בני נוער רבים בוחרים לעבוד בחופש הגדול, בין אם עבודות מוסדרות על ידי מעסיקים (בעלי תיק ניכויים מוסדר לדיווח לרשויות המס) ובין אם בעבודות עצמאיות, כמו: בייביסיטר, מתן שיעורים פרטיים, ניקיון או אפילו הפעלת קייטנה קטנה בבית. העסקת בני נוער, בדומה להעסקת עובדים באופן כללי, מוסדרת בחקיקה. עם זאת, בכל הקשור לעבודה עצמאית של בני נוער, עולות שאלות רבות כולל בנוגע לאחריות של בני הנוער ובמקרים רבים אף של הוריהם. בכתבה זו ננסה להתמקד במספר היבטים שיוכלו לתת לכם מספר תשובות הכרחיות להעסקת בני נוער.
מהו חוק עבודת נוער?
על עבודתם של נערים חלים כל דיני העבודה, כפי שהם חלים על עבודתם של בוגרים. בחלק מדיני העבודה ניתנת הגנה מיוחדת לנערים, ובחלק אחר ניתנות לנערים זכויות מוקטנות, המביאות בחשבון את היכולת המוגבלת של בני הנוער להתחרות בשוק העבודה. נערים הם אלה שטרם מלאו להם 18 שנה. מי שמלאו לו 18 שנה, והוא עובד עד לגיוסו לצה"ל, נחשב לבוגר.
חוק עבודת נוער התשי"ג - 1953, הוא חוק שנועד להגן על זכויות בני הנוער העובדים ולהגן עליהם מפני פגיעה ומפני ניצול של מעסיקים. על פי תיקון מספר 9ב', החוק תקף בכל מצב שבו נער עובד "אצל אדם אחר, בכל עבודה, בין אם נתקיימו יחסי עבודה ובין אם לאו; לעניין זה, "עבודה" - לרבות רוכלות". כלומר, גם כאשר הנער עובד בעבודות עצמאיות (המוגדרות "רוכלות") הוא נחשב עובד על פי חוק וחלים עליו ועל מי שמעסיק אותו, דיני חוק עבודת נוער.
מעבר לכך, החוק אף מתייחס להופעה ציבורית, צילומים או כל דבר דומה כעבודה לכל דבר: "לעניין חוק זה יראו העסקת ילד בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום, כאמור בסעיף 4, כהעסקה, אף אם לא נתקיימו בהעסקה יחסי עבודה, ואף אם ההעסקה הייתה חד-פעמית, וזאת בין אם ההעסקה הייתה בתמורה ובין שלא בתמורה; לעניין זה, "העסקת ילד" - לרבות שיתופו".
מי נחשב המעסיק של בני הנוער העובדים עצמאית?
תיקון מספר 16 לחוק קובע, כי: "לעניין חוק זה רואים נער כמועסק ואת מי שהנער עובד אצלו רואים כמעסיקו", (ההדגשה לא במקור) גם אם עבד בעבודת רוכלות וגם אם עבד אצל הוריו. כלומר, למעשה מי שמעסיק את הנער הוא זה שעליו חלים חוקי ההעסקה, בהתאמה לאופי העבודה המבוצעת בפועל (מזמין שירותי הבייבי סיטר, מזמין שיעורים פרטיים ועוד).
במסגרת החוק מצויין, כי גם קטינים ובני נוער שמשתתפים במופע, בצילומים או אפילו כקהל בתוכנית טלוויזיה, בין אם בתמורה לתשלום ובין אם לאו, נחשבים כמועסקים על ידי הגוף שהזמין או יזם את האירוע.
האם חלים על ההורים המעסיקים חובת יחסי עובד -מעביד?
מבחינה משפטית קיימים בדיני עבודה שני מצבים - עבודה כשכיר ועבודה עצמאית, כנגד חשבונית. אך, לדברי עו"ד ד"ר סילבנה רנדל בארי, העוסקת במשפט מסחרי ודיני עבודה, בעוד שהחוקים ברורים לגבי בני הנוער שעובדים כשכירים, ישנן שאלות פתוחות רבות לגבי עבודות עצמאיות של בני נוער, בעיקר בכל הקשור לקיום יחסי עובד מעביד.
"כל הנושא של התקיימות יחסי עובד מעביד, אצל עצמאיים ופרילאנסרים, הוא נושא שנדון בבתי הדין, ונבחן כל מקרה לגופו. זה נכון לגבי עבודה של בוגרים ורלוונטי גם לעבודת בני נוער. כך למשל, ייתכן מקרה בו נער ייתן שיעורים פרטיים לילד באופן קבוע, 3 פעמים בשבוע במשך שנה. במקרה זה, ייתכן מאוד שבית הדין יפסוק שהתקיימו כאן יחסי עובד מעביד, וכי על הורי הילד ששכרו את שירותי הנער, לשלם לו גם את כל התנאים הסוציאליים על פי חוק".
נער עובד פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומתשלום דמי ביטוח בריאות. מעסיקו חייב להפריש בגין שכרו של הנער דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.38% על חלק השכר שעד 5,678 ש"ח לחודש, ו-2.02% על חלק השכר שמעל זה
האם בני נוער העובדים באופן עצמאי מחויבים בדיווח ובתשלומי מיסים לרשויות המס?
לדברי עו"ד ורו"ח חיה אביסרור שמעוני, המתמחה במיסוי על כל ענפיו ובמיצוי זכויות רפואיות, להלן החבויות החלות על נער עובד:
דמי ביטוח לאומי
נער עובד פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומתשלום דמי ביטוח בריאות.
מעסיקו חייב להפריש בגין שכרו של הנער דמי ביטוח לאומי בשיעור 0.38% על חלק השכר שעד 5,678 ש"ח לחודש, ו-2.02% על חלק השכר שמעל זה. ענפי הביטוח הנכללים בדמי ביטוח אלה הם ביטוח נפגעי עבודה וביטוח פשיטת רגל (של המעביד), שלפחות הראשון שבהם חשוב מאוד גם לבני נוער.
לפיכך, ובהתאם להגדרת "מעסיק", החובה על תשלום דמי הביטוח עבור הנער העובד מוטלת על המעסיק/ מזמין העבודה: מזמין שירותי הבייביסיטר, מזמין השיעורים הפרטיים.
ניתן אף לפנות למוסד לביטוח לאומי, ולבקש לדווח ולשלם דמי ביטוח במסגרת תיק של עובדי משק בית ואז תחול חובת תשלום דמי ביטוח של 2% בגין עבודת הנער באופן עצמאי, כמו במקרה של ארגון קייטנה על ידי הילדה- הורי הילדה ידווחו עבורה במסגרת תיק לעובדי משק בית.
מס הכנסה
חובת דיווח -
כאשר מדובר בעבודה אצל מעסיק מוסדר - נער עובד חייב, ככל עובד, למלא טופס 101 למס הכנסה, שבו מדווחים פרטיו האישיים של העובד. עם זאת, כיצד נדרש לדווח נער אשר עובד באופן עצמאי?
חובת דיווח למס הכנסה נקבעה בפקודת מס הכנסה והיא קובעת: "יחיד תושב ישראל שבתחילת שנת מס מלאו לו 18 שנים מחוייב בהגשת דוח". עם זאת, נער שבתחילת שנת המס טרם מלאו לו 18 והכנסתו השנתית אינה עולה על סכום של כ-79,000 ש"ח פטור מחובת דיווח כאמור.
יודגש, כי בשנת 2016 סף המס לנער /או כל עובד אחר (עם 2.25 נקודות זיכוי) מסתכם ב- 4,855 ש"ח לחודש, כך שמרבית הנערים העובדים נמצאים מתחת לסף זה, ולא ינוכה מהם מס הכנסה, וכפועל יוצא הם אף לא מחוייבים בהגשת דוח מס בגין הכנסתם.
גם נער ששכרו גבוה מסף המס יוכל להצהיר (בצדו האחורי של טופס 101) שלא עבד מתחילת השנה, ובכך לזכות בפטור ממס.
מה עושים כדי שבני הנוער יעבדו על פי חוק?
כדי למנוע מצב בו ייתכן שיעלו טענות מרשויות מסויימות לגבי חבויות בהן יחובו ילדיכם כתוצאה מעבודתם העצמאית, מוצע להקפיד וליישם את הטיפים שצויינו לעיל, ובמקרה הצורך, כדאי אף להקדים תרופה למכה, ולהתייעץ עם עורך דין ו/או רואה חשבון, שמתמחה בדיני עבודה ובמיסוי, ויוכל לתת לכם מענה מדויק בהתאם לסוג העבודה, להיקפה ולחבות החלה עליכם.
