניתן להגיש לבית-המשפט בשלושה עותקים, בצירוף עותק נוסף עבור כל נתבע נוסף, או באמצעות מערכת המחשוב של הרשות השופטת "נט-המשפט", המאפשרת הגשה מקוונת של כתב התביעה וכן ביצוע פעולות, מעקב אחר התקדמות התיק, קבלת החלטות, אישורי מסירה וכו' באופן מקוון.
יש לשלם אגרה בסך 1% מסכום התביעה, ולא פחות מ-50 ₪, נכון ליום 1.1.16. את האגרה ניתן לשלם בכרטיס אשראי במערכת המקוונת או בבית-המשפט או במזומן בבנק הדואר.
נוסח תביעה קטנה מאתר הרשות השופטת
הנחיות להגשת תביעה קטנה במערכת נט המשפט
יש לוודא כי התביעה מוגשת נגד היריב הראוי, וכי שם הנתבע מופיע במפורש - אדם פרטי - בצירוף מספר תעודת הזהות, עוסק מורשה - בצירוף השם ומספר תעודת הזהות של בעל העסק, ונגד חברה - בצירוף מספר ח.פ. וציון שם בעל החברה. יש לציין את הכתובת, הטלפון והפקס של הנתבע, ומומלץ לציין כל פרט התקשרות ידוע כמו טלפון נייד וכתובת דואר אלקטרוני.
את התביעה יש לנסח באופן תמציתי וברור, ולפרט את העובדות השייכות לעניין, את הטענות ואת הנזק שנגרם.
יש לצרף לתביעה את כל המסמכים המוכיחים אותה, כמו הסכם, חוות דעת מומחה, קבלות, צילומים. למשל, אם מדובר ברכישת מוצר, יש לצרף את טופס ההזמנה, חשבונית המס, תעודת משלוח, וכל ראיה לביטול העסקה או לפגם במוצר. לתביעות שעניינן תאונות דרכים, יש לצרף חוות דעת שמאי, תמונות מקוריות של הרכב, שרטוט של מקום התאונה ומהלכה, ופרטי תיק המשטרה, אם נפתח.
אם תובעים הוצאות נוספות, יש להוכיחן בראיות - הפסד ימי עבודה למשל, יוכח באמצעות תלוש משכורת, החזרי נסיעות יכומתו בהתאם לחשבוניות עבור דלק או כרטיסי הנסיעה. מומלץ בטרם הגשת התביעה לאסוף ראיות המבהירות את יחסי הצדדים, כמו מכתבים שנשלחו, תכתובות דואר אלקטרוני, שיחות טלפון מוקלטות, מסרונים כתובים או אף צילומי וידאו. חשוב להדגיש, כי כל ראיה יכולה להיות קבילה, גם תכתובת בכתב יד או התכתבות ביישומון "הווטסאפ" למשל, יהיו בעלי משקל ראייתי. ניתן לתבוע בנוסף סכומים מוגדרים עבור הוצאות משפטיות ו"עוגמת נפש".
מיד עם הגשת התביעה נקבע מועד לדיון, ונשלח לנתבע עותק של כתב התביעה, זימון לדיון והנחיות להמשך ההליכים.
כתב הגנה
את כתב ההגנה יש להגיש לבית-המשפט תוך 15 יום מיום קבלת כתב התביעה. ניתן להגישו על-גבי הטופס שנשלח, מודפס או בכתב יד קריא, בשלושה עותקים לבית-המשפט, או דרך מערכת נט-המשפט. אם לא מוגש כתב הגנה במועד, רשאי התובע לבקש פסק-דין בהיעדר הגנה. לכתב ההגנה ניתן לצרף כתב תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי, בכפוף לתשלום האגרה.
נוסח כתב הגנה (טופס 3) מאתר הרשות השופטת
דיון, פשרה, גישור ופסק דין
כיום, לא מעט תביעות מסתיימות לאחר דיון קצר אחד, במהלכו מברר השופט באופן פתוח וישיר עם הצדדים את העובדות והטענות, ומנסה כבר בראשית ההליכים להציע פשרה לסיום התיק. אם לא הושגה הסכמה, הצדדים מופנים ליחידת הגישור, בנסיון ליישב את הסכסוך בדרכי שלום בעזרת מגשר, ללא צורך בהכרעה שיפוטית. אם הליך הגישור לא צלח, יתייצבו הצדדים בפני השופט לדיון הוכחות, בו כל אחד מהצדדים יציג ראיות ויחקור את הצד השני (כאשר בדרך-כלל מתנהל דיון לא פורמאלי בו השופט מעלה את רוב השאלות), ובתום הדיון, ולא יאוחר מ-7 ימים לאחר הדיון, יתן השופט את פסק-דינו. על פסק-הדין ניתן לערער רק ברשות לבית-המשפט המחוזי.
