מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש הוא לא מהלך פשוט. ברוב המקרים מדובר במענה לאדם קשיש בבחינת "אל תשליכי לעת זקנה". לצד זאת, ישנם מקרים בהם מטרת המינוי היא לסייע לאדם בכל גיל: צעיר ומבוגר, אשר חוסנו הבריאותי נפגע ו/או לקטין בנסיבות שונות.
תהיה הסיבה אשר תהיה, מינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש הוא הליך מורכב, במיוחד בישראל שבה הערך של זכויות חירות בסיסיות הוא בעל מעמד חוקתי.
מחלוקות בין בני משפחה לגבי מינוי אפוטרופוס
מינוי אפוטרופוס עלול לעורר מחלוקות קשות בין בני משפחה. לעתים הסכסוך המשפחתי הוא כה עמוק, שאין מנוס מפנייה לערכאות כדי לקבל החלטה נכונה וראויה שתהלום את טובת החסוי או פסול הדין. למשל, בפסק דין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בנובמבר 2010, א"פ 1696-07-10 פלונית נ' משרד העבודה והרווחה - חיפה ואח', דן כבוד השופט אסף זגורי בסכסוך קשה בין אח ואחות לגבי מינוי אפוטרופוס לאמם. שני הצדדים לא השכילו להגיע להסכמה למרות ניסיונות מצד בית המשפט להוביל אותם לשם. בסופו של דבר, מחלוקות שנגעו לשימוש בכספי החסויה, הביאו למצב שבו מינוי האפוטרופוס ניתן לעורכת דין חיצונית. אולם, מכיוון שבית המשפט מעדיף תמיד שאפוטרופוס יהיה בן משפחה או קרוב של החסוי, בפסק הדין נקבע כי המינוי יהיה זמני (לשישה חודשים בלבד). השופט זגורי אף קבע, כי מינוי עורכת הדין כאפוטרופוס יהיה לענייני רכוש והחלטות. בענייני גוף יתקבלו ההחלטות על ידי האח והאחות במשותף.
במקרה אחר שנדון בבית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה בקשתה של נכדה להתמנות כאפוטרופוס לגופה ולרכושה של סבתה חולת האלצהיימר במקום דודה (הבן של האם). בעוד שהנכדה טענה כי הדוד ואשתו עושים בכספי החסויה כבשלם, בית המשפט התרשם שדווקא היא העלתה טענות שהיו "נגועות בחוסר תום לב ומטרתן להשיג רכוש השייך לסבתה".
כשבית המשפט בוחן מחלוקות בין בני המשפחה לגבי מינוי אפוטרופוס, הוא מפרש אותן בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית, תשכ"ב-1962 תוך התבססות על סעיף 35(א), שקובע כי "בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות העניין מתאים ביותר לטובת החסוי".
מהם תפקידי האפוטרופוס?
בכל הנוגע למינוי אפוטרופוס לבגיר, המקור המשפטי למינוי מצוי בעיקר בסעיף 33(א)(4) לחוק. סעיף זה קובע, כי ניתן למנות אפוטרופוס לאדם שלא יכול לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, באופן קבוע או ארעי, ואין מי שמוכן ומוסמך לדאוג להם במקומו.
סעיף 41 לחוק הכשרות המשפטית, קובע כי האפוטרופוס צריך במילוי תפקידו "לנהוג לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין". לעתים בית המשפט מגדיר את תפקידיו של האפוטרופוס ולעתים הוא קובע שמדובר באפוטרופוס לגוף ו/או לרכוש מבלי לפרט סמכויות ספציפיות. הפסיקה פירשה את החובה שנובעת מתוך סעיף 41 לחוק כדרישה לנהוג כלפי החסוי באחריות, נאמנות, אמינות, רצינות, השקעה וכיו"ב. זאת, תוך כדי שהאפוטרופוס אף מתבקש לשמוע את דעתו של החסוי ככל שניתן לעשות כן.
ישנן פעולות שהאפוטרופוס יכול לעשות בעצמו מתוקף תפקידו, וישנם מקרים בהם הוא צריך לקבל את אישור בית המשפט. למשל, הענקת מתנה מרכושו של החסוי לאחר, חתימת ערבות בשם החסוי, העברת נכסי מקרקעין ועוד (הרשימה המלאה נמצאת בסעיף 47 לחוק). חובותיו של האפוטרופוס כוללות גם חובת דיווח לאפוטרופוס הכללי לפחות פעם בשנה, ועליו לנהל פנקס חשבונות מסודר ולתעד כל פעולה כלכלית ברכושו של החסוי.
מהו ההבדל בין אפוטרופוס לגוף לבין אפוטרופוס לרכוש?
אפוטרופוס יכול להתמנות בשני מישורים. במישור הראשון כאפוטרופוס לגוף שאחראי על עניינים אישים של החסוי/פסול הדין, כמו: מקום מגורים, צרכים רפואיים, צרכים גופניים, מיצוי זכויות, תעסוקה, פנאי, צרכים חברתיים, צרכים נפשיים וכו'. במישור השני המינוי יכול להיות של אפוטרופוס לרכוש. היינו, אפוטרופוס שתפקידו לדאוג לסוגיות רכושיות כמו הגנה מפני ניצול כלכלי, ניהול נכסים, ניהול חשבון בנק, מיצוי זכויות כספיות ועוד.
לעתים אפוטרופוס ממונה לעניין מסוים וספציפי כמו החלטה על מתן טיפול רפואי. המינוי יכול להיות לגוף, לרכוש או לשני המישורים גם יחד. זאת כתלות בנסיבות הרלבנטיות ובעיקר כתלות במצבו של החסוי/פסול הדין.
מינוי של כמה אפוטרופוסים - האם אפשרי?
חוק הכשרות המשפטית מתיר לבית המשפט למנות כמה אפוטרופוסים לחסוי. האפוטרופוסים צריכים לפעול בשיתוף פעולה, ואם דעותיהם חלוקות עליהם לקבל הנחיות מבית המשפט (למעט סיטואציות בהן נדרשת החלטה מצד אפוטרופוס אחד בעניין שלא סובל דיחוי). בית המשפט יכול לחלק את סמכויות האפוטרופוסים או להטיל עליהם את המשימה במשותף.
לצד האפשרות למנות לאדם אפוטרופוס לגוף או לרכוש, ישנן מספר חלופות שיכולות לשמש כפתרונות ביניים. לדוגמה, ייפוי כוח לביצוע פעולות שונות בענייניו של חסוי, שמוגבל לנושאים ספציפיים חלף מינוי אפוטרופוס בעל סמכויות רחבות
מהן חלופות במקום מינוי אפוטרופוס?
לצד האפשרות למנות לאדם אפוטרופוס לגוף או לרכוש, ישנן מספר חלופות שיכולות לשמש כפתרונות ביניים. לדוגמה, ייפוי כוח לביצוע פעולות שונות בענייניו של חסוי, שמוגבל לנושאים ספציפיים חלף מינוי אפוטרופוס בעל סמכויות רחבות. חלופה נוספת שהתקבלה בפסק דין תקדימי של השופטת אספרנצה אלון בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה הייתה למנות לקשישה סיעודית את חברתה במודל של "תומכת החלטות". מעמד שמאפשר לאחרונה לסייע בקבלת החלטות לטובת החסויה "עם ולא במקום". מעבר לשתי החלופות הללו ניתן תמיד לבקש מבית המשפט להגדיל/להגביל סמכויות אפוטרופוס ובפרט בנושאים "רגישים" כמו רכוש או אמונות דתיות.
איך מגישים בקשה למינוי אפוטרופוס?
בקשה למינוי אפוטרופוס יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, וברוב המקרים עומד מאחוריה קרוב כמו: בן זוג, ילד, דוד, הורה וכדומה. במסגרת הבקשה יש לפרט את הסיבות שהביאו לנקיטה בצעד הנ"ל. המבקש צריך להתייחס למצבו של החסוי ולהציג נימוקים למינוי שכוללים הסברים אודות יכולתו לעמוד בדרישות שעולות ממינויו כאפוטרופוס. הבקשה מוגשת בצירוף חוות דעת רפואית.
יש לשים לב, כי בקשה למינוי אפוטרופוס אינה מתקבלת במקום, ולא אחת לוקח זמן מה עד שהדברים מבשילים לכדי נפקות משפטית. אי לכך מומלץ להגיש במקביל בקשה למינוי אפוטרופוס זמני ולכל הפחות עד שתינתן החלטה סופית בבקשה העיקרית.
בית המשפט לענייני משפחה בוחן את הבקשה מול גורמים שונים ומקבל תסקיר אודות החסוי והמבקש ממשרד הרווחה. בדרך כלל תישלח לביתם של המעורבים עובדת סוציאלית שתחווה דעתה על הנושא. בית המשפט רשאי לשמוע את החסוי/פסול הדין, וייתכן כי הוא יבקש אישור מטעם היועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן, ובמידה שכל ההליכים התקדמו כסדרם, בית המשפט יאשר את המינוי. בית המשפט עשוי לאשר את המינוי במלואו או להגביל אותו בהתאם לנסיבות שהוצגו בפניו. כשהמינוי מתקבל האפוטרופוס הופך לגורם היחיד שרשאי לאשר פעולות משפטיות של החסוי/פסול הדין בנוגע לסמכויות שנקבעו לו.
לסיכום
חשוב לזכור שכל מינוי של אפוטרופוס לאדם (בגיר או קטין) נועד לקיים מטרה אחת - לשמור על טובתו של החסוי/פסול הדין. במידה שקיים חשש כי האפוטרופוס שמונה איננו פועל כנדרש או שהאפוטרופוס שעומד להתמנות עלול לעשות בסמכויותיו שימוש לרעה, ניתן לפנות לבית המשפט בעניין. ישנם פתרונות רבים להפגת מתחים בין בני משפחה שחלוקים לגבי מינוי אפוטרופוס כזה או אחר. לדוגמה, הפרדה בין המינוי לרכוש והמינוי לגוף, מינוי כמה אפוטרופוסים בעלי סמכויות זהות (כמערכת איזונים ובלמים), מינוי גורם חיצוני (לא אידיאלי אך אפשרי) ועוד. כך או כך מומלץ במקרים אלה לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי וזאת משום שעיכוב במינוי אפוטרופוס בנסיבות שמחייבות מהלך כאמור פוגע בראש ובראשונה בחסוי שאיננו מסוגל לדאוג לעצמו.
