חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ("חוק הפלת"ד"), נחקק לאחר שמספר תאונות הדרכים גדל, חלה עליה משמעותית במספר הנפגעים וההרוגים, וההסדר החקיקתי בדיני הנזיקין לא נתן מענה הולם לבעיה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי יש להוציא את שאלת האחריות לתאונה ומבחני הרשלנות הנזיקיים, ולקבוע אחריות מוחלטת לפיצוי הנפגעים, ללא קשר לשאלת האשם.
החוק קובע פיצוי עבור כל נזק גוף - מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי שנגרמו למשתמש בדרך, בין אם הוא הנהג, נוסע או הולך רגל, ובין אם התאונה ארעה באשמתו בין אם לאו.
את מי תובעים?
כל מי שבבעלותו כלי-רכב והוא עושה בו שימוש, חייב לרכוש ביטוח חובה, המכסה נזקי גוף שיגרמו לו, לנוסעים ברכב ולהולכי רגל שנפגעו עקב השימוש ברכב. בנוסף לביטוח החובה, רשאי כל בעל רכב לבטח גם את הרכב והרכוש - ביטוח צד ג' המכסה נזקי רכוש שנגרמו לצד שלישי שנפגע, וביטוח מקיף המכסה נזקי רכוש שנגרמו גם לצדדים שלישיים וגם לבעל הביטוח.
אחריות מוחלטת
כאמור, ביטוח חובה מפצה את הנפגע בתאונת דרכים על נזקי הגוף, ללא כל קשר לשאלת האשם בתאונה. גם במקרה בו תאונה ארעה באשמתו המוחלטת של הנהג, יכסה ביטוח החובה את נזקיו (למעט במקרים של תאונה מכוונת או תרמית). בנוסף, ביטוח החובה שלכם יפצה על נזקי גוף שנגרמו באשמתכם לאחר - למשל, כאשר הולך רגל נפגע מכלי רכב, רשאי הולך הרגל לתבוע את חברת הביטוח של בעל הרכב.
הפיצוי מותנה בכיסוי ביטוחי בהתאם לפוליסת הביטוח וברשיון נהיגה תקף. נהג שנסע ברכב ללא ביטוח או ללא רשיון בתוקף, וגרם לתאונה, לא יהיה מכוסה, ולא יהיה כל גוף אחר אותו הוא יוכל לתבוע. יחד עם זאת, נהג ללא ביטוח שנפגע באשמתו של גורם אחר, למשל, נהג אחר או רשות מקומית, יוכל לתבוע בתביעה נזיקית "רגילה".
קרנית - קרן הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים
כאשר לא ניתן לאתר את חברת הביטוח או כשאין חברת ביטוח, למשל, הולך רגל שנפגע ממכונית חולפת שברחה (פגע וברח) או מנהג ללא ביטוח, הדעת לא סובלת מצב בו לא יהיה לניזוק ממי להפרע על נזקיו. לכך מצא המחוקק פתרון, והקים בחוק הפלת"ד את 'קרנית' - קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. קרנית היא תאגיד סטטוטורי שמטרתו לפצות נפגעי גוף במקרים מסויימים, כאשר הנהג האחראי לתאונה אינו ידוע, או כאשר אין לנהג ביטוח או כשאין כיסוי (למשל נהג ללא רשיון בתוקף), או כאשר לחברת הביטוח יש בעיה לספק את הכיסוי, למשל, כאשר חברת הביטוח בהליכי פירוק.
תביעת שיבוב
חברת הביטוח או קרנית, לאחר תשלום הפיצוי לניזוק, יחפשו את הגורם האחראי לנזק במטרה לתבוע ממנו את השבת הכספים שהם שילמו לניזוק.
ממה מורכב הפיצוי?
פיצוי עבור נזקי גוף מתחלק לשני ראשי נזק עיקריים: נזק כללי ונזק מיוחד.
נזק מיוחד - נזק שהתגבש בעבר ועד ליום הגשת התביעה, וניתן להוכיחו במסמכים, ובין היתר: הפסד ימי עבודה והכנסות עד להגשת התביעה, הוצאות עבור נסיעות וטיפולים עד להגשת התביעה, עזרת צדדים שלישיים, וכאב וסבל - רכיב נזק המחושב לפי נוסחה קבועה של מכפלת ימי האשפוז באחוזי הנכות שנקבעו ובגיל הניזוק.
נזק כללי - הנזק הצפוי לעתיד שעדיין לא התגבש, ונתון להערכה בלבד. במסגרת נזק זה ניתן למנות את כל ההוצאות עבור נסיעות וטיפולים ועזרת צדדים שלישיים לעתיד וכן את אובדן כושר העבודה של הניזוק. אובדן כושר עבודה יחושב ביחס לשכרו של הניזוק עובר לתאונה במכפלת אחוזי הנכות שנקבעו לו. לדוגמה, מי שהשתכר 10,000 ₪ בחודש ונקבעו לו 10% נכות, יזכה בתשלום של 1,000 ₪ עבור כל חודש עד הגיעו לגיל הפנסיה. המדובר בסכום אחד המגלם את כל התקופה, כאשר ככל שהנכות הרפואית משפיעה על התפקוד, כך סכום זה יהיה גבוה יותר באופן יחסי. ולשם המחשה- צלקת לא תקנה בדרך כלל את מלוא הסכום, שכן ההשלכה שלה על התפקוד בדרך כלל לא משמעותית. לעומת זאת, במקרה של קטיעת יד של פסנתרן הרי שהפיצוי יכול לעמוד על שיעור משמעותי, ואפילו מעבר לתחשיב לפי הנכות הרפואית שכן ההגבלה התפקודית משמעותית.
כאשר קטין נפגע בתאונת דרכים, יחושב שכרו בדרך כלל בהתאם לשכר הממוצע במשק.
קביעת אחוזי הנכות
בהתאם לחוק הפלת"ד, לתביעה של נפגע תאונת דרכים אסור לצרף חוות דעת רפואית. יש לצרף את התיעוד הרפואי השייך לעניין ולפרט בכתב התביעה את הנזקים. במרבית המקרים, ימנה בית-המשפט מומחה רפואי או אף מספר מומחים רפואיים מטעמו (לרוב ידרשו חוות דעת במספר תחומי רפואה כמו: תחום אורתופדי, תחום נוירולוגי, תחום פלסטי וכו').
תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה
כאשר תאונת דרכים מתרחשת בדרך לעבודה או ממנה, או כחלק מהעבודה, ומוכרת על-ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, החוק מחייב להכיר בקביעת הועדה הרפואית מטעם ביטוח לאומי לעניין אחוזי הנכות של הנפגע כקביעה מחייבת. במקרה כזה, לא ימנה בית-המשפט מומחה נוסף ויסתמך על קביעת הועדה. במקרים חריגים ניתן לבקש לסתור את קביעות ועדת הביטוח הלאומי, אך לרוב קביעתה מחייבת. חשוב להדגיש, כי אם מתקבל פיצוי מביטוח לאומי, הוא יתקזז מהפיצוי מחברת הביטוח.
ההתנהלות בבית-המשפט
כאמור, לתביעה יש לצרף את המסמכים הרפואיים ללא חוות דעת. הואיל ושאלת האחריות לתאונה והאשם אינה עומדת להכרעה, והמחלוקת היא בעיקר סביב היקף הפיצוי, רוב התביעות מסתיימות לאחר התנהלות קצרה. למעשה חישוב הפיצוי אמור להיות פשוט למדי ולהסתמך על הנתונים המספריים שמציג התובע, כמו: שכרו, אחוזי הנכות שנקבעו לו, מספר ימי האשפוז, גיל התובע ועוד, אך חברות הביטוח לא מהססות למצוא סיבות שונות ומשונות להפחית מהפיצוי המגיע לדעתן, ולא אחת חוקרות את המומחה הרפואי במטרה לסתור את חוות דעתו. ההתמודדות מול חוות דעת המומחה היא שלב מהותי בתביעה, ועימות מול המומחה על חוות דעתו במקרים המתאימים, יכול להכריע את התביעה ולהגדיל משמעותית את הפיצוי.
לאחר שהתובע התייצב אצל המומחה הרפואי והמומחה הציג את חוות דעתו, מגישים הצדדים תחשיבי נזק ומכמתים את הפיצוי המגיע לדעתם. בשלב זה מציע בית-המשפט את הצעתו לפשרה ומרבית התיקים מסתיימים בהסכמת הצדדים להצעת בית-המשפט. כאשר הצעת בית-המשפט אינה מתקבלת, עובר התיק לשמיעת הוכחות ומתן פסק-דין, אולם, הואיל ושאלת האחריות והאשמה, כאמור, אינן עומדות על הפרק, תביעות אלו מסתיימות בדרך כלל במהרה יחסית.
