החוק יתחיל לחול ביום 17 ביולי 2016.
מהי מטרת החוק?
מטרת החוק היא לסייע לבני זוג ליישב את הסכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ונועם, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של הקטינים.
החוק בא בניסיון לצמצם את "מרוץ הסמכויות" בין בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה אשר לא רק שמחריף את הסכסוך ומאיץ בצדדים לרוץ ו- "לתפוס" סמכות בערכאה שיפוטית כלשהי, אלא גם יוצר התדיינויות רבות בשאלת הסמכות של אותה ערכאה.
1. ראשית - בקשה ליישוב סכסוך
כל אדם שירצה להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי יאלץ להגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך. כאשר הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
2. לאחר מכן - פגישות ביחידת הסיוע
לאחר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך יוזמנו הצדדים ליחידת הסיוע לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (דין ההזמנה כדין הזמנה לדיון בבית המשפט).
ביחידת הסיוע ישב עורך דין שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, אשר ישתתף בפגישות כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע.
יחידת הסיוע תהא רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות וזאת בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. יחידת הסיוע תוכל להיפגש עם שני הצדדים יחד או בנפרד עם כל אחד מהם.
כל הפגישות יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע תהא רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב-15 ימים במתן הודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים.
3. מידע על ההליכים המשפטיים
בפגישות יינתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות.
כמו כן ינתן מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי.
בפגישות ינסו לקבוע הסדרים זמניים בהסכמה לעניין מזונות, החזקת ילדים ועוד.
4. בתום הפגישה האחרונה - המלצת יחידת הסיוע
בתום הפגישה האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם. בתום עשרה ימים מיום הפגישה האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
5. פרק זמן בו לא ניתן להגיש תביעה
בתקופה של 45 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך, או 60 ימים - אם הוארכה על ידי יחידת הסיוע ב-15 ימים פעם אחת, ובעשרת הימים העומדים לרשות הצדדים למתן הודעה האם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך, לא יוכלו הצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית ולא תדון ערכאה שיפוטית בתובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים.
במידה שהצדדים לא קבעו עד תום תקופת עיכוב ההליכים הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, הם יהיו רשאים להגיש בקשה בעניין לבית המשפט או בית הדין הרבני.
6. הגשת בקשה לסעד דחוף או זמני - בכל עת
כמו כן כל צד רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה השיפוטית בקשה לסעד דחוף או לסעד זמני לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ.
7. מתן תוקף של פסק דין להסדר
אם הצדדים הגיעו להסדר בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאית ערכאה שיפוטית לתת תוקף של פסק דין להסדר.
8. אפשרות הגשת תובענה ע"י הצדדים
במידה שהמועדים חלפו, והצדדים לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, רשאי הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב הסכסוך, להגיש בתוך 15 ימים, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין.
אם צד לא הגיש תובענה כאמור או שהגיש תובענה כאמור רק לגבי חלק מהעניינים שבסכסוך המשפחתי, רשאי הצד האחר להגיש לכל ערכאה שיפוטית שלה סמכות לדון בעניין לפי דין, תובענה בעניין של סכסוך משפחתי שלגביו לא הוגשה תובענה כאמור.
9. היעזרות בעו"ד - חיונית
בטרם פניה ליישוב סכסוך ותחילת ההליך מומלץ להיעזר בעו"ד בעל ניסיון המומחה בתחום דיני המשפחה כדי לקבל את המידע הרלוונטי והסבר לגבי ההליך לפניו אתם עומדים להתחיל.
10. התאמת הטקטיקה להליך הגירושין
חשוב לזכור שלכל זוג ישנם נסיבות שונות וספציפיות ועל כן לכל זוג יש צורך להתאים את הטקטיקה הנכונה להליך הגירושין. חשוב לזכור, כי יכול להיות שהליך הגישור לא יצלח ותאלצו לפנות לערכאות משפטיות בסופו של יום.
