החוק בישראל אינו מכיר במעמדם של בני זוג חד- מיניים, ובמקרים רבים החוק אינו מסדיר את יחסיהם הכלכליים מבחינת רכוש, אישי ועסקי, משפחה, ילדים, משמורת ומזונות.
לכן, חשוב שבני זוג חד-מיניים המעוניינים לקבל הכרה כמשפחה מבחינה משפטית וגם לקבל הכרה רשמית מול המוסדות, יערכו הסכם ממון.
הסכם ממון - כדי למנוע אי ודאות משפטית
במצבים של אי ודאות משפטית בקשר לחובות וזכויות של בני הזוג, יכול בן זוג למצוא עצמו משולל זכויות במקום בו סבר שיש לו כאלה, ומאידך, יכול בן זוג לגלות לפתע כי הוא חייב לבן זוגו חובות שלא חשב מעולם שהוא יכול לחוב בהם.
ההסכם כמסר למוסדות המדינה
סוגיות אלה, יכולות להיות מוסדרות אך ורק באמצעות הסכם זוגיות. לזוגות חד מיניים הסכם ממון בעצם מבשר שמבחינה משפטית זה הרגע שהחליטו לקשור את חייהם יחד. המסר משמעותי וחשוב מאוד למול מוסדות וגופים של המדינה כגון: ביטוח לאומי, בנקים, השירות לילד אשר מעניק את האישור לאימוץ ילדים אחד של השני ועוד. אותם גופים ומוסדות דורשים ראיות לקיומה של מערכת היחסים החד-מינית.
הטבות מהמוסד לביטוח לאומי
למשל, המוסד לביטוח לאומי מכיר בזוגיות חד מינית, וישנן מספר "הטבות" שניתן לקבל ממנו, רק לאחר שהזוגיות מוכחת ואחד האמצעים לכך הם הסכמי ממון.
1. כאשר מדובר בזוג נשוי, והאשה היא "עקרת בית", הרי שאם היא לא עובדת, היא לא נדרשת לשלם לביטוח לאומי תשלום חודשי, בניגוד לכל אזרח אחר מעל גיל 18. גם זוגות חד מיניים זכאים שאחד מבני הזוג, ש"יבחר" על ידם יהיה תחת ההגדרה "עקרת בית". לא ניתן לשנות את ההגדרה לאחר שהיא נקבעה ע"י הזוג בביטוח לאומי.
2. כשאחד מבני הזוג נפטר, חלילה, זכאי בן הזוג הנותר לקצבת שארים, אך רק אם תוכח הזוגיות, כך גם פטירה עקב תאונת עבודה מזכה את הבן זוג בזכויות.
3. ישנם מצבים בהם לאדם יש נכות וכאשר בן זוגו מובטל, ניתן לקבל קצבה נוספת עבור בן הזוג הנתמך.
המוסד לביטוח לאומי מעניק עוד זכויות רבות, וחשוב לדעת, כי זוגות חד מיניים נדרשים להוכיח את הזוגיות שלהם כדי ליהנות מזכויות אלו. הפרוצדורה היא שנשלח לביתם חוקר ונעשית בדיקה יסודית לכך. בהתאם לכך, זוג שפנה למיסוד משפטי של הזוגיות, יצר מצג של אמינות ויציבות וככל הנראה יהיה מוכר כזוג חד מיני ע"י המוסד לביטוח לאומי.
להורדה הסכם ממון לדוגמא בקובץ DOC>>>
כל הזכויות להסכם שמורות לעו"ד דורית כהן
חשיבות הסכם ממון מול גופים נוספים
4. משכנתא - אין ספק שבנק יאשר משכנתא לזוג נשוי או לזוג שערך הסכם ממון. באשר לבני זוג שאין ביניהם קשר משפטי, ככל הנראה, הבנק ידרוש מהם להוכיח יציבות זוגית בדרך כלשהי אחרת.
5. אימוץ - זוגות חד מיניים ידרשו גם כאן להוכיח יציבות זוגית ורצינות אמיתית לקשור את חייהם יחד, כאשר טובת הילד מול בית המשפט. הסכם ממון בהחלט מהווה צעד משמעותי לכך.
6. רשות המיסים - ניתן להעביר את נקודת הזיכוי שרשות המיסים נותנת לאם, להורה שקצבת הילדים שנותן המוסד לביטוח לאומי היא על שמו.
7. רשות מקומית - לפעמים אחד מבני הזוג זכאי להנחה בארנונה, אך ההנחה היא אישית או זוגית ושוב נדרשת הוכחה לזוגיות, והסכם ממון היא דרך אמינה לכך.
אימות הסכם הממון
במקרה של בני זוג חד-מיניים מספיקה רק חתימתם של בני הזוג על הסכם הממון כדי שההסכם יקבל תוקף משפטי ויחייב את הצדדים לו. עם זאת, רצוי לאמת את ההסכם בפני נוטריון, או בבית המשפט לענייני משפחה, למען משנה תוקף.
יתרונות בולטים בעריכת הסכם ממון אצל זוגות חד-מיניים
יצוין, כי מעבר ליתרונות הרגילים של עריכת הסכם יחסי ממון, במקרה של זוגות חד-מיניים, להסכם ממון יתרונות בולטים נוספים:
1. הכרה משפטית בקשר עבור מוסדות השונים.
2. הסדרת כל נושא החיים המשותפים מבחינה כלכלית, זוגית ומשפחתית.
3. חלק אינטגראלי מהליך אימוץ של ילד של בן הזוג.
ביטול הסכם ממון ע"י בית המשפט
הסכם ממון אמור להיות מדויק ומותאם לסיפור האישי של כל זוג וזוג.
לדוגמה: למשרד הח"מ הגיעו בני זוג לאחר שכבר חתמו על הסכם ממון עם עו"ד אחר, כשהם מלאים בחששות ושאלות רבות באמתחתם.
לבן הזוג יש עסק פרטי שהקים בכוחות עצמו, אך נכון להיום העסק לבש צורה חדשה, בכתובת חדשה ובמתכונת חדשה, שכדי לממנו, בני הזוג השתמשו בכסף המשותף שלהם מהחתונה.
לזוג ילד אחד, הם גרים אצל האבא של בת הזוג, בעסק החדש עובדת גם בת הזוג, ומאז שהיא התחילה לעבוד בעסק, היא הרחיבה אותו, פיתחה אפיקים חדשים, ומספר הלקוחות בעסק הוכפל.
בהסכם הראשון בני הזוג חתמו על כך, שבמידה שיפרדו, העסק ופרותיו יהיו שייכים לבן הזוג שהקים את העסק.
החוזה הישן נוסח בצורה כללית לפי החריג לסעיף 5א' לחוק יחסי ממון: "נכס חיצוני (עסק) הקיים לבן הזוג, ישאר בחזקתו...."
הכלל הוא, כי הסכם מאוחר וספציפי גובר על הסכם כללי ומוקדם. במקרה הנדון, הסכם הממון לא צפה פני עתיד לתרחישים נוספים כמו בדוגמא הנוכחית.
בת הזוג, לא הייתה עובדת בחברה, על אף שהסטטוס שלה בחברה היה של עובדת ואף הוצע לה תלוש שכר.
הדבר היה למראית עין בלבד. במקרה הנדון, פני הדברים היו כדלקמן:
1. בת הזוג הייתה שותפה.
2. בני הזוג השקיעו בעסק מכספם המשותף.
3. בת הזוג השקיעה מזמנה, וגרמה לעליית ערכו של העסק ותרמה תרומה משמעותית לעסק.
במקרה כזה, אלמלא בני הזוג היו פונים לח"מ ורוצים לשנות את ההסכם, בית המשפט היה מבטל אותו. יצוין, כי בדרך כלל, כל עוד אין פגיעה ממשית בצד אחד, בית המשפט משנה או מקבל הסכם חדש ללא התנגדות.
בנסיבות הללו ובמקרה של פרידה בקלות תקבל בת הזוג כמחצית מפירות העסק, וכנראה גם מחצית מהעסק.
