ב-27 במרץ 2016, צפויה להתכנס ועדה שחרורים אשר ליד כלא מעשיהו, לדון בבקשתו לשחרור מוקדם של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב.
משפטו של קצב סוקר באופן נרחב בתקשורת, ונראה כי גם כעת, עת הוא צפוי להידון בפני ועדת השחרורים, הציבור חלוק בדעותיו האם ראוי כי תתקבל בקשתו לשחרור מוקדם.
מהם השיקולים שעל ועדת השחרורים לשקול בבואה ליתן החלטה בבקשה לשחרור מוקדם?
סעיף 9, לחוק שחרור על- תנאי ממאסר, תשס"א-2001, קובע:
בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העבירה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא;
הלכה למעשה, הועדה בוחנת שלושה פרמטרים מרכזיים:
• האם נשקפת מן האסיר מסוכנות.
• האם האסיר עבר שיקום בין כתלי הכלא, וכן האם הוכנה עבורו תכנית שיקום בפיקוח אם ישוחרר.
• האם התנהגותו של האסיר בין כתלי הכלא חיובית.
מעבר לכך, הוועדה נדרשת לשקול את העבירה בגינה הורשע האסיר, את עברו הפלילי, ואם יש כנגדו הליכים פליליים נוספים שטרם הוכרעו. הוועדה לוקחת בחשבון גם את התנהלותו של האסיר במהלך שהותו בכלא, המשתקפת במקרים רבים בחוות דעת מטעם שירות בתי הסוהר, המשטרה או רשויות הביטחון.
יידוע קורבן העבירה
על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, במקרים של עבירות מין, יש ליידע לפני הדיון בבקשת השחרור המוקדם את קורבן העבירה, ויש לאפשר לה להגיש את עמדתה בכתב לוועדה, או במקרים מיוחדים אף לאפשר לה להופיע בפניה ולהשמיע את טיעוניה בעל פה. ידוע, כי אחת המתלוננות נגד קצב, העבירה אל ועדת השחרורים מכתב בו היא מבקשת מחברי הועדה להימנע משחרורו המוקדם.
פרמטר המסוכנות
ראוי לציין, כי אסיר אשר מרצה מאסר בגין עבירות מין, מחויב לעבור ועדת מסוכנות אשר תפקידה להעריך את מסוכנותו של האסיר בנקודת הזמן הנוכחית. ועדת המסוכנות מגישה בסופו של יום את חוות דעתה לוועדת השחרורים. מסקנותיה של ועדת המסוכנות ילקחו בחשבון בין יתר השיקולים שתשקול הועדה.
המושג מסוכנות כולל בתוכו אלמנטים רבים אשר חלקם קשורים לאופי המעשה האלים וחומרתו, ואחרים קשורים לתדירות ביצוע המעשים וסבירות התרחשות המעשה האלים בעתיד. מסוכנות היא איום אשר מרכיביו משתנים ממקרה למקרה ואין אפשרות ליצור בעניינו כללים ברורים.
בעניינו של קצב, ישנו קושי לחזות את מסקנותיה של ועדת המסוכנות לגביו, אך ניתן להעריך כי לזכותו של קצב תיזקף העובדה, שחלפו כ- 10 שנים מביצוע העבירה בהן לא עבר הוא כל עבירה נוספת.
במקרים בהם האסיר אינו לוקח אחריות על ביצוע העבירות בגינן מרצה הוא את מאסרו, טוענת המדינה כי מצב זה מעיד על כך כי לא אוינה מסוכנותו.
כידוע, כבר בתחילת ניהול ההליך נגדו, כפר קצב בעובדות אשר יוחסו לו בכתב האישום, ונהל את ההליך נגדו עד תום עד שבסופו של יום הורשע, ונשפט לשבע שנות מאסר.
בעניינו של קצב, עולה השאלה המעניינת, האם העובדה כי חוסר לקיחת האחריות מצדו על המעשים בגינם נשפט, יש בה כדי להעיד על כך כי מסוכנותו עומדת בעינה.
לדעת הכותבת, יש לערוך הבחנה בין שלב ניהול ההליך הפלילי עד למתן גזר הדין, לבין השלב בו מורשע הנאשם ונגזר דינו.
עם הגשת כתב אישום, עומדת לכל נאשם הזכות לכפור בעבירות אשר יוחסו לו ולהוכיח את חפותו, ואין לזקוף עובדה זאת לחובתו. אך אם בסופו של יום, מורשע הנאשם ונידון למאסר בפועל, עליו לכבד את החלטת בית המשפט ולרצות את עונשו תוך שיתוף פעולה עם גורמי השיקום, אשר מטרתם בין היתר, להפחית את מסוכנותו.
שיקומו של האסיר וטיפול בעברייני מין 'מכחישי עבירה'
שירות בתי הסוהר מאפשר לאסירים להשתלב בקבוצות טיפול ייעודיות לעבירות בהן הורשעו, כאשר לכל אסיר עומדת הבחירה האם ליטול בהן חלק אם לאו. בקבוצות הטיפול ניתן מענה טיפולי לבעייתו הספציפית של כל אסיר.
במצב של חוסר לקיחת אחריות על ביצוע העבירות, טוענת המדינה, כי מעבר לעבודה שיש בכך כדי להוכיח קיומה של מסוכנות, הרי שמצב זה מעיד על כך שגם הטיפול אותו עובר האסיר, אינו יכול להשיג את מטרתו במצב זה.
בעבר, אסירים אשר ריצו מאסר בגין עבירות מין ולא לקחו אחריות על ביצוע העבירות, לא יכלו להשתתף בקבוצות טיפול ייעודית לעברייני מין, אך לפני כשלוש שנים בעקבות עתירה של אסיר, הוחלט לאפשר גם לאסירים אלה להשתתף בטיפול מתאים, וכיום בכלא מעשיהו ישנה קבוצה ייעודית לטיפול בעברייני מין "מכחישי עבירה".
התנהגות בין כתלי הכלא
מסגרת בית סוהר הינה מסגרת בעלת כללי משמעת והתנהגות ברורים, אשר הפרתם תגרום לרישום דו"ח משמעת לחובתו של האסיר. כאשר לחובתו של אסיר עבירה/ות משמעת ו/או מידע מודיעני שלילי בעניינו, נתונים אלה יילקחו בחשבון כשיקול לחומרה במגוון השיקולים אותן שוקלת הוועדה בבואה להחליט בבקשה לשחרור מוקדם.
בסופו של יום, בעניינו של קצב, השיקול המרכזי אשר יהווה בסיס להכרעה בבקשתו, הוא רמת מסוכנותו המינית כיום. לדעת הח"מ, בהנחה כי וועדת המסוכנות תקבע כי מסוכנותו נמוכה, ובמצב בו התנהגותו בין כתלי הכלא הינה ללא דופי, הרי שאין כאמור לזקוף לחובתו את חוסר לקיחת האחריות על ביצוע העבירה, וראוי כי הועדה תקבל את בקשתו לשחרור מוקדם.
*המידע המוצג במאמר זה הינו דעתה האישית של הכותבת, ואין בו כדי להוות ייעוץ או חוות דעת משפטית. הכותבת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל ייעוץ מקצועי לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
** הכותבת מתמחה בייצוג אסירים בוועדות שחרורים ובעתירות אסירים.
