המוסד לביטוח לאומי מכיר בנזקי גוף שנגרמו לעובד עקב תאונת עבודה או כאשר העובד חלה באחת ממחלות המקצוע המפורטות ברשימה הסגורה שבחוק. אך מה הדין כאשר העובד נפגע מביצוע פעולה חוזרת במהלך עבודתו, ומחלתו לא מופיעה ברשימה? בעבר, ביטוח לאומי דחה מיד את תביעתו, אך בית-הדין לעבודה, שהבין כי זהו מצב אותו הדעת לא סובלת, ייצר את תורת המיקרוטראומה, המזכה את העובד בפיצוי.
מהי מיקרוטראומה?
תורת המיקרוטראומה - הפגיעות הזעירות - היא יציר הפסיקה, ומטרתה למלא חלל שהותיר המחוקק, שלא כלל ברשימת מחלות המקצוע מחלות שנגרמות עקב חשיפה לסיכון ממושך. תורה זו פתחה פתח לפיצוי לאלו שמחלתם קשורה לתנאי עבודתם, אולם אינה מחלת מקצוע או תאונת עבודה. ניתן לדמות מחלות מיקרוטראומה לטפטוף של טיפות מים, היוצר עם הזמן נקב בסלע.
עו"ד שי סבג בעל משרד העוסק בנזקי גוף, ביטוח לאומי ותביעות ביטוח, מסביר כי יש להראות שקיומן של פעולות חוזרות ונשנות שהמבוטח ביצע במהלך עבודתו, הן שגרמו למחלה, תוך התייחסות לפרק הזמן שעבד העובד באותה עבודה, כאשר ככל שפרק הזמן ארוך, יעלו סיכויי הוכחת התביעה. את התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי, ובמידה שהיא נדחית, ניתן להגיש ערעור לבית-הדין האזורי לעבודה.
שלוש המשוכות
המבקש להוכיח, כי הוא עומד בתנאי הפיצוי, נתקל במשוכות גבוהות אותן עליו לעבור, כאשר השלב הראשון - הנחת התשתית העובדתית - מסנן רבות מהתביעות.
מהם שלושת התנאים שעל המבוטח לעמוד בהם?
תשתית עובדתית - הוכחת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות - אירועים "פתאומיים" זהים או דומים במהותם, החוזרים על עצמם לזמן ממושך ובתדירות גבוהה ופוגעים במקום מוגדר בגוף. רק לאחר צליחת השלב הזה, תעבור הבחינה לשלבים הבאים, והמבוטח יעבור לבדיקה של מומחה רפואי.
נזק ממשי - קביעה לפיה כל אחת מהתנועות גרמה לפגיעה, המצטברת לליקוי הגופני. הדרישה היא להוכיח, באמצעות מומחה, כי כל אחת מהפעולות היא מעין "תאונה זעירה", שהצטברותן גרמו לנזק הרפואי.
קשר סיבתי - קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי או המחלה לבין אותן פעולות חוזרות ונשנות.
עו"ד סבג מבהיר, כי לאחר הנחת התשתית העובדתית, מתמנה מומחה רפואי מטעם בית-הדין, שיקבע אם קיים קשר סיבתי, לאור מחקרים קודמים, גורמי הסיכון של המבוטח, ומחלות רקע. על המומחה לקבוע בהסתברות מעל 50% שהפגיעה נגרמה עקב ביצוע אותן פעולות.
דוגמאות לתביעות שהתקבלו
עובדת כח עזר בבית-חולים סיעודי שהרימה והזיזה עשרות חולים ביום, מורה שעבודתה הצריכה הליכה ועמידה ממושכת וגרמה לדליות ברגליה, קלדניות הסובלות מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ובעיות אורתופדיות אחרות, כולן זכו בפיצוי. בנוסף ניתן למנות בעיות נשימה עקב חשיפה לחומרים (צבע או אבק למשל), מחלות סרטן שנגרמו מחשיפה ממושכת לחומרים מסרטנים, מחלת סרטן עקב שימוש במיתרי הקול (ב"ל 5958/07 ספי ריבלין נ' המל"ל).
על הפעולות להיות חוזרות ונשנות ולא מגוונות, לדוגמה - עוזר טבח שנדרש לקלף ולחתוך מידי יום כמות גדולה של ירקות יוכר כנפגע מיקרוטראומה, ולעומתו, טבח שעסק בשלל פעולות בישול מגוונות, לא יוכר כנפגע (עב"ל 19178-03-12 סולומון גרשון נ' המל"ל). בפסק-דין מנחה, התקבל ערעור המוסד לביטוח לאומי, ונדחתה תביעתה של מטפלת במעון שנפגעה בגב עקב התכופפות, התיישרות והרמת הפעוטות, שכן המטפלת עסקה בהרמת הפעוטות, האכלתם, נקיון אחריהם, הגשת האוכל ועוד, ולא ביצעה בדיוק את אותה הפעולה שוב ושוב (עב"ל 57714-11-12 המל"ל נ' אסתר נוח).
נטל ההוכחה
בניגוד למחלת מקצוע, המעבירה את נטל ההוכחה לכתפי המוסד לביטוח לאומי, בתביעות לפי תורת המיקרוטראומה, הנטל להוכיח את התביעה מוטל על המבוטח, כאשר המוסד לביטוח לאומי יעשה הכל כדי להדוף את תביעתו, החל מדחיית התביעה בשלב הראשון, דרך עימות מול המומחה הרפואי, ועד הטלת ספק בנכות המבוטח וביטול הקשר בין עבודתו לפגיעתו, בועדה הרפואית. גם בית-הדין לעבודה אינו ממהר לקבל תביעות אלו, ולא תביעות מעט נדחות בערעור. לכן, חשיבות הליווי באמצעות עורך-דין הבקי בסוג תביעות אלו ומכיר את רוח הפסיקה, רבה.
מצב קודם
בשל אופי הפגיעה המתמשכת, נקבע כי לא ניתן לייחס את כל הנזק הרפואי למקום העבודה הנוכחי, ויש להתחשב בגורמים שאינם קשורים בעבודה ולמצבו הקודם של המבוטח. למשל, המורה שנפגעה מעמידה ממושכת, ודאי עמדה גם לפני שהחלה לעבוד וגם שלא במסגרת עבודתה, ולכן לא ניתן לייחס את מלוא הפגיעה רק למקום עבודתה. המצב הקודם הוא "האשם התורם" של תורת המיקרוטראומה, ומאפשר הפחתת הפיצוי בהתחשב במצבו הרפואי של המבוטח, עבודות קודמות וגילו, והתרומה של גורמים שאינם קשורים לעבודה למצבו הרפואי.
עו"ד סבג מוסיף, כי כיום המוסד לביטוח לאומי צועד בעקבות הפסיקה, ומכיר במחלות שהתקבלו בפסיקה כמחלות מיקרוטראומה, כמו למשל CTS לקלדנים. אם התביעה מגיעה לבית-הדין ונקבע כי התשתית העובדתית הוכחה, המבוטח חוזר למוסד לביטוח הלאומי והכל תלוי בהחלטת הועדה הרפואית שתקבע האם מדובר במצב המצדיק קביעת נכות, בשקלול מכלול הגורמים. יש לבחון לעומק את המצב הרפואי הקודם והמצב הסופי של המבוטח, כאשר עו"ד המתמחה בסוג זה של תביעות יכול להעריך נכונה את הסיכוי לקביעת הנכות.
בסיכום, בית-הדין בוחן כל מקרה לפי נסיבותיו המיוחדות, ובודק האם ישנה תשתית עובדתית המלמדת על ביצוע רציף ותדיר של תנועות זהות או דומות במהותן, בפרקי זמן מתמשכים, בהתאם לאופיו הייחודי של התפקיד. תורת המיקרוטראומה לכאורה באה למלא חלל שבחוק, אך, מתוך הזהירות המתחייבת מהפעלתה, בתי-הדין הגדירו מסגרת עובדתית כה צרה, אליה מצליחים לחדור רק בודדים. בתי-הדין מבהירים, כי תורת המיקרוטראומה לא באה לתת מענה לכל פגיעה שנגרמה מעבודה פיזית מאומצת, וזהו נושא שעל המחוקק להסדירו במפורש. לכן כיום, רבים הנפגעים מביצוע פעולות יומיומיות במהלך עבודתם, שאינן בדיוק זהות, או אלו שעוסקים בעבודה מגוונת שרק חלקה פוגעת בבריאותם, עדיין לא מוצאים את המענה לו הם זקוקים.
להנחיות המוסד לביטוח לאומי לטיפול בתביעות מיקרוטראומה בצירוף דוגמאות לפסקי-דין
עו"ד שי סבג
