בעבר, מערכת ההוצל"פ נחשבה לסבוכה ומרובת בירוקרטיה, המחייבת הגשה פיזית של כל בקשה, גדולה כקטנה, ללשכת ההוצל"פ בה מתנהל התיק. כך למשל, משרד בתל-אביב שייצג בתיק שהתנהל בלשכה בבאר-שבע, נאלץ להוציא שליח, בעלות לא מבוטלת, עבור כל הגשה, וזאת כדי לגלות שאחד הטפסים לא מולא בהתאם לנוהל באותה לשכה. מערכת ההוצל"פ נודעה כמערכת לא ידידותית, נחשלת מבחינה טכנולוגית ולא מפותחת, ומרובת בעיות וסתירות בהחלטות ובנהלים, ומעטים, מלבד משרדי הגביה הגדולים, עסקו בתחום.
"כמו כלים שלובים"
עו"ד יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי-הדין, יושב-ראש פורום ההוצל"פ של הלשכה, ובעל משרד עורכי-דין העוסק בתחום, מספר, כי לפני כשלוש שנים, החלו לנשב רוחות של שינוי במערכת ההוצל"פ, לאחר מאמץ מרוכז של גורמים רבים, ובעבודה משותפת ואוזן קשבת מצד הרשות לאכיפה וגביה לעורכי הדין העוסקים בתחום. עיקר השינוי התבטא בהשקתה של מערכת "כלים שלובים" המאפשרת מעקב, קבלת מידע ואף הגשת בקשות מסויימות, ישירות מהמחשב באופן מקוון.
אתר כלים שלובים של רשות האכיפה והגביה
התאמת שירותי ההוצל"פ לימינו
נוסף על מערכת "כלים שלובים", הרחיבה הרשות והנגישה את השירותים, וכיום היא מאפשרת הגשה מקוונת של רוב הבקשות באמצעות התוכנות המשפטיות, הגשה באמצעות פקס, ואף הגשה בכל לשכת הוצל"פ, ללא קשר ללשכה בה מתנהל התיק.
עו"ד ויצמן מבהיר, כי מדובר בשינוי של ממש, אך הדרך עוד ארוכה, ומידי יום לשכה נוספת משנה ומנגישה את נהלי הגשת הבקשות. יחד עם זאת, עו"ד ויצמן מזהיר, כי יש לשמור כל הזמן על איזון עדין בין הרצון להקל, להתקדם ולהנגיש, לבין רמת הזהירות הנדרשת למניעת נזקים אפשריים. לדוגמה, חייב שהגיש בקשה לביטול הגבלה על יציאה מהארץ באמצעות הפקס, ועד שעלה כי הבקשה נתמכת במסמכים לא מקוריים, החייב כבר עלה על המטוס. לכן, עם כל הרצון הטוב להתאים את העבודה של מערכת ההוצל"פ לימינו, אין לעשות זאת על חשבון ההקפדה על ניהול תקין ויסודי של התיקים.
נוסף על מערכת "כלים שלובים", הרחיבה הרשות והנגישה את השירותים, וכיום היא מאפשרת הגשה מקוונת של רוב הבקשות באמצעות התוכנות המשפטיות, הגשה באמצעות פקס, ואף הגשה בכל לשכת הוצל"פ, ללא קשר ללשכה בה מתנהל התיק
סוף מסלול - המסלול המקוצר
במטרה לאפשר לציבור החייבים והזוכים לפעול בעצמם בהוצאה לפועל (בעיקר בתיקים בהם החוב אינו גבוה), השיקה הרשות לאכיפה וגביה את המסלול המקוצר. מסלול זה אפשר לכל אחד לפתוח תיק באגרה מופחתת, כאשר לשכת ההוצל"פ נוקטת הליכים ביוזמתה מטעם הזוכה, במטרה להקל על הגביה ולחסוך בהוצאות.
עו"ד ויצמן מספר, כי למרבה הצער, המסלול המקוצר לא הוכיח את עצמו, וגרם לרבים להשאר עם תיק הוצל"פ שהחוב בו תפח ולא התבצעה בו כל גביית כספים מהחייב. למעשה, עם כל הכוונה הטובה, מערכת ההוצל"פ אינה ערוכה "לייצג" את הזוכה, וכמו שלא נותנים לאח מוסמך לבצע ניתוח מוח, לא ניתן להפקיד את ניהול תיק ההוצל"פ בידי מערכת פקידותית שנוקטת הליכים באופן טכני, ללא תכנון וחשיבה. כך, למרות הנסיון לייצר חלופה אמיתית ויעילה, נדם בפועל המסלול המקוצר בקול דממה דקה בכך שרוב בעלי העסקים מעדיפים את השירות של עורך הדין.
החשיבות בהכרות הליכי הוצל"פ לעומק
עו"ד ויצמן מדגיש, כי ניהול תיק הוצל"פ אינו תחום אפור וטכני, הכולל מילוי טפסים מובנים מראש, כפי שנהוג לחשוב. ייצוג בתיקי הוצל"פ, מחייב את עורך-הדין להכיר היטב את עולם ההוצל"פ ולעבוד "עם הנשמה". פתיחת תיק הוצל"פ לבד, או נקיטת הליכים אוטומטית, כמו במסלול המקוצר, עשויות לפספס את המטרה ולגדוע כל סיכוי לגביה מהחייב.
ניהול נכון של תיק, דורש היכרות עם מהות החוב ומיהות החייב, עד לרמת הפרטים הקטנים. כך למשל, עורך-דין המבין בהוצאה לפועל לעומק, ידע לאתר נכסים שאינם רשומים על שם החייב או הכנסות שאינן בהכרח מוצהרות, ויכיר את נקודות החולשה של החייב ואת ההליכים שיגרמו לו להסדיר את חובו. לדוגמה, תיק הוצל"פ נגד חברה לא פעילה, שמאחוריה עמד בעל מניות חמקמק, נסגר בעקבות תשלום מלוא החוב בהסדר, לאחר שעורך-הדין זמן את הבת של החייב, שהיתה רשומה כבעלת מניות בחברה, לחקירה בפני רשם ההוצל"פ, ואף הוצא כנגדה צו הבאה.
יתרה מכך, עורך-דין שאינו עוסק באופן רציף בהוצל"פ, עשוי לגרום לנזק בלתי הפיך, למשל על-ידי הגשת בקשה לפני שעודכן אישור מסירה בתיק, או אי דיווח על הסדר חוב והקטנת קרן. לכן החשיבות להיעזר בעורך-דין הבקיא בתחום רבה.
הרשתות החברתיות
עורכי-הדין העוסקים בהוצל"פ, מוצאים דרכים רבות להתעדכן בשינויים התכופים ולהעמיק את הבנתם בתחום. לפני כארבע שנים, פתח עו"ד ויצמן, קבוצה בפייסבוק בשם "ליטיגציה, הוצאה לפועל ועו"ד", וסבר שכשלושים חברים למקצוע יוכלו להתייעץ ביניהם ולהחליף דעות. כיום, מונה הקבוצה למעלה מ- 6,000 חברים, וכוללת דיונים סוערים, מקיפים ומקצועיים. הקבוצה מפרה את עבודתם של עורכי-הדין, ומאפשרת להשאר "עם היד על הדופק". עורכי-הדין מוצאים מענה לשאלות בתיקים מורכבים בטיפולם, לומדים אחד מהשני ונחשפים להחלטות מעניינות ותקדימיות של רשמי ההוצל"פ.
בנוסף, כאשר עלה הצורך להתייעצות מקצועית במקרים דחופים, לעיתים אף במהלך דיונים, נפתחו מספר קבוצות 'ווטסאפ' של מספר עורכי-דין מהתחום, במסגרתן ניתן להתייעץ ולקבל תשובות לשאלות בהולות בזמן אמת.
גוונים של אפור
בעבר, נחשב תחום ההוצל"פ לתחום אפור וחסר יוקרה, בו עסקו בעיקר משרדי הגביה הגדולים, "מפעלי ההוצל"פ", המייצגים מוסדות פיננסיים. כיום, בעקבות ההתקדמות וההנגשה, ועל-ידי קיום השתלמויות, הרצאות והדרכות מעשיות לעורכי-הדין, גם לאלו שאינם מהתחום, רבים מגלים את הפן ה"פיקנטי", הדינמי והמעניין של עולם ההוצל"פ, ובזכות המערכת המתפתחת והרשת החברתית המקצועית, נכונים לתת ליווי משפטי יעיל ומקצועי, הן בייצוג זוכים והן בייצוג חייבים.
עו"ד יוסף ויצמן, אשר הוציא בימים אלו את ספרו "הוצאה לפועל, מעשה והלכה", עושה לילות כימים לשיפור עבודת המערכת. כיושב-ראש הפורום, הוא מקבל מידי יום פניות רבות מעורכי-דין, בקשר לעבודתם מול לשכות ההוצל"פ, ובין היתר, מול רשמי ההוצל"פ ומנהלי הלשכות, ואין פניה שלא מקבלת מענה מיידי, ומיושמת במטרה לשפר כל הזמן את תפקוד המערכת.
עו"ד ויצמן, המקפיד לייצג בעיקר זוכים וחייבים פרטיים ולא מוסדות מסחריים גדולים, התלויים לעיתים בהצלחת גביית החוב, מדגיש את חשיבות הייצוג ההולם, ומזמין עורכי-דין וצדדים לתיקים, להכיר לעומק את עולם ההוצל"פ ולהפיק מהכלים (השלובים) שלרשותנו את המירב.
