אלימות משפטית: הצד האפל של הצדק

המוסדות המשפטיים במדינה דמוקרטית אמורים לשמש מעוז לצדק, שלטון החוק והגנה על זכויות האזרח. אולם, בתוך כתלי בתי המשפט מתנהלים לא פעם הליכים המתארכים יתר על המידה ושלא בצדק ומתבטאים בתביעות סרק, תביעות על גבי תביעות, התשת הצד שכנגד עם הליכים שאינם הגיוניים למקרה, חוסר מוכנות לקבל את פסק הדין וכן הלאה.

לכל התופעות האלו ניתן לקרוא אלימות משפטית, אבל לא תמיד ברור שזהו אכן המצב. הקו העובר בין "אבא שחפץ בטובתו של בנו" ולכן הופך עולמות בבית משפט, לבין אדם מתוסכל שרוצה למרר את חייה של גרושתו, אינו תמיד נהיר לשופט, ומשום כך לא תמיד נמצא גורם אחראי להפסקת ההתעמרות הזאת.

עו"ד שי זילברברג. צילום: מרכז רקמן

לבירור הסוגיה שוחחנו עם עו"ד שי זילברברג. עו"ד זילברברג הוא מנהל תחום בתי דין רבניים במרכז רקמן, המרכז לקידום מעמד האישה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. המרכז מפעיל תכנית לסיוע משפטי לנשים בענייני משפחה, מספק ליווי הוליסטי לנשים בגירושין ועוסק בקידום חקיקה ומדיניות ציבורית ובמחקר. בין שירותי המרכז, וללא עלות, ייעוץ משפטי טלפוני לנשים בדיני משפחה וייצוג משפטי מלא לתיקים נבחרים, בכלל זה הליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בסוגיות עקרוניות.

עו"ד זילברברג, מהי אלימות משפטית או התעמרות משפטית?

"אלימות משפטית היא פתיחה של הליכי סרק, כשהכוונה היא לתביעות חוזרות ונשנות בנושאים שכבר הוכרעו. יש עוד סוג של אלימות משפטית שהוא פחות נפוץ, כאשר גורם מסוים מנפח הליכים ללא צורך ומנהל הליכים שאמורים להיות פשוטים בצורה מאוד מוגזמת, וגם כאשר המחלוקת היא אמיתית. לדוגמה, מישהו שבתיק על ויכוח על 20 אלף שקל דורש צו גילוי מסמכים ורוצה להביא עדים ויוצא לגמרי מפרופורציה".

לדברי זילברברג, אלה הם מצבים ששופטים אמורים לדעת כיצד לטפל בהם ולשים סוף לבעיה. "בחלק מהתיקים, הקשים יותר, אלה אנשים שפשוט מגישים תביעות שוב ושוב, לפעמים עוד לפני שהדיון בכלל מתחיל, או שיש פסק דין והם פשוט לא מקבלים אותו, אז הם מגישים אותה תביעה שוב ושוב ושוב", מתאר זילברברג.

"רצף של הליכי סרק באופן מובהק זו כבר ממש אלימות משפטית. זה לא שמישהו קצת אובססיבי ומנהל תיק קטן כאילו זה תיק רצח אלא מישהו שעושה יותר, מעבר, מנהל הליכי סרק, מגיש אותה תביעה שוב ושוב, אולי משנה את הכותרת שלה מדי פעם וגורר את הצד השני להוצאות משפטיות רבות".

האם במקרה כזה שופט יכול להוציא צו כדי למנוע את המשך הגשת התביעה שוב ושוב?

"יש פסיקה של בית משפט עליון בנושא אבל היא די מגבילה את האפשרות לעשות בה שימוש ובפועל זה דבר די נדיר. בנוסף, מזכירות בית המשפט לא תמיד יודעת איך להתמודד עם מצבים כאלה ובפועל, למרות הצו, ההליך נפתח שוב".

כלומר, אלימות משפטית יכולה להתבטא גם בגרירת המשפט ללא סיבה מיוחדת?

"כן, או לנהל את התיק בארכנות בלתי מתקבלת על הדעת".

מהו הגורם העיקרי לתופעת אלימות משפטית?

"לעיתים קרובות זה קורה בין בני זוג, שבמערכת היחסים שלהם כבר היתה אלימות בעבר, אפילו אלימות פיזית, וכשאחד מהם רוצה להתגרש, השני פשוט ממשיך את ההתנהלות האלימה, הפעם בצורה חדשה, אחרת".

יש מאפיין משותף ל"מתעללים משפטית"?

"לא זיהיתי מאפיין משותף, אך בדרך כלל ברקע נמצאים הילדים. למשל, אם בית משפט קבע שאבא יכול לראות את הילדים שלו רק במרכז קשר. לרוב, יש לכך סיבה משמעותית שלא ניתן להקל בה ראש. אם אותו אב לא מקבל את ההחלטה, הוא מגיש תביעה לשנותה, לפעמים גם בלי שהוא הולך בכלל למרכז קשר ובלי שחלף פרק זמן משמעותי.

ענייני ילדים תמיד כפופים לשינוי נסיבות, אבל אני מדבר על היקפים הרבה יותר נרחבים מהנורמה של שינוי הנסיבות, שהוא פתח די צר - הגשת אותה תביעה פעם אחרי פעם כאשר לכולם ברור שאין לתביעה הזו תוחלת".

כמה פעמים אפשר להגיש אותה תביעה?

"יש לנו תיק בבית הדין הרבני שבו הוגשו מעל 80 תביעות בבית הדין האזורי ומעל 40 הליכי ערעור בבית הדין הגדול, ובמקביל יש עשרות תביעות וערעורים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט המחוזי. אלו מספרים שכבר חורגים מהנורמה של שינוי נסיבות. התופעה כשלעצמה איננה מאוד רחבה, אבל קיימת".

האם לעורך דין של הצד המתעמר יש אינטרס שהאלימות המשפטית תימשך?

"מבחינה מוסרית - וכמובן שכל אחד קובע את הרף שלו - יש גבול לביזיון שאתה כעורך דין תסכים לו. ברוב המקרים, עורך דין לא יגיש תביעה ואחרי חצי שנה יגיש אותה שוב. לכן, לרוב המטרידנים מייצגים את עצמם מנקודה מסוימת. משלב מסוים, זה גם הופך ללא כל כך לגיטימי לייצג בעלי דין כאלה, גם כיוון שכעורך דין אתה אמור לפרוס את כל התמונה המשפטית עד כה".

אילו סימנים מעידים על כוונה לגרירת המשפט?

"זה מתחיל בכך שמתקבלת החלטה, ואז מגישים בקשה לעיון חדש, ואז מבקשים עוד בקשות ועוד תשובות לתגובות שהוגשו בניסיון להקדים את המאוחר, כדי שבית המשפט לא יחליט באופן שנוגד את דעתם. ריבוי בקשות לעיון מחדש ותשובות שכלל לא נתבקשו מהווים אור אדום לכך שצפויה בעיה".

כיצד ניתן להתמודד עם מצבים כאלה?

"בחוק אין התייחסות לכך, אבל יש שני דברים שאפשר לעשות: לחייב בהוצאות משפט, וזה כמובן מוגבל ותלוי בשאלה אם לאותו אדם יש כסף. אם אין איך לגבות את ההוצאות, זה לא כל כך עוזר לך. דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לבקש להפקיד הוצאות מראש, ובמידה שההפקדה לא נעשית, התביעה נמחקת. במקביל, אפשר לבקש למחוק את התביעה על הסף – בקשה ששופטים לא נוטים להיעתר לה ובכך גורמים לצמצום הדרישות למחיקת תביעות על הסף מטעמי טורדנות.

"בנוסף, לפעמים ברמה הטקטית לא מומלץ להגיש בקשה למחיקה כי הדבר דורש הגשת בקשה והמתנה לתגובת הצד השני. בעלי הדין האלה מקשים לעתים עם המצאת המסמכים אליהם ובסופו של דבר מגיעים למצב שמשקיעים יותר מדי זמן בבקשה למחיקה או בבקשה להפקדת הוצאות מראש. לכן, עדיף לפעמים להגיש כתב הגנה, להסביר שהנושא כבר הוכרע, ואז בדיון לקוות שהשופט ימחק את התביעה.

"יש גם אפשרות של צו חוסם, שזה צו מניעה שאוסר לבן אדם לפתוח תיק בבית משפט, או מורה למזכירות לא לקבל אותו, אבל מדובר במקרים מאוד נדירים".

עו"ד זילברברג מוסיף עוד אפשרות והיא תביעה נזיקית על התנהלות משפטית, "אבל יש להוכיח שנגרם לך נזק שהוא מעבר לשכר הטרחה, וגם זה לרוב פחות רלוונטי כי בעל הדין שסובל מהטורדנות לרוב לא מגיע לרמה של בעיה נפשית".

מה עם אחריות השופט למניעת אלימות משפטית?

"זו בעיה, כיוון שאין הסתכלות מערכתית על הנושא והדבר תלוי בגורם השיפוטי ובמוטיבציה שלו. הרבה פעמים בית המשפט פותר את העניין במיקרו אבל הוא לא מתייחס לתמונה הגדולה.

"בנוסף, קל להגיע לשרשורים של הליכים משפטיים. למשל, אדם מפסיד בתביעה או שתביעת סרק שלו נדחית. הוא מגיש ערעור ואז מבקש פטור מאגרה ועירבון, ואז הבקשה הזו נדחית, ואז הוא מגיש ערעור על זה שלא נתנו לו פטור מעירבון, ואז נקבע דיון, ויש בעלי דין שמתחילים לנהל הליכים מופרכים של פסילה, ואז פתאום מבקשים לפסול את הרשמת, ואז מגישים ערעור על הפסילה של הרשמת וניסיון לדחייה של הדיון וניסיון להתנהלות במקביל בכמה בתי משפט ועוד.

"כיוון שההליך מערב הרבה גורמים, יוצא שכל אחד מהגורמים השיפוטיים לא נחשף באמת לכלל התמונה ולכן ההחלטות בכל עניין ועניין מתייחסות אליהם בסלחנות, בעוד שאם היתה תמונת מקרו, ההתייחסות בוודאי היתה שונה"

האם אתה יכול לזהות כבר בתחילת טיפול בתיק שההתנהלות עם הצד שכנגד תהיה בעייתית ועלולה להוביל לסיוט כזה?

"בדרך כלל, כן. אפשר לחשוד במקרים כאלה כאשר אדם מייצג את עצמו ולפי טיב הטענות".

כלים משפטיים להתמודדות עם אלימות משפטית

לאחרונה ניכרת עלייה במספר הפניות לקו הייעוץ המשפטי לנשים בתחום דיני משפחה של מרכז רקמן, בנושא התעמרות משפטית או אלימות משפטית ומתקבלות יותר ויותר טענות על הגשת תביעות ללא הרף וללא סיבה מוצדקת.

חשוב להסביר כי בתיקים בדיני משפחה בכלל, ובתיקי גירושין בפרט, במיוחד כאשר הסכסוך מסלים, יש בדרך כלל מספר רב של תביעות. לא כל מקרה כזה הוא "התעללות משפטית".

מתי ניתן לטעון ל"התעמרות משפטית" או ל"בעל דין טורדן"? במקרים של הגשת תביעות רבות, חוזרות ונשנות, בתדירות גבוהה, ובמיוחד בנושאים שכבר הוכרעו בתיק מבלי שיש שינוי נסיבות מהותי. כאשר נדמה שפעמים רבות מטרת ניהול ההליך הינה הכבדה והטרדה של הצד שכנגד, בגין הצורך להוכיח פעם אחרי פעם כי מדובר בנושא שעניינו כבר הוכרע. כיצד עוצרים את התופעה?

• ניתן לבקש מבית המשפט למחוק על הסף תביעה כאשר "מכתב התביעה עולה כי היא טרדנית או קנטרנית" (תקנה 41(א)(2) לסדר הדין האזרחי תשע"ט-2018).
• ניתן לפסוק הוצאות בשיעור גבוה לטובת בעל הדין שכנגד, וכן גם לאוצר המדינה (תקנות 151(ג) ו-156).
• ניתן לדרוש הפקדת הוצאות מראש – ככלל, בהליך המתנהל בערכאה ראשונה, אין צורך להבטיח מראש את הוצאות הצד השני מתוך הנחה שמרגע שייפסקו הוצאות משפט, הצד השני יישא בהן במועדן. אולם, תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות להורות על הפקדת הוצאות המשפט מראש, ובמיוחד במקרה בו מדובר בבעל דין טורדן שלא שילם הוצאות שנפסקו נגדו בעבר. אם ההוצאות לא יופקדו, תימחק התביעה מבלי הצורך לבררה (תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי).
• ניתן להוציא צו מניעה אישי כנגד בעל דין האוסר עליו לפתוח בהליך משפטי, כמו גם צו המורה למזכירות בית המשפט לא לקבל תביעות או בקשות באותם עניינים שכבר הוכרעו.
• במקרה שנגרם נזק, ניתן להגיש תביעת נזיקין בגין הנזק שנגרם על בסיס דוקטרינת השימוש לרעה בהליכי משפט ולחילופין מכוח עילת הרשלנות (עילת הנזיקין המדויקת שנויה במחלוקת בפסיקה). אין הכוונה לנזק בגין תשלום שכר הטרחה לבא כוח הנתבע.
• חשוב גם להזכיר את תקנה 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, המרחפות כהנחיה כללית בנושא - "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין, לרבות פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון, לעלותו או למורכבותו".

לסיכום, התעמרות משפטית היא תופעה פסולה העושה שימוש לרעה במערכת המשפט. עם זאת, חשוב להבחין בינה לבין תיק גירושין/ משפחה מורכב שיש בו מספר רב של תביעות, בכלל זה מזונות, רכוש, הסדרי שהות, גירושין ובקשות ביניים הקשורות בהן. במקרה שאכן מדובר בהתעמרות, ההמלצה היא לנקוט באחד (או יותר) מהכלים המשפטיים שהוזכרו כדי לשאוף לקיים דיון ענייני ויעיל ככל הניתן.

(צילום ראשי: שאטרסטוק)