ארבע שנים וחצי אחרי שהוועדה הציבורית לבחינת ההיבטים של האחריות ההורים בגירושין בראשות פרופ' דן שניט הגישה את מסקנותיה הסופיות, אישרו השרים לאחרונה הצעת חוק המבטלת את המצב האוטומטי של מעבר לחזקת האם, והחלת "אחריות הורית משותפת".
משמעותה החלטה הינה ביטול המצב החוקי כיום לפיו ילדים עד גיל 6 להורים גרושים מועברים באופן אוטומטי לחזקת האם.
עם זאת, ועדת השרים שאישרה את החוק ציינה במפורש, כי החוק יקודם רק בהסכמות של כל סיעות הקואליציה ולאחר שוועדה מיוחדת שתקום בנושא תבחן את השלכותיו בצורה מעמיקה (לרבות נושא המזונות הנבדק בוועדות אחרות).
מהו המצב החוקי כיום?
בהתאם להוראת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, המשמורת והאפוטרופסות של קטין, מקום בו לא הגיעו הוריו להסדר, נקבעת על ידי בית-המשפט "כפי שיראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". הוראה זו של החוק, מוכרת גם כ"חזקת הגיל הרך", ולמעשה קובעת כי טובתו של קטין, עד גיל 6, תהיה ברוב המקרים אצל האם. אמנם חזקה זו ניתנת להפרכה מסיבות מיוחדות, אך זוהי נקודת המוצא בכל סכסוך משמורת בנוגע לקטינים מתחת לגיל 6 בהליכי גירושים.
מהם הטיעונים בעד ונגד ביטול חזקת הגיל הרך?
הדיון ארוך השנים אודות ביטול חזקת הגיל הרך עורר ועודנו מעורר מחלוקות ואף אמוציות קשות משני צידי המתרס.
מחד, ארגוני הנשים מזדעקים כנגד החוק בטענה, כי ביטול חזקת הגיל הרך מהווה פגיעה קשה באוכלוסיה שממילא נחשבת לחלשה יותר - נשים וילדים, וכי ביטולה יחריף עוד יותר את מאבקי הגירושין, ויעניק בידי אבות כלי נוסף "לניגוח" ולהפעלת לחץ רב על הנשים להיכנע לתכתיביהם. כמו כן עולה הטענה, כי ביטול חזקת הגיל הרך יפגע גם בסכומי המזונות המשולמים כיום ע"י אבות.
מאידך, ארגונים פרו-גבריים, התומכים בהורות שוויונית, מברכים על החוק ורואים בו מהפכה דרמטית שתביא לשוויון (כך לטענתם) בין הורים, ורואים בחוק את ההכרה לה חיכו לקבל במעמדם השווה כהורים לילדיהם.
האם ביטול החזקה יביא לשינוי בפסיקת בתי המשפט?
התשובה היא לא בהכרח חיובית.
למרות קיומה של החזקה, גם כיום כאשר בתי המשפט נדרשים לבחון את זהות ההורה המשמורן, נהוג לבחון את "טובת הילד" בהתאם לקריטריונים שונים ולפסוק בהתאם, וממילא, המגמה בשנים האחרונות בפסיקה הינה לפסוק משמורת משותפת במקום בו הדבר מתאפשר.
בתי-המשפט נעזרים בחוות דעת של פקידי סעד ואנשי מקצוע נוספים, ובמידת הצורך יכולים לשמוע את קולם של הילדים כדי להגיע להכרעה הטובה ביותר עבור הילדים. בתי-המשפט מכריעים כיום בסכסוכי משמורת בהתאם לנכונות ולמסוגלות ההורים ובהתאם לצרכי הילדים ויכולים לזהות תביעות המוגשות על-ידי מי מההורים ממניעים לא כנים, ממניעים כלכליים או לשם הפעלת לחץ וסחטנות.
אם כך, כלל לא בטוח שכאשר יכנס החוק לתוקפו החוק, ישתנה המצב הנהוג ממילא בפועל כיום.
האם השינוי בחקיקה הינו לטובת הילדים?
מחד, מאבקי הגירושין הינם ממילא קשים כבר היום, וביטול חזקת הגיל הרך עשוי להגביר עוד יותר את "עוצמת הלהבות" ולגרום לכך שבכל תיק יתקיים מאבק על משמורתם של הילדים, שלעיתים קרובות יהיה מאבק "טקטי" בלבד, במטרה להפעיל לחץ כדי להשיג הישגים כלכליים שונים (למשל: הפחתת סכום המזונות או יתרונות כלכליים בחלוקת הרכוש המשותף). כמובן שהחרפת המאבקים בין ההורים לא רק שלא תיטיב עם הילדים, אלא תפגע בהם עוד יותר. כמו כן, מאחר שסביר להניח שאבות רבים ינסו לטעון למשמורת משותפת על הקטינים בכדי להפחית את סכום המזונות, עשויים הילדים גם להיפגע מהשינוי בחקיקה מבחינה כלכלית.
מאידך, ביטול החזקה יסייע מאוד בידי אותם אבות שבאמת ובתמים מעוניינים לגדל את ילדיהם במתכונת של משמורת משותפת ולהיות שותפים אמיתיים ומלאים לגידולם, ועד היום נאלצו להוכיח את אבהותם ולהלחם בחזקה לפיה ילדיהם מועברים באופן אוטומטי לידי האם, ובכך ייטיבו גם עם הילדים שיזכו לגדול אצל שני הוריהם במשותף.
לדעת כותבת שורות אלו, השינוי בחקיקה מקורו ברעיון נכון בבסיסו, לפיו הורים צריכים לגדל את ילדיהם במתכונת של אחריות הורית משותפת ושוויונית מתוך תפיסה שאין עדיפות לאב או לאם באופן אוטומטי.
למרבה הצער, יישום החוק לבדו, ללא שינויים נוספים בתחום דיני המשפחה ובעיקר בעניין תשלום דמי מזונות והאפשרות להפעלת לחץ פסול באמצעים טקטיים שונים, עשוי להיות בעייתי מאוד מבחינת נשים וילדים רבים, הזקוקים לתמיכה הכלכלית בדרך של מזונות
נדרש - שינויים נוספים בדיני משפחה כדי שהחוק ייושם נכון
למרבה הצער, יישום החוק לבדו, ללא שינויים נוספים בתחום דיני המשפחה ובעיקר בעניין תשלום דמי מזונות והאפשרות להפעלת לחץ פסול באמצעים טקטיים שונים, עשוי להיות בעייתי מאוד מבחינת נשים וילדים רבים, הזקוקים לתמיכה הכלכלית בדרך של מזונות. יישום לא נכון של החוק עשוי להביא לכך שנשים וילדים ימצאו את עצמם "אל מול שוקת שבורה" בשעה שההליכים המשפטיים בין הוריהם יהיו קשים עוד יותר מבעבר, מאחר שיצטרף גם מאבק על משמורת הקטינים (שהינו לרוב מאבק קשה ואמוציונלי ביותר) ליתר המאבקים שנוהלו עד כה.
