משפטי– זאפ
משפטיהוצאה לפועללשכת ההוצאה לפועלהטלת הגבלות בהוצאה לפועל על החייב - סקירה

הטלת הגבלות בהוצאה לפועל על החייב - סקירה

אילו הגבלות ניתן להטיל על חייב המשתמט מתשלום חובותיו? האם ניתן בשלב כלשהו לבטל הגבלות אלה? כל הפרטים, לפניכם

16.05.16
תאריך עדכון: 16.05.16
6 דק'
הטלת הגבלות בהוצאה לפועל על החייב - סקירה

במרוצת השנים האחרונות נתקלנו לא אחת בחייבים בתיקי הוצאה לפועל אשר מתעלמים ומתחמקים מתשלום חובם.
כתוצאה מכך, בסוף שנת 2009 החליטה כנסת ישראל בשיתוף מערכת ההוצאה לפועל על מיגור התופעה.
כפועל יוצא מכך נכנסו לתוקף סעיפים חדשים לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק"), אשר עיקרם במסירת מידע אודות חייב, וכן בדבר הטלת הגבלות חדשות ואפקטיביות כנגדו.

סעיפי החוק שנוספו באו להקל על הליכי הגבייה ואיסוף הנתונים אודות חייבים בהוצאה לפועל אשר יצרו קשיים בדרך לגביית החוב.

מהם התנאים למתן הגבלות?
לא יוטלו הגבלות על חייב אלא בהתקיים אחד מאלה:

• החייב הובא לפני רשם ההוצאה לפועל על פי צו הבאה או בדרך אחרת, והוכח לרשם כי הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו ולא ניתן הסבר סביר לאי התשלום, ובלבד שהחוב הפסוק עולה על 500 ₪. 

• החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו בחוק, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

o חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק עולה על 2,500 שקלים חדשים.

o חלפה שנה ממועד המצאת האזהרה לחייב בהמצאה מלאה, והחוב הפסוק עולה על 500 שקלים חדשים.

• החוב הפסוק נובע ממזונות המגיעים מן החייב לבן זוגו, לילדו או להורהו, למעט חוב מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי לפי חוק המזונות.

במידה שהחייב עומד בתנאי הסף המנויים לעיל, הזוכה או בא כוחו יכולים להגיש בקשה להטלת הגבלות על החייב.

התראה לחייב
כמו כן, לא תיכנס הגבלה לתוקף אלא לאחר שמנהל ההוצאה לפועל שלח לחייב בדואר התראה על כך, וחלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה.

בהתראה יצוין, כי רשם ההוצאה לפועל הטיל על החייב הגבלה, וכי היא תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום המצאתה, אלא אם ייפרע החוב, או שהחייב יתייצב לחקירת יכולת בלשכת ההוצאה לפועל, וישכנע את רשם ההוצאה לפועל כי הוא אינו בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, או שתינתן החלטה אחרת בידי רשם ההוצאה לפועל.

חשוב לדעת, כי לא תישלח התראה במידה שההגבלה ניתנה בפניו של החייב בעת חקירת יכולת.

אילו הגבלות ניתן להטיל על החייב?
אם ראש ההוצאה לפועל שוכנע, כי החייב עומד בתנאים הנזכרים לעיל למתן הגבלות, ואם רשם ההוצאה לפועל שוכנע, כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, בהתחשב בפגיעה בחייב ובהליכים אחרים שננקטו לשם גביית החוב לרבות הליכים לקבלת מידע על החייב, ככל הנדרש, הוא רשאי להטיל על החייב הגבלה כמפורט להלן, אחת או יותר, מיוזמתו או על פי בקשת זוכה, לתקופה ובתנאים שיקבע:

• הגבלה על קבלת או חידוש או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר -  לא תוטל הגבלה זו אם רשם ההוצאה לפועל שוכנע, שהיציאה מישראל חיונית מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה התלוי בו.

• עיכוב יציאה מן הארץ - לא תוטל הגבלה זו אם רשם  ההוצאה לפועל שוכנע, שהיציאה מישראל חיונית מטעמי בריאותו של החייב או של בן משפחה  התלוי בו.

• הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד (הגבלה על פתיחת חשבון בנק, ומשיכת שיקים);

• הגבלת החייב מלהחזיק ולהשתמש בכרטיסי אשראי- לעניין זה, דין הגבלה כדין סיום חוזה. הודעה על כך תינתן למנפיק בדרך שתיקבע, ויראו במועד קבלת  ההודעה את מועד סיום החוזה.

• איסור על ייסוד תאגיד חדש או מתן הוראה באשר להפסקת כהונתו או חברותו בתאגיד;

• הגבלת החייב על קבלה, החזקה או חידוש רישיון נהיגה- הגבלה זו הינה אחת מההגבלות החמורות ביותר שניתן להטיל על חייב, מאחר שהיא מהווה פגיעה ברורה ובלתי נתפסת בחופש התנועה של אדם. לאור זאת ציין המחוקק, כי הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם  ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב, או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב עקב נכותו או עקב נכות בן משפחה  התלוי בו.

לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מלהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה.

ככלל, מטרת ההגבלות המנויות לעיל היא להרחיב את דרכי האכיפה נגד החייבים, ולהפעיל עליהם לחץ על מנת שישלמו חובותיהם.

ראוי לציין, כי במקרים מסוימים אכן הטלת ההגבלות עוזרת בגביית חובות, שהרי מאז חקיקת סעיפי ההגבלות הללו, רבים מקרב החייבים נאלצים להגיע להסדר מול הזוכים, בין אם דרך לשכות ההוצאה לפועל ובין אם באופן ישיר, ולשלם את חובם.

לעניין זה, יפים דבריו של השופט סובול: "יש להצטער על כי רק פגיעה ברישיון הנהיגה הביאה את המבקש לפעול באופן שהיה צריך לפעול זה מכבר, וניתן להניח כי אלמלא ההגבלה לא היה המבקש שוקל גם כיום להתחיל ולשלם ע"ח החוב בתיק" (רע"צ 7704-03-10 קובוביץ נ' מנשה).

האם וכיצד ניתן לבטל את ההגבלות?
במקרה שהוטלה הגבלה על החייב, חשוב לדעת כי ניתן לבטל אותה:

• כאשר רשם ההוצאה לפועל מטיל הגבלה על חייב, וההחלטה ניתנת בנוכחות החייב, החייב יכול לבצע את אחת הפעולות הבאות:

1. לשלם את החוב תוך 30 יום, וכך לא תיכנס ההגבלה לתוקף.

או;

2. להגיש בקשה לביטול ההגבלה.

• כאשר רשם ההוצאה לפועל מטיל הגבלה על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, וההחלטה ניתנת שלא בנוכחות החייב, יכול החייב:

1. להתייצב לחקירת יכולת כדי להוכיח את אי-יכולתו הכלכלית לשלם את החוב מיידית, וכך להוכיח כי אינו חייב המשתמט מתשלום חובותיו.

או;

2. להגיש בקשה לביטול ההגבלה. 

• אם לפני הטלת ההגבלה לא ניתנה לחייב הזדמנות לטעון טענותיו נגד הטלת ההגבלה, החייב רשאי להגיש בקשה לביטול הצו.

אפשרות ערעור על הצו
כאשר מוטלת הגבלה על חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו, עומדת בפני החייב במקרים מסוימים אפשרות לערער על הצו בפני בית המשפט.
בחלק מהמקרים אין לחייב זכות לערער באופן אוטומטי אלא עליו לבקש רשות לערער.
חשוב לציין, כי הגשת בקשה או ערעור אינה עוצרת את כניסת ההגבלה לתוקף, ולכן מומלץ להגיש גם בקשה לעיכוב הליכים.

לסיכום, יצוין כי מחד ההגבלות תורמות רבות לגביית חוב של חייב המשתמט מתשלום חובותיו, ומנגד ישנם מקרים בהם ההגבלות פוגעות בחייב שאינו משתמט מתשלום חובותיו.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?