תאונת דרכים עשויה לגרום נזקים הן לאנשים והן לכלי הרכב המעורבים בה. כשמדובר בנזקי רכוש לכלי הרכב, הכלל המרכזי והבסיסי קובע, כי הנהג, או לחילופין חברת הביטוח של הנהג האשם בגרימת התאונה, הם אלו האחראים לכיסוי הנזק שנגרם לכלי הרכב המעורבים, ומאחר שבמקרים רבים לא ניתן לקבוע בוודאות מיהו האחראי, ישנה חשיבות להכרת המושגים המנחים בתחום.
באילו נזקים מדובר?
הנזקים משתנים ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות, אך לעניין תאונת דרכים, הנזקים השכיחים שנגרמים לכלי הרכב הם : עלות תיקון הרכב שנפגע בתאונה, ירידת ערך, שכר טרחת שמאי והשתתפות עצמית.
כאשר אופן קרות התאונה ברור לצדדים המעורבים וישנו גורם שמוסכם על כולם כי הוא זה שגרם לתאונה, אותו גורם (או לחילופין חברת הביטוח בה מבוטח רכבו) הוא שיישא בתשלום בגין הנזקים כולם. זה אולי נשמע פשוט וברור, אבל בפועל, גם כאשר נראה כי על פניו קיימת הסכמה בסמוך למועד ההתרחשות, ככל שהצדדים מבינים כי לקיחת אחריות על קרות התאונה היא גם לקיחת אחריות על תשלום הנזק שנגרם לרכבים המעורבים, מתגלות לא מעט מחלוקות ולעיתים אף מוגשות תביעות הדדיות.
מיהו האחראי לתאונה? שאלה מורכבת
לרוב, התשובה אינה חד-משמעית. מאחר שתאונות דרכים לרוב נגרמות עקב שילוב בין אופן נהיגה של שני נהגים או יותר, תנאים סביבתיים ועוד, ישנו קושי לעמוד על זהותו של האחראי הבלעדי לתאונה, וההכרעה אינה פשוטה. שאלת האחריות בגרימת תאונת דרכים אינה עניין של "שחור או לבן", ישנו שטח רחב "אפור" ובמקרם רבים, אין אחראי אחד לקרות התאונה, אלא ישנה חלוקה בין הנהגים המעורבים בהתייחס לגורמים השונים והמגוונים אשר השפיעו כמו למשל, אופן הנהיגה בהתייחס לתנאי הדרך, מהירות, ערנות, ואף מזג האוויר במועד התאונה.
מקרים שכיחים של מחלוקות בנוגע לחלוקת אחריות בין המעורבים ניתן למצוא, למשל, בתאונה אשר התרחשה כאשר נהג פתח את דלת רכבו בכיוון נתיב הנסיעה ורכב אחר חלף במקום ופגע בה. במקרה זה, אין וודאות ברורה לגבי זהות הגורם האשם. גם בתאונה המתרחשת בזמן עקיפה, תאונה המתרחשת תוך חציית צומת, תאונה המתרחשת בזמן יציאה מחנייה ועוד. מקרה שכיח נוסף ומורכב הוא כאשר יותר משני כלי רכב מעורבים, כך למשל, בתאונת שרשרת, או אז נשאלות שאלות כמו, האם הרכב הראשון שבלם בפתאומיות או לחילופין הרכב אחרון, שפגע והדף את הרכבים שלפניו הוא אחראי לתאונה כולה? מהו חלקם של הרכבים שביניהם? האם הרכב האחרון הוא זה שגרם לתאונה או לחילופים "הצטרף" לתאונה שהתרחשה בין הרכבים שלפניו?
מה עושים? איך מכריעים בשאלת האחריות?
כשאין הסכמה בין הצדדים, המחלוקות יופנו לבית המשפט, על מנת שיכריע על בסיס הטענות והראיות שיוצגו בפניו. בגלל אופיין ה"ספונטני" של תאונות דרכים, לכל ראיה יש משקל רב, כאשר ככל שהראיות אותנטיות ונאספו קרוב למועד התרחשות האירוע, משקלן יהיה רב יותר. בין הראיות החשובות אשר יש בהן להטות את הכף לטובת גרסת נהג זה או אחר: טופס ההודעה אשר נמסר לחברת הביטוח (במידה שהרכב מבוטח) המדווח על פרטי התאונה ואופן התרחשותה, תמונות המלמדות על מיקום כלי הרכב בזמן האירוע או ממקום האירוע, תכתובות בין הצדדים, עדויות של עדי ראייה אשר נסעו ברכב בזמן התאונה או עדים ניטרליים אשר שהו במקרה במקום והבחינו במתרחש, חוות דעת מקצועיות של אנשי מקצוע, סרטון ממצלמות אבטחה שתיעדה את האירוע ועוד.
כאשר לא ניתן להציג ראיות כגון אלה אשר צוינו לעיל אחרות, או אז זהו מצב של "מילה כנגד מילה" ובמידה שאין כל ראייה נוספת מלבד עדותם של הנהגים, במקרים אלה יתן בית המשפט משקל רב לעדויות הנהגים, ויתרשם, האם העדות הינה קוהרנטית ורציפה, האם היא אמינה, האם העדות מלמדת על התמונה מלאה של המתרחש והאם זו תאומת את הנזק שנגרם.
כיצד מי שהיה מעורב בתאונת דרכים יוכל להוכיח שלא היה אחראי לתאונה?
גם כאשר נהג בטוח בצדקתו ובגרסתו, כאשר מופנות כלפיו טענות הנהג שמנגד, טענות חברת הביטוח של הנהג שמנגד, או כאשר העניין כבר הופנה להכרעה על ידי בית המשפט, מומלץ להיעזר בשירותו של עורך דין בעל ניסיון בתחום נזקי רכוש עקב תאונות דרכים, או ע"פ הז'רגון המקצועי תחום ה"פח פח" או "פח לפח". עורך דין שהוא בעל הידע, הבקיאות במונחים המקצועיים, הכלים והמיומנויות להצגת גרסה אמינה, הנתמכת בטענות וראיות אשר יכולה לסייע לשכנע את בית המשפט. יש לזכור, כי פעמים רבות גם בתאונות שנראות על פניו כמקרים ברורים ו"קלים לפענוח" מידת המורכבות אינה כפי שנחזה וניתקל בהתנגדויות רמות מהצד שמנגד. כך לעניין פגיעה מאחור, במקרים אלה לכאורה מתבקשת המסקנה לפיה הנהג שפגע ברכב שלפניו הוא האשם הבלעדי מאחר שלא שמר מרחק, אך זו אינה תמיד התמונה המלאה. בהחלט יתכן שהנהג שפגע מאחור לא אשם כלל בתאונה, שכן הוא שמר מרחק כחוק מהרכב שלפניו אך נסיבות אחרות גרמו לתאונה, למשל מצב בו רכב שנסע לצידו סטה בחדות אל נתיב נסיעתו "קיצר את טווח הבלימה" וגרם לתאונה, או במקרה בו הרכב שלפניו עצר בבלימה פתאומית ללא כל סיבה בזמן נסיעה רציפה, או כאשר רכב נסע לאחור (ב"רוורס"), והוא זה שלמעשה פגע ברכב שמאחוריו.
עורך הדין, העוסק בתחום, ידע לזהות ולטעון טענות משפטיות מתאימו כ"אשם תורם" במידת האפשר ולהפחית מאחריותו של הנהג המיוצג וכפועל יוצא מהתשלום אותו נדרש לשלם.
מה זה אשם תורם?
"אשם תורם" הינו מושג נוסף מרכזי בתחום, המתאר מצב בו, על אף שנהג מסוים זוהה כגורם המכריע לקרות התאונה, גם לנהג הנוסף המעורב יש חלק באשמה כאשר התנהגותו תרמה להתרחשותה או להחמרת תוצאתה של התאונה. למשל, כשאדם פנה שמאלה במקום מוסדר ומותר, ולא הבחין ברכב שעוקף אותו משמאל. אומנם במצב זה הנהג שביצע העקיפה במרכז הצומת הפר את חוקי התנועה, אך גם הנהג השני שביצע את הפניה כחוק, תרם להתרחשות התאונה בכך שלא היה ערני דיו ולא ודא שהצומת פנוי טרם ביצע את הפניה. חשוב לציין, כי מי שטוען לאשם תורם של הנהג השני, עליו הנטל להוכיח את טענתו. במידה שבית המשפט ישוכנע כי אכן ישנו אשם תורם, האחריות תחולק בין הנהגים בהתאם למידת אשמתם, כך, למשל, אם נהג א' הנתבע, אחראי על כ80% אחוזים לתאונה ולנהג האחר, התובע, אחריות של 20% והנזק הוא בגובה 1,000₪ , התובע יקבל מהנתבע 800 ₪ בלבד. ישנם מצבים רבים בהם נקבע כי שני הנהגים אחראים באופן שווה לקרות התאונה, במקרה זה, כל צד יישא במחצית עלות הנזק.
לפני סיום - טיפים לנהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים
מומלץ לתעד ככל הניתן לרבות צילומי הרכבים, צילומי תקריב לנזק ולמוקד הפגיעה בשני הרכבים, צילומי זירת התאונה, תיעוד האירוע בכתב, במידה שהנהג שמנגד מודה מומלץ להחתימו על הודאה או לתעד אותו בצילום וידאו כשהוא מודה, בירור פרטי הנהג ופרטי חברת הביטוח, בקשת פרטים של עדים שנכחו במקום וגרסתם, ובטרם פניתן לתיקון הרכב במוסך, חשוב לקבל חוות דעת שמאי שתפרט את עלות תיקון הנזק.
