דע את אשר אתה עושה
העיקרון הבסיסי בניהול תביעת רשלנות רפואית הוא "דע את אשר אתה עושה". טיפול שאינו מקצועי דיו בתביעת רשלנות רפואית הוא הרה אסון, ועשוי להביא לדחיית התביעה או לפיצוי בחסר.
אי-הבנה מספקת של התיעוד והסיטואציה הרפואית. בחירה שגויה של מומחה רפואי; היעדר הדרכה ראויה ובחינה דקדקנית של חוות הדעת הרפואיות; המלצה בדבר הגשת תביעה בהיעדר היגיון משפטי או כלכלי - כל אלה עלולים לגרום לנזקים חסרי תקנה.
איננו ציידי רופאים
עקרון היסוד החשוב ביותר בעיסוק ברשלנות רפואית, הוא ההבנה העמוקה שעורכי דין לא עוסקים בציד רופאים ומטרתם אינה מתמצה ב"ייצור" שכר טרחה. אין לך מקצוע תובעני ומורכב כמו זה של רופא, בו נדרשות החלטות מורכבות תחת לחץ של זמן, ובהיעדר מרכיב של ודאות. רופאים טועים. גם אנחנו - מדי יום. לעתים, הטעות מהווה גם רשלנות רפואית. במקרה שכזה, החולה הנפגע זכאי לפיצוי, ולשם כך יש חברות ביטוח. אולם לא מדובר ברדיפה אישית. לצד הרצון להשיג ללקוח פיצוי ראוי, המטרה העומדת בבסיס ההליך משותפת לשני הצדדים - שיפור עולם הרפואה ומניעת הישנות מקרים דומים של רשלנות. משום כך, כמעט לעולם לא אגיש תביעה כנגד הרופא שהתרשל, במקרה בו ניתן להגיש את התביעה כנגד המוסד הרפואי בו הוא מועסק בלבד, מבלי לפגוע בלקוח. מניסיון, השופטים מגיבים טוב יותר לתביעות ענייניות, שאין בהן מרכיב של התלהמות או רדיפה.
האם יש היגיון כלכלי בניהול התביעה?
מקרי רשלנות רפואית הם תיקים יקרים לניהול, ונדרשת השקעה ראשונית של הלקוח בסכומים שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים. בהמשך, עשוי הלקוח להידרש להוצאה של סכומים גדולים נוספים למימון חוות דעת של מומחים מטעם בית המשפט, חקירות מומחים וכו'. לפיכך, השאלה הראשונית שצריכה להישאל היא שאלת הכדאיות בניהול התיק. על עורך הדין לשקול, בזהירות רבה, את סיכויי התביעה והתועלת הכלכלית שתצמח ממנה אל מול ההוצאות והסיכונים בתיק. פעמים רבות, ראוי להמליץ ללקוחות להימנע מהגשת תביעה, גם במקום בו המומחים הרפואיים קובעים שישנה עילת תביעה. במובן הזה, נכון לנו כלל היסוד של עולם הרפואה - PRIMUM NON NOCERE. ראשית, אל תגרום נזק.
ההכנה להליך
הזירה המרכזית, על גביה מתנהל הליך הרשלנות הרפואית, היא התיק הרפואי. זה המסמך בו מתועדים הרקע הרפואי, הממצאים הקליניים, הלך המחשבה של הרופאים, המידע שנמסר ללקוח והפרוצדורות שבוצעו. רישום לקוי פועל כנגד המוסד הרפואי ועלול, כשלעצמו, להגיע לכדי רשלנות רפואית. למרבה הצער, לא אחת אנחנו נתקלים ברישומים רפואיים שאינם תואמים את אשר אירע בפועל. הלקוח מספר התרחשות פלונית ובתיעוד מופיעה התרחשות אחרת בתכלית. המסקנה פשוטה, גם אם לא תמיד נעימה: אנו ממליצים ללקוח לתעד כל שביכולתו, ומהר ככל האפשר בסמוך למאורעות. צילום של מסמכים רפואיים שנערכו בכתב יד, פיענוחי בדיקות, סיכומי ביניים ותיעוד של שיחות עם צוותי הרפואה (הקלטות) עשויים, בסופו של יום, להכריע את גורל התיק.
התיק הרפואי
מאחר שהתיק הרפואי הוא, בדרך כלל, הראיה המרכזית בתיקי רשלנות רפואית, חשוב עד מאד להוציא את כולו ולקרוא כל מסמך שעשויה להיות לו רלוונטיות. כשניגשים לבחון תיק רשלנות רפואית, אין ולו עמוד אחד מיותר בתיק הרפואי. חשוב לבחון כל עמוד וכל שורה. רישום אחד, של שעה בה בוצעה פרוצדורה, יכול לשנות את התמונה הראייתית בתיק מצד לצד. לא קיבלתם את כל רצף רישומי האחיות? בקשו אותם שוב מבית החולים.
המומחה
תביעות רשלנות רפואית נשענות על חוות דעת רפואיות, אותן מגישים הצדדים. זהו לב לבו של התיק והמפתח המרכזי להצלחה בו. בחירת המומחה הרפואי הנכון והגשת חוות הדעת הטובה ביותר, הן הפעולות החשובות ביותר בתביעת רשלנות רפואית. פעמים רבות, ניתן לצפות את הצלחת ההליך כבר מקריאת חוות הדעת הרפואית שהגיש התובע. כיצד בוחרים את המומחה הנכון? מנהל מחלקה? מומחה בעל שם? רופא ותיק ומנוסה או רופא צעיר המעודכן בספרות המקצועית העדכנית וההתפתחויות האחרונות בעולם הרפואה? ישנם מומחים בכירים וידועים שהם נוקשים באופיים וחוות הדעת שלהם דוגמטיות ולא מספקות. וישנם מומחים צעירים יותר שכותבים חוות דעת יוצאות מן הכלל.
הכלל הראשון לבחירת מומחה מתייחס להתאמה מוחלטת בין מומחיותו וניסיונו המקצועי לבין הנושא שעל הפרק. ישנם עורכי דין שמגישים תביעות רשלנות הנוגעות להליך הלידה בבית חולים, כשהן נתמכות בחוות דעת של רופאי נשים שאין להם ניסיון בעבודה בבתי חולים. ישנן תביעות בגין פרוצדורות ניתוחיות שנתמכות במומחה רלוונטי לתחום - אולם כזה שמעולם לא ביצע את הניתוח הספציפי בגינו הוגשה התביעה. אי התאמות שכאלה עלולות לעלות ביוקר.
חשוב לוודא מול המומחה, ללא תחושת אי נעימות, שהוא בעל ידע וניסיון בתחום הקונקרטי הצר שעל הפרק. לא די בהתאמה כללית של תחום המומחיות. לפנייה הראשונית למומחה נודעת חשיבות מכרעת. לא די לשלוח לו פירוט כללי של מהלך הדברים, בצירוף התיק הרפואי. חשוב לפרוש בפניו את התמונה המלאה והצרכים המשפטיים, ברחל בתך הקטנה. חוות הדעת הראשונית של המומחה חייבת לענות על כל השאלות של עורך הדין, לרבות סוגיות של קשר סיבתי. לעתים, חשוב לוודא מול המומחה שלא זו בלבד שהיתה רשלנות רפואית אלא גם נגרם נזק כתוצאה מכך. רצוי תמיד ללמוד את הנושא הרפואי שעל הפרק, עד לרמה בה תוכל להיות בר שיח של המומחה הרפואי. מדהים עד כמה חוות הדעת טובה יותר, כאשר אתה דוחק במומחה ומעמת אותו מול הקשיים והספרות המקצועית העדכנית, אך אל תסתמך על כך שהמומחה יאתר את הספרות המקצועית הרלוונטית. עשה זאת בעצמך ועניין בה את המומחה. פעמים רבות, חוות הדעת משתנה לחלוטין עקב כך.
לסיכום - אנו מחפשים את המומחה גיבור העל שיהיה בכיר ובעל שם, בעל ידע וניסיון רלוונטיים למקרה הספציפי, גמיש, נגיש, דקדקן, אכפתי, מבחין בין עיקר וטפל, יודע לכתוב חוות דעת, יודע לעמוד בחקירה ויודע לעבוד מול עורכי דין.
הערכאה
מטבע הדברים, מקומן של מרבית תביעות הרשלנות הרפואית הוא בבתי משפט השלום. ישנם עורכי דין שמגישים, כעניין שבעיקרון וכמעט בכל מקרה, תביעות רשלנות רפואית לבתי המשפט המחוזיים, מתוך מחשבה שדרכו של שופט מחוזי לפסוק סכומים גבוהים יותר ומתוך חיפוש אחר מומחיות וניסיון שיפוטי. לעתים הם צודקים ולעתים הם מסכנים את הלקוח, שלא לצורך, בהוצאות מוגברות.
יש לשקול היטב את הערכאה ומיקומה, בכל תביעה בנפרד.
מינוי מומחה מטעם בית המשפט
ישנם שופטים שמנהלים את ההליך על בסיס חוות הדעת המוגשות על ידי הצדדים בלבד ויש שמעדיפים למנות מומחים מטעמם. חשוב לחקור היטב בדבר המומחה אותו מבקש בית המשפט למנות. חשוב לוודא מהן השקפות היסוד שלו - מה כתב במאמרים אותם פרסם? כיצד העיד בעבר? מהם קשריו עם מומחי הצדדים? האם עבדו/עובדים יחד? האם ערכו יחד מחקרים? חשוב להבין שבמרבית המקרים, המומחה שממנה בית המשפט יכול לגזור את גורלו של התיק - לשבט או לחסד. והאמת לאמיתה היא, שאילו היה ממונה מומחה אחר, בכיר וראוי באותה מידה, ייתכן שהפסיקה בתיק היתה הפוכה.
הגישור
אין לך הליך בדיני נזיקין בו מתקיימים גישורים וולונטריים רבים כל כך כמו בתביעות רשלנות רפואית. לדידי, הליך של גישור, בפני מגשר מתאים, הוא תמיד דבר רצוי ונכון. מדובר באפשרות ליטול את גורל התיק בידיך, לעשות שימוש בידע המקצועי שלך בסביבה אינטימית ומקצועית, ולקבל תמונה חיצונית של התיק מפי איש מקצוע שאתה מעריך את דעתו. עם זאת, גם כאן חשוב להקפיד על זהות המגשר. כמו המומחים הרפואיים, גם המגשרים שונים זה מזה שוני רב, בהשקפתם, מקורותיהם וזמנם.
החקירה - לעתים, אין מנוס מניהול התיק וחקירת המומחים. מטבע הדברים, כשאתה חוקר מומחה רפואי, אתה חייב להיות בר שיח ראוי לעד הנחקר. שליטה ברזי התיק (מועדים, פרוצדורות וכו') היא עניין טריוויאלי. על עורך הדין להיות בקיא ויסודי בתחום הרפואי, תוך שליטה בספרי הלימוד, מחקרים עדכניים וכן פרסומים רפואיים ועדויות קודמות של המומחה הנחקר. חשוב לשמור על חקירה מקצועית, עניינית ולא מתלהמת, תוך עימות המומחה עם התיעוד הרפואי, הספרות המקצועית ועמדותיו הרפואיות שלו, כפי שפורסמו במקומות אחרים. אם הגעת עד הלום ושמרת על כללי היסוד שתוארו - נטלת לייצוג תיקים שראוי היה שיגיעו לבית המשפט ובססת את התביעה על חוות דעת טובות, הנתמכות בספרות מתאימה - הענקת ללקוח סיכוי טוב לזכות בפיצוי ולמנוע מקרים דומים בעתיד.
* משרד עו"ד צחי גרוסמן מתמחה בתחומי הנזיקין והביטוח, ועוסק בייצוג בבתי משפט בכל הקשור לתחום זה
