1. סיטואציות בהן נדרשים צווים
ב-"כפר הגלובלי הקטן" בו אנו חיים כיום, מתקיימים לא מעט מצבים בהם סוגיה משפטית מתפרשת על פני מדינות שונות - צד נתבע המחזיק נכסים ורכוש בחו"ל, תביעות קנין רוחני, הפרת זכויות יוצרים או פטנטים, שהראיות להוכחתן נמצאות במחשבים וברשת האינטרנט ועוד. כדי להוכיח את התביעה או כדי למנוע הברחת נכסים והעלמת ראיות, יש לנקוט פעולות לתפיסת הנכסים טרם העלמתם, למניעת העברת הזכויות בהם, או לקבלת מידע מגופים זרים.
כאשר תביעה מוגשת בארץ, וכך גם הנכסים, הראיות או הצדדים השייכים לעניין, תוגש לבית-המשפט הדן בתביעה בקשה לצו הזמני או הסעד הזמני המתאים. אך מה ניתן לעשות כאשר הנכסים מפוזרים ברחבי העולם?
2. צו מרווה MAREVA - צו איסור דיספוזיציה ברכוש
בהליכי תביעה בארץ, כאשר עולה הצורך למנוע הברחת נכסים, תוגש בקשה לעיקול, והעיקול נרשם ברשות המתאימה - על נכס מקרקעין בלשכת רישום המקרקעין, על כספים במוסד הפיננסי, ועל רכב במשרד הרישוי. אך כאשר הנכסים נמצאים מחוץ לגבולות המדינה, אין סמכות עיקול. לכאורה, היה על התובע לנקוט הליכי תביעה בכל אחת מהמדינות ולבקש צו עיקול מתאים. צו מרווה (הקרוי על שם הצד בתיק המכונן הידוע Mareva Compania Naviera SA), מכח תקנה 383 לתקנות סדר הדין האזרחי, פותר סוגיה זו, ואוסר על מקבל הצו לבצע כל פעולה משפטית המשנה את מצב הזכויות בנכסיו בכל מקום. הצו אינו כלפי נכס מסויים אלא כלפי אדם או גוף (צו In Personam), והגם שאינו מונע העברה מעשית של הזכויות, הפרתו תהווה בזיון בית-משפט - עבירה פלילית, ותלווה בסנקציות פליליות, בחיוב בתשלום הוצאות, ובביטול מעיקרה של הפעולה המנוגדת לצו. בטרם הגשת תביעה כנגד בעל נכסים בחו"ל יש לשקול היטב היכן נרצה לנהל את ההליך המרכזי וללוות אליו את בקשות הצווים, בהתאם לדין החל במדינה בה נמצאים עיקר נכסיו. באנגליה, למשל, הפרת צו מרווה עשוי לעלות בתשלום הוצאות לא מבוטלות ובסנקציות חמורות.
3. צו אנטון פילר - מינוי כונס נכסים לצורך תפיסתם
בדומה לצו מרווה, גם הוא נקרא על שם החברה שזכתה להיות הראשונה באנגליה שהוצא בעניינה צו כזה, בתיק Anton Piller KG v Manufacturing Processes Limited עוד בשנת 1975. צו אנטון פילר הוא מעין צו חיפוש ותפיסת נכסים אזרחי. בעוד שבהליך הפלילי לרשויות התביעה הסמכות להכנס לחצרים (לשטח פרטי) לערוך חיפוש ולתפוס נכסים, צו אנטון פילר מקנה לאדם או גוף פרטי סמכויות אלו, מכח תקנה 378א' לתקנות סדר הדין האזרחי.
צו אנטון פילר נפוץ בעיקר בתביעות מעולם הקנין הרוחני, למשל, כאשר נדרשת הוכחת הפרת זכויות יוצרים או פטנט. ברגע שעולה חשד להפרה, יש צורך לתפוס באופן מיידי את ההוכחות לאותה הפרה נטענת - מחשבים, מסמכים וראיות אחרות, אותן ניתן בקלות להעלים או לזייף. מדובר בצו קיצוני מאד שינתן רק כאשר מוכח חשד ממשי להעלמת ראיות, שתפיסתן יקדמו את חקר האמת, וכאשר הנזק שיגרם למבקש הצו אם לא יקבל אותו, גדול מהנזק שיגרם למקבל הצו אם ינתן.
חשוב להדגיש כי שיקול זה - "מאזן הנוחות" - נשקל במסגרת בקשות צווים רבים, כאשר הנזק שיכול להגרם עשוי להיות עצום, הרסני ואף בלתי הפיך. לדוגמה, חברת מחשבים שניתן נגדה צו מרווה לאיסור ביצוע פעולות בבנק ובמקביל צו אנטון פילר לתפיסת מחשבים, נכפה עליה לחדול מכל פעילות, מה שעלול להמיט עליה אסון כלכלי אדיר. בת"א 7076/05 (מחוזי ירושלים) בבש"א 814/05 אורבוטק נ' קמטק, בית-המשפט קבע, כי מדובר בצו פולשני במעמד צד אחד, שינתן במשורה ולאור מבחנים חוקתיים ורק כמפלט אחרון, כאשר מוכח סיכוי הצלחה בתביעה וחשש ממשי להעלמת הראיות שיאפשרו את הוכחתה, בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. בכל מדינה תנאים שונים להוצאת צו - יש מדינות מקלות בהן הליך הוצאת הצו מהיר יותר, למשל באיחוד האירופי מכח הדירקטיבה האירופית לתפיסת נכסים או באוסטרליה, וזהו שיקול מהותי בניהול הליכים מול גוף זר.
4. צו נוריץ' פרמקל Norwich Pharmacal Order)) - מידע מצדדים שלישיים
צו אנגלי המורה לצד שלישי תם לב, המעורב במסכת העובדתית של התביעה, לגלות מידע או מסמכים שבידו בנוגע לגוף המפר. גם צו זה הוא "חדש" יחסית במשפט האנגלי (ראשיתו בשנת 1974 בצו בית הלורדים בפרשת Nowrich Pharmacal Co. v. Customs and Exise Commissioners) למשל, צו המורה למפעילת סלולר להעביר פירוט שיחות, או צו המופנה למפעילת תשתית אינטרנט או מפעילי אתר, לחשוף פרטי משתמש. צו זה נחשב קיצוני ויינתן רק כאשר מתמלאים התנאים הדווקניים לקבלתו, וביניהם ישקלו סיכויי התביעה, נחיצות המידע ובלעדיות דרך השגתו. כמו כן, בדומה לצווים אחרים, לרוב ידרש מבקש הצו להפקיד ערובה והתחייבות לפצות על נזקים. יוער, כי באנגליה החל משנת 2011 (והדבר עוגן בחקיקה בשנת 2013 – Justice and Security Act 2013) בתי המשפט האנגליים חדלו מלהעניק צווים מסוג זה אם הוכח שהעניין הנקודתי נוגד את תקנת הציבור או את טובת הציבור או משרת "מסע דיג" במסגרת הליכים אזרחיים ובתי המשפט האנגליים יאזנו במשקל יתר את אינטרס הכלל מול אינטרס הפרט. בשנים האחרונות נדונו לא מעט מקרים כנגד חברות מוכרות ביותר כגון Google, Wikipedia, ספקיות אינטרנט וכו'.
במסגרת השיקולים לקראת תביעה, יש לשקול לעומק גם את הצווים הנדרשים וההשלכות הבינלאומיות
5. צו ASI - anti suit injuction - "צו חוסם"
צו המקנה לבית-משפט במדינה אחת סמכות שיפוט, וחוסם בית-משפט במדינה אחרת מלדון בתביעה. מתעורר למשל, כאשר בחוזה בין שני צדדים קיימת תניית שיפוט מקומית. אם אחד הצדדים תובע בעילות שאינן מכח החוזה, עילות נזיקיות למשל, בבית-משפט במדינה אחרת, הצד המעוניין יכול לבקש צו ASI - צו חוסם, שיאסור על קיום ההליך במדינה השנייה. לצו זה יש תגובה בדמות צו AASI (Anti Anti-Suit Injunction) - שתי מערכות המשפט "מתגוששות" על סמכות השיפוט - כבמרוץ סמכויות בינלאומי. למשל, איש העסקים בוריס בנאי שביקש לקיים תניית בוררות למשפט האנגלי מול אלי רייפמן שנקלע להליך פשיטת רגל בישראל, הוציא באנגליה צו ASI הכולל בקשה לסנקציות כנגד הנאמן בהליך פשיטת הרגל. לאחר ניהול הליכים ארוך ומסורבל הן בישראל והן בבריטניה עם הכרעות סותרות אשר הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, הוסכם (פסק דין על תנאי) על ניהול בוררות בישראל, באנגלית, בהתאם לדין האנגלי, וביטול הצו החוסם באנגליה (ע"א 3907/14 ד"ר בנאי נ' עו"ד ארז, מיום 16.3.16). בעניין זה לדוגמא ההליך טרם הוכרע בבית-המשפט העליון, אך קיימים הליכים דומים בהם קיים צורך "לחסום" צד מלהתדיין במדינה מסוימת או להכריע בעניין היכן נתונה הסמכות - דבר שנכון בפרט בהתחשב בכרסום בדוקטרינת ה-"פורום הלא נאות", התפתחות אמצעי תקשורת, טכנולוגיה ותעבורה המאפשרים לבתי משפט רבים במדינות שונות להיות בעלי סמכות "מקבילה" על אותו עניין.
6. פעמים רבות, תביעה אזרחית תלווה בהגשת בקשות לצווים שונים בהתאם לנסיבות העניין. לא אחת, הוכחת התביעה תהיה כרוכה בקבלת מידע מגופים שלישיים, החרמת מטלטלין של הנתבע, איסור דיספוזיציה בנכסים ורכישת סמכות שפיטה, ואין זה נדיר שמוגשות בקשות משולבות לצוים. יחד עם זאת, צווים אלו נותנים כח רב, ואפילו הרסני בידי המבקש, ולכן קבלתם מותנית בעמידה בתנאים נוקשים, המשתנים לפי אופי הצו וסמכות השיפוט והדין המקומי. במסגרת השיקולים לקראת תביעה, יש לשקול לעומק גם את הצווים הנדרשים וההשלכות הבינלאומיות.
