באילו מקרים מתעורר צורך במינוי של אפוטרופוס לגוף?
חוק זכויות החולה קובע צורך בהסכמה מדעת של מטופל לקבל טיפול רפואי. המשמעות היא, שלמטופל יש זכות לקבל בצורה חופשית ומתוך מודעות וידיעה החלטות באשר לטיפול הרפואי שיקבל לאחר שקבל מידע רפואי נחוץ. כמו כן, המטופל יכול להסכים או לסרב לקבלת הטיפול הרפואי. ישנם לא מעט מקרים בהם אדם צריך לעבור טיפול רפואי כלשהו ולא יכול לתת לכך הסכמתו. במקרים אלה מתעורר הצורך במינוי אפוטרופוס שישמש כ"פה" לאדם הזקוק לטיפול, ויסייע לו בשמירה על חייו. זהו אפוטרופוס לגוף.
הצורך במינוי אפוטרופוס לגוף יכול להתעורר כאשר המטופל הוא אחד מאלה:
מי שבית המשפט הכריז, כי הוא פסול דין; קטין (טרם מלאו לו 18) שהינו יתום מהורים או שהוריו הוכרזו כפסולי דין או שנקבע כי הוריו לא מסוגלים למלא את חובותיהם כהורים; בוגר עם צרכים מיוחדים שאינו מסוגל לנהל את ענייניו; קשיש המגיע למצב שבו הוא אינו יכול לדאוג לעצמו או לקבל החלטות בעצמו; מטופל המאושפז בבית חולים, שנבדק ונמצא כי הוא אינו מסוגל להביע דעה לגבי ביצוע הליך רפואי עבורו.
כל אלה, ברגע שהם מגיעים למצב בו הם חייבים לקבל טיפול רפואי, יקבלו אותו אם בית המשפט ימנה אפוטרופוס לגוף שיביע הסכמתו לטיפול.
בהקשר זה חשוב להבחין בין מצב חירום רפואי לטיפול רפואי שאיננו נחוץ באופן מידי ובהול.
מה קורה במצב חירום רפואי?
אם מדובר במצב בו האדם מצוי בסכנה מידית לחייו או שקיימת סכנה מידית כי תיגרם לו נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף, אשר ללא קבלתו חייו עומדים בסכנה מידית, אזי אפשר לתת לו טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמה מדעת, באישור שלושה רופאים. במצב כזה לא יחכו למינויו ולאישורו של האפוטרופוס של המטופל.
במקרים בהם לא מדובר במצב חירום רפואי ומצבו הגופני ו/או הנפשי של המטופל לא מאפשר לו לתת הסכמה לטיפול, אזי יידרש מינוי של אפוטרופוס לגוף המטופל. המינוי יבוצע על ידי בית המשפט.
כיצד מבוצע מינוי אפוטרופוס לגוף?
הליך של מינוי אפוטרופוס לגוף מתחיל בפניה של האפוטרופוס המיועד לבית משפט לענייני משפחה. בית המשפט הוא היחיד שיכול למנות אפוטרופוס לגוף של אדם, ולקבוע כי אותו אדם לא מסוגל לדאוג לענייניו. כל בגיר יכול להיות אפוטרופוס של האדם, שבמסגרת ההליך המשפטי יכונה "חסוי".
חשוב לדעת, כי ישנו אפוטרופוס לגוף וישנו אפוטרופוס לרכוש. מבקש המעוניין להתמנות לאפוטרופוס צריך לציין בבקשתו להתמנות כאפוטרופוס האם הוא מעוניין להתמנות כאפוטרופוס לגוף, לרכוש או גם וגם. אפוטרופוס לרכוש ממונה כאשר מצבו של החסוי אינו מאפשר לו לטפל בעצמו בענייניו הרכושיים-כספיים.
הליך המינוי של אפוטרופוס לגוף כולל כמה שלבים:
בשלב ראשון האדם שמבקש להיות אפוטרופוס של החסוי מגיש בקשה מפורטת ומנומקת לבית המשפט שבתחום סמכותו נמצא מקום מגוריו של החסוי. בבקשה יש לפרט את הנסיבות המונעות מהחסוי לתת הסכמה מדעת לטיפול הרפואי. זה יכול להיות מצב בו החסוי אינו מבין את מצבו ו/או את הטיפול המוצע לו; או שהוא סובל ממחלת נפש, דמנציה, ליקוי שכלי או כל מצב פיזי ו/או נפשי המונעים את מתן ההסכמה. כמו כן חשוב להדגיש, כי החסוי אינו מסוגל באופן מלא או חלקי לדאוג לענייניו ותהא התייחסות ליכולתו להבין את משמעות המינוי.
לבקשה יצורף תצהיר וחוות דעת רפואית המתארת את מצבו של החסוי, ומבהירה שהוא אינו כשיר לקבל החלטות ועל כן יש צורך במינוי אפוטרופוס. על חוות הדעת לציין מפורשות, שיש צורך ואף הכרח במינוי של אפוטרופוס. לבקשה יש לצרף כתב הסכמה עליו יחתמו בני משפחה מדרגה ראשונה של החסוי - הורים, אחים, ילדים ובני זוג - שלא מבקשים להיות אפוטרופוסים ומסכימים למינוי. החתימה על כתב ההסכמה צריכה להיעשות בפני עורך דין, פקיד סעד או מזכירות בית משפט. אם מי מביניהם לא מסכים, למינוי יש לכתוב את פרטיו בטופס ולצרפו כמשיב לבקשה.
בית המשפט יבדוק את הבקשה. יתכן שידרוש תסקיר של עובדת סוציאלית, חוות דעת מנוירולוג ועוד. יכול להיות גם שיזמין את החסוי ו/או את המבקש לבית משפט כדי לשמוע אותם ולהתרשם מהם. הבקשה מועברת גם לבדיקה ולעיון של היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה וגם לעיונו של האפוטרופוס הכללי. לאחר כל אלה, ובמידה שהיועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופוס הכללי לא הביעו התנגדות למינוי, ובמידה שבית המשפט יסיק כי אכן מצבו של החסוי מצריך מינוי אפוטרופוס והמבקש הוא המתאים ביותר למילוי התפקיד, הוא יורה על צו מינוי אפוטרופוס לגוף לחסוי.
חשוב לציין, כי במרבית המקרים, במידה שבית המשפט מתרשם שיש צורך במינוי, יינתן צו למינוי זמני למספר שבועות או אפילו חודשים (עד שנה). זאת, כדי לאפשר את השלמת כל הבדיקות וההליכים הנדרשים בזמן שלחסוי כבר יש אפוטרופוס (זמני) שדואג לענייניו הדחופים כדי למנוע פגיעה בחסוי. ואז, לאחר השלמת הבדיקות וההליכים ובמידה שיתברר כי מינוי האפוטרופוס מוצדק, המינוי הזמני יהפוך למינוי קבוע.
מי יכול לשמש כאפוטרופוס לגוף של אדם אחר?
רבים טועים לחשוב שרק בן משפחה יכול לשמש כאפוטרופוס לגופו של אדם, אך לא כך הדבר. אמנם פעמים רבות מתבקש וטבעי שבן משפחה ייקח על עצמו משימה חשובה, זו אך פעמים רבות לאפוטרופוס אין קרבה משפחתית לחסוי ולא חייבת להיות קרבה זו, כך שזה יכול להיות, למשל, חבר טוב או עורך דין שמטפל בענייני המשפחה.
כמו כן, לאפוטרופוס יכול להתמנות על פי החוק גם תאגיד, לרבות, חברה, עמותה או קרן צדקה. בישראל פועלות קרנות ועמותות המטפלות בקשישים עריריים ובחלק מהמקרים מתמנות כאפוטרופוס של המטופלים. במקרים מסוימים גם האפוטרופוס הכללי בוחר להתמנות בעצמו כאפוטרופוס של חסוי מסוים.
רפורמה בנושא האפוטרופסות
בימים אלו פורסם, כי התקבלה בישראל רפורמה מהפכנית ביצירת חלופות למינוי אפוטרופוס.
הכנסת אשרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. הצעת החוק מבצעת שינוי מהפכני במינוי תומך החלטות ובמינוי ייפוי כח מתמשך.
ההצעה מוסיפה כלי חדשני שיאפשר תכנון משפטי ע"י חתימה על ייפוי כוח מתמשך ומתן הנחיות מקדימות של אדם, באשר לשאלה מה ייעשה ברכושו וכן הנחיות לטיפול רפואי בגופו במועד מאוחר יותר, מועד בו האדם לא יהיה מסוגל לקבל את ההחלטות בעצמו. בנוסף, ההצעה מרחיבה את מערך הפיקוח ואת סמכויותיהם של מפקחים באפוטרופוס הכללי.
הח"מ סבור, כי מדובר בצעד מבורך. כיום קורה לא אחת, שממונים אפוטרופוסים שאין להם את הכלים הנדרשים לשם קבלת החלטות התואמות את טובת החסוי. יתרה מכך, קורה לא אחת שהחלטות המתקבלות ע"י אפוטרופסים שהם בני משפחה, מתקבלות מתוך אינטרסים זרים והדבר הוא קרקע פורייה לסכסוכים משפחתיים.
ככל שלאדם תהיה אפשרות ליתן מבעוד מועד את ההנחיות וההוראות כיצד לפעול ביחס לגופו ולרכושו, הדבר עשוי למנוע מחלוקות עתידיות בנוגע לשאלת טובת החסוי וקבלת החלטות שלעיתים נוגדות את רצונו של החסוי - רצון שאין ביכולתו להביע באותו שלב בו כבר ממונה לו אפוטרופוס.
ניתן להקביל את הדבר לעריכת צוואה, בה אדם קובע מבעוד מועד מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, ובמקרים רבים יש בכך כדי לייתר סכסוכים עתידיים בין יורשים.
* השתתפה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת משפטי
