פגיעה כתוצאה מעבירה פלילית, היא אירוע טראומטי שמשפיע על איכות חייו של הנפגע ועל תפקודו הרגשי, נפשי, פיזי, תעסוקתי, זוגי, משפחתי, קהילתי ועוד. כדי להגן על כבודם של קורבנות נפגעי עבירה, חוקק בשנת 2001 חוק זכויות נפגעי עבירה, שקובע כי כל קורבן עבירה ו/או כלשון החוק "נפגע עבירה", ו/או המתלונן, זכאי להגנה מטעם המדינה ולקבלת מידע על הנעשה בתיק, לרבות הזכות להבעת עמדה בטרם סגירת הסדר טיעון.
מיהו נפגע עבירה?
על פי לשון החוק, נפגע עבירה הוא: "מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד או הנאשם", כלומר- כל מי שנפגע בעצמו מעבירה פלילית, או בן משפחה של מי שמת כתוצאה מעבירה פלילית ובתנאי שאינו חשוד או מורשע במעשה אותה עבירה. עבירה פלילית היא כל עבירה שנעשתה בגוף, ברכוש או בקניין, שבשלה הוגש כתב אישום פלילי מטעם מדינת ישראל.
מהן הזכויות המגיעות לנפגע עבירה?
כאמור, הזכויות של נפגע עבירה נחלקות לשני פרקים: הגנה ומידע.
פרק א' עוסק בזכויות ההגנה וקובע הגדרות ועקרונות כלליים, תוך התחשבות בנפגע ובצרכיו, כגון הגנה על פרטיותו, מוגבלות שכלית, מוגבלות שפה ועוד.
להורדה דוגמא לתצהיר נפגע עבירה (בקובץ DOC)>>>
כל הזכויות שמורות לעו"ד משה זאב בן דורי
פרק ב' של החוק עוסק בזכויות המידע ומפרט את הזכויות, בהתייחס לשלבי ההליך הפלילי השונים, הליך המשפט והליך המאסר, ובהן הזכות לקבלת מידע על שלבי ההליך השונים והזכות להבעת עמדה בעניינים שונים הקשורים בהליכים הננקטים, כגון: הסדר טיעון, בקשת חנינה והליך המאסר. לדברי עו"ד משה זאב בן דורי, המתמחה בייצוג נפגעי עבירה, החוק אינו מתייחס רק ליידוע הקורבן, אלא גם לחובתה של הפרקליטות לשמוע את עמדתו בטרם סגירת הסדר טיעון, אך לא בהכרח להישמע לדרישותיו. כמו כן, נפגע העבירה רשאי לדרוש מהפרקליטות כי קולו, דהיינו: הראיות, התצהיר ועדותו, ישמע גם במסגרת הטיעונים לעונש, לאחר הרשעת הנאשם. נפגע העבירה זכאי להופיע ולהעיד בפני בית המשפט בשלב הסופי לפני גזר הדין, כדי שגזר הדין יבטא גם פיצוי הולם לנזקיו במסגרת ההליך הפלילי.
על פי החוק, בשני המצבים המתוארים לעיל (בין ע"פ הסדר טיעון ובין ע"פ גזר דין של בית משפט), כל נפגע עבירה רשאי להגיש תצהיר על הנזק שנגרם לו (תצהיר נפגע עבירה) עוד בשלב ניהול ההליך הפלילי, יחד עם הגשת הראיות. ובנוסף, לדבריו של עו"ד בן דורי, "סעיף 17 לחוק נפגעי עבירה קובע במפורש שהמאשימה, דהיינו, הפרקליטות, אינה יכולה לסגור שום הסדר טיעון, בלי לקבל תחילה את עמדת נפגע העבירה ולשכלל את האינטרסים של הקורבן, במסגרת שיקולי הענישה".
הסכום שנקבע כפיצוי עבור נפגע העבירה במסגרת הליך פלילי, הינו חלק מהענישה של הנאשם והתמורה הכספית מופקדת בקופת בית משפט עבור נפגע עבירה, כך שהתובע אינו צריך לגבות את הכסף בעצמו.
תצהיר מפורט וראיות רלוונטיות
ההליך הפלילי מתחיל עם הגשת התלונה במשטרה של קרבן העבירה. לאחר התחקור ואיסוף הראיות, התיק עובר מהמשטרה לידי הפרקליטות להמשך הטיפול. כדי שנפגע העבירה יקבל את הפיצוי המרבי המגיע לו, חשוב להקפיד על הגשת תצהיר מפורט ומדויק ועל הגשת כל הראיות הרלוונטיות.
זכויות הערעור של נפגע עבירה
כאמור לעיל, לנפגע עבירה יש את הזכות להביע עמדתו עוד בטרם סגירת עסקת טיעון, ועל הפרקליטות להתייחס אל טיעוניו, אך היא אינה חייבת להסכים לדרישותיו. אולם, לדברי עו"ד בן דורי, כאשר ישנם פערים גדולים בין מה שנפגע העבירה סבור שהוא זכאי לו, ובין הצעת הפרקליטות, רשאי נפגע העבירה להגיש ערער מלפני הפרקליטה הממונה או ראש הפרקליטות של אותו מחוז. "כך לדוגמא, נעשה בתיק סחיטה בו טיפלתי לאחרונה", אומר עו"ד בן דורי. "בתיק המדובר נסחט הקורבן על ידי אלמונית, נכנע לסחיטה ושלם את הכסף, כ-25,000 ₪. האלמונית פיזרה את הצ'קים שניתנו לה על ידי הקורבן ועשתה בכסף שימוש פרטי. לאחר הרשעתה, עודכן הקורבן על ידי הפרקליטות, כי עומד להיחתם הסדר טיעון, לפיו תחויב הנאשמת בתשלום פיצוי על סך 15,000 ₪ בלבד. הקורבן, באמצעותי כעורך דינו, הגיש ערער בפני הפרקליטה הממונה וביקש לקבל הן חזרה את כל הסכום ששולם ובוזבז, והן סכום פיצוי למתלונן, ללא קשר למצבה הכלכלי של הנאשמת ואף קיבל לבסוף את מבוקשו".
ערעור זה התבסס על גזר הדין שקבע בית המשפט העליון בתיק 8747/08 - פלוני נגד מדינת ישראל, בו נפסק כי: "לפיצוי נפגע העבירה תכליות מגוונות, לרבות הכרה במעמדו של נפגע העבירה בהליך הפלילי; הכרה בנזק שנגרם לו; שידור מסר של אכיפת החוק כלפי הציבור; חסכון זמן ומשאבים לנפגע העבירה לצורך מימוש זכויותיו; מניעת מפגש מחודש בין נפגע העבירה לבין העבריין במהלך ניהול הליך אזרחי; הרתעת עבריינים בכח; ואף סיוע בתהליך היטהרותו ושיקומו של העבריין עצמו" (עמוד 7, שורה 21-24). עוד נקבע באותו גזר דין (עמוד 8, שורות 14-15): "על כן, כשם שבהליך האזרחי, בתביעה נזיקית, אין חשיבות לשאלת יכולתו הכלכלי של הנתבע, כך גם, בקביעת שיעור הפיצוי בהליך הפלילי, אין לקחת בחשבון נתון זה".
תביעה אזרחית
עם תום ההליך הפלילי, רשאי נפגע העבירה להגיש תביעה אזרחית כנגד העבריין ולתבוע פיצוי נוסף, על רכיבי נזק שלא נכללו בהליך הפלילי, כגון עוגמת נפש, כאב וסבל וכד'.
