ביום 19.04.16, כשבוע לפני חג הפסח הוא חג החירות, פרסם מבקר המדינה כבוד השופט (בדימ') יוסף חיים שפירא, דו"ח מיוחד בנוגע להוצאה לפועל, אשר מעלה כשלים וליקויים מהותיים שהפרו את האיזון בין זכויות הזוכים לחייבים, באופן שזכויות החייבים הופרו.
כ-80% מתיקי ההוצאה לפועל נפתחים כיום ישירות ללא הליך משפטי קודם (תיקי שטרות, משכון/משכנתא ותיקי תביעות על סכום קצוב), וזאת במערכת המנהלת כ-2.5 מיליון תיקים כנגד כ- 750,000 חייבים בהיקף כספי של למעלה מ-650 מיליארדי שקלים, כאשר מתוך סכום זה, קרן החוב (החוב המקורי) עומדת ע"ס 65 מיליארדי שקלים והשאר ריביות, אגרות ושכר טרחה.
כשלים בשלב פתיחת התיק
מבקר המדינה מצא כי בכ- 40% מכלל התיקים שנבדקו, נמצאו כשלים בשלב פתיחת התיק:
בתיקי תביעות על סכום קצוב (המהווים היום 54% מכלל התיקים החדשים שנפתחים) נמצאו כשלים בהתראה הנדרשת, בתיקי תביעה על סכום קצוב, כשלים באסמכתא הנדרשת להוכחת התביעה על הסכום הקצוב וכשלים בתאריך הערך ממנו מתחילה להיצבר הריבית. כך לדוגמא, נפתח תיק כאשר לתביעה לא צורפה התחייבות בכתב ובחתימת החייב, אלא רק כרטסת הנהלת חשבונות וחשבוניות שנערכו ע"י הזוכה, וזאת בניגוד לחוק. בדוגמא המדוברת, ניתן לפתוח תיק ישירות בהוצאה לפועל כנגד אדם שכלל אינו חתום על התחייבות כלפי הזוכה ולמעשה כנגד אדם שאינו חייב דבר.
כשלים בתיקי ביצוע פסק דין
בתיקי ביצוע פסק דין (המהווים היום 15% מכלל התיקים החדשים שנפתחים) נמצאו כשלים בהמצאת פסק הדין לחייב בטרם פתיחת התיק, כשלים במסירת פסקי הדין באיחור וצבירת ריבית פיגורים עודפת בגין התקופה האמורה, וכשלים בתאריך הקובע לצבירת ריבית בפסק הדין. כך לדוגמא, בתיק בו נפסק כי על החייב לשלם 70,000 ₪ ב-10 תשלומים, הוגשה הבקשה לביצוע עם ציון התאריך ממנו החלו התשלומים באופן שנדרשה מהחייב ריבית פיגורים על כל הסכום כבר במועד תחילת התשלומים ולא באופן מדורג כפי שנפסק, ובכך למעשה נדרש החייב (שממילא מצבו הכלכלי לא "מזהיר") לתשלום עודף בניגוד לפסק הדין.
כשלים בתיק ביצוע שטר/צ'ק
בתיק ביצוע שטר/צ'ק (המהווים היום 24% מכלל התיקים החדשים שנפתחים) נמצאו כשלים באינדיקציה לחילול הצ'ק (שיק שכלל לא הופקד בבנק וחולל), כשלים במועד פירעון השטר שיש להם השפעה על שיעור הריבית שמחושבת נגד החייב, כשלים באי הצגה של אישור מרשם נותני שירותי מטבע בנוגע לשיקים שנמסרו לניכיון ובהם נדרש אישור כזה למניעת הלבנת הון בהתאם לחוק. כך לדוגמא, הוגש שטר חוב ע"ס 50,000 ₪ בו כלל לא צוין תאריך פירעון, כאילו תאריך הפירעון קודם ב-4.5 שנים לפתיחת התיק והמשמעות ברורה, כלומר: מהחייב נגבית ריבית עבור 4.5 שנים מבלי שבשטר מופיע בכלל תאריך פירעון.
כשלים הנוגעים לחובות שנפרעו בחלקם
מבקר המדינה מצא כשלים הנוגעים לחובות שנפרעו בחלקם לפני פתיחת התיק, ואשר לא עודכנו כנדרש. כשלים בהם לא עודכן כלל התשלום שבוצע טרם פתיחת התיק וכשלים הנוגעים למועד התשלום. כך לדוגמא, נפתח תיק בגין צ'ק שחזר ע"ס 3,300 ₪, כאשר בבקשה הזוכה ציין, כי שולמו 2,200 שש"ח, ומכאן כי היתרה לתשלום הינה 1,100 ₪. אולם, למרות האמור, התיק נפתח בסכום המלא (שמרביתו כבר שולם).
תיקים כפולים
מבקר המדינה מצא, כי מערכת ההוצאה לפועל אינה מקיימת בדיקה ראויה למניעת מצב של תיקים כפולים, וזאת למרות היכולת הטכנית לבדיקה שכזו. כך לדוגמא נמצאו 2 תיקים שנפתחו כנגד אותו חייב בגין אותו שטר וכן 2 תיקי תביעה שנפתחו בגין אותו החוב כנגד חייב.
כשלים בתיקי ריביות
מבקר המדינה מצא כשלים בנוגע לריביות בתיקי ההוצאה לפועל. כך לדוגמא, תיק תביעה ע"ס 40,000 ₪ שאמור היה להיפתח עם ריבית של 10.392% לשנה (כ-10%), נפתח בטעות עם ריבית בשיעור של 10,392% לשנה (למעלה מעשרת אלפים) ובאופן שהחוב תפח תוך כחצי שנה למעל 2.3 מיליון שקלים.
עוד נמצאו כשלים בעדכון טבלאות הריבית של הבנקים, באופן שישנם תיקים בהם הריבית מחושבת בהתאם לטבלאות שלא עודכנו כבר כ- 20 שנה ובהן הריבית עמדה על שיעור שנתי של 29% !
מבקר המדינה מצא כשלים בנוגע לריביות בתיקי משכנתא לבנקים, כאשר בניגוד לחוק, נפתחו התיקים ושויכו לטבלת ריבית ספציפית של הבנק, במקום לטבלת ריבית מיוחדת בהתאם לתיקון צו הריבית משנת 2002. כך לדוגמא, במקום לגבות ריבית בשיעור שנתי של 8.25%, נגבתה ריבית בשיעור שנתי של 18.7% לשנה , כלומר: כפול!
ההשלכות של כשלים אלו מהותיות וחמורות, החוב גדל בשיעור עצום ובניגוד לחוק, תמורת הדירה הנמכרת לעיתים אינה מספקת, והחייב אף יכול לתבוע לתשלום את יתרת החוב ששיעור הריבית בו שגוי מהיסוד.
בכ-156,000 תיקים של הרשויות המקומיות מבקר המדינה מצא כשלים באופן חישוב הריבית - במקום לגבות ריבית פיגורים חודשית בשיעור 0.5% לחודש, נגבתה ריבית פיגורים בשיעור חודשי של 0.75% - ריבית בשיעור של 50% יותר מהמותר. כשלים אלו תוקנו בכמחצית (78,000) מהתיקים, אך במחצית השנייה של התיקים בהם קיימת טעות בשיעור הריבית, לא בוצע תיקון, ומאידך, לא בוצעו גם פעולות ע"י הרשויות המקומיות, כלומר: הן החייבים מקופחים, משום שהחוב מחושב בצורה שגויה ובלתי חוקית, והן הציבור ניזוק, מאחר שהתיקים אינם מטופלים וחובותיהם של חייבים אלו לרשויות, אינם נגבים.
מבקר המדינה מצא, כי תקלה במערכת המחשובית של ההוצאה לפועל גרמה להשתת חיובים עודפים על חייבים בתיקי פסק דין בהם נפסקו חיובים לתקופה שלפני פסק הדין. כך לדוגמא, נפסקה ריבית פיגורים בשיעור 7.5% (ריבית הפיגורים לתקופה שממועד פסק הדין), גם לגבי חיובים שלפני מועד פסק הדין לגביהם שיעור הריבית אמור להיות בשיעור 1% בלבד. כלומר ריבית בשיעור של פי7.5% מהמותר.
עריכת ביקורת מקצועית
מבקר המדינה מצא, כי החטיבה המקצועית במערכת ההוצאה לפועל אינה עורכת ביקורת מקצועית בתדירות הנדרשת על לשכות ההוצאה לפועל, באופן שהיה מונע חלק מהכשלים שנמצאו בביקורת ובאופן שהביקורת האחרונה נערכה רק באוגוסט 2013 וכללה בדיקת תיקים ספורים בלבד.
המלצות מבקר המדינה
מבקר המדינה המליץ, כי מערכת ההוצאה לפועל תגביר את המידע הניתן לחייבים, תשלח לחייבים גם את בקשת הביצוע ואת מסמכי פתיחת התיק (העתקי השיקים/תביעות וכו') ולא תסתפק במשלוח טופס האזהרה בלבד. כמו כן המבקר המליץ, כי ההוצאה לפועל תציין בטופס האזהרה את שיעורי הריבית בהתאם להם מחושב החוב באופן שיאפשר בדיקה. המבקר המליץ על פרסום טבלאות הריבית (כבר בוצע) ועל שיקוף חישוב הריבית בתדפיס החוב בהוצאה לפועל ללא קשר לביצוע פעולות בו. כמו כן המבקר המליץ, כי ההוצאה לפועל תשלח באופן עיתי תדפיס של דפי החשבון של החוב בתיק לחייבים (דבר שלא מבוצע כלל היום) וכן משלוח הודעה לחייב על תוספת של שכ"ט ב' (שכר טרחה שמתווסף לטובת עורך הדין של הזוכה לאחר נקיטת הליכים באופן אוטומטי ומבלי שנשלחת לחייב הודעה על כך).
צורך ברפורמה יסודית
מבקר המדינה העיר, כי מאחר שאין הגבלה על סכום המינימום בגינו ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל, ישנם כ-1.25 מיליון תיקים המהווים כ-52% מכלל התיקים בהם סכום החוב המקורי עמד על פחות מ-5,000 ₪. בתיקים אלו גידול החוב כתוצאה מפתיחת התיק וניפוחו באגרות, הוצאות ושכר טרחת עו"ד הינו בשיעור גבוה. כך לדוגמא, חוב של 50 ₪ יגדל ביום פתיחת התיק פי 9 , ולאחר נקיטת ההליך הראשון לפי 20 .
מבקר המדינה ציין כי : "ממצאי דוח זה מצביעים על הצורך לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצל“פ, זאת על מנת למנוע פגיעה נוספת ומתמשכת בחייבים ולמלא בנאמנות את התכלית אשר לשמה הוקמה. על ההוצל“פ בשיתוף משרד המשפטים ליזום ולקדם רפורמה זו".
