כאשר אדם נפטר, מתחלקים כלל הנכסים שהיו בבעלותו בימי חייו - עזבונו - בין יורשיו.
אם המנוח השאיר צוואה כתובה, היורשים יבקשו מרשם הירושה צו לקיום הצוואה. לאחר מתן הצו, היורשים יוציאו, בין אם בעצמם ובין אם בעזרת מנהל עזבון, את הצוואה לפועל ויחלקו את הרכוש ביניהם בהתאם לאמור בצוואה.
כאשר המנוח לא הותיר כל צוואה אחריו, היורשים יבקשו צו ירושה, וכלל נכסיו יתחלקו בהתאם לחוק הירושה.
הסתלקות יורש מזכותו בעזבון
מתוך התפיסה, כי לא ניתן לכפות על אדם לרשת, סעיף 6 לחוק הירושה מסדיר את סוגית הסתלקותו של יורש מחלקו בעזבון. החוק מאפשר ליורש, לאחר מותו של המנוח ובטרם חלוקת העזבון, לוותר על חלקו בעזבון, כולו או מקצתו, לטובת שאר היורשים או לטובת אדם מסוים, ובלבד שאותו אדם הינו בן/בת זוגו, ילדיו או אחיו של המנוח.
המקרה השכיח של הסתלקות יורש, הוא ויתור של ילד על חלקו בירושת הורה שנפטר, לטובת ההורה שנותר בחיים. במקרים אחרים, ההסתלקות מתבצעת משיקולים שונים כמו: תנאים בצוואה שלא מעוניינים לקיים, שעבודים על הנכס, מניעים רגשיים, מניעת גישה לעזבון לנושי היורש המסתלק או הסכמים חיצוניים בין קרובי המשפחה.
החוק אינו מתיר הסתלקות על תנאי, ומרגע שרשם הירושה קבל את ההודעה על ההסתלקות, היורש נחשב כאילו לא היה יורש מלכתחילה, והסתלקותו הינה סופית ובלתי הדירה.
החוק אינו מאפשר חזרה מהסתלקות או ביטולה, אלא במקרים נדירים וחמורים בהם מוכח כי ההסתלקות התקבלה עקב הטעיה, כפיה או הצגת מצג שווא.
על המסתלק לחתום על תצהיר הסתלקות המפרט על אילו חלקים מהעזבון הוא מוותר ולטובת מי. את התצהיר יש להגיש לרשם לעניני ירושה, או לבית המשפט, ומרגע קבלת תצהיר ההסתלקות, נכנסת ההסתלקות לתוקף.
אילו בעיות יכולות להתעורר?
לעיתים, נחתם תצהיר הסתלקות מבלי לבחון לעומק את ההשלכות שיש לכך ומבלי להסדיר סוגיות מאוחרות שעלולות לצוץ בעתיד. המסתלק מחלקו עלול לגלות, כי ויתר על יותר ממה שהתכוון בפועל.
לדוגמה, בן אשר הסתלק מירושת אביו לטובת אמו, מתוך ההנחה שכאשר אמו תלך לעולמה, יעבור הרכוש אליו. לעיתים הנסיבות משתנות, והבן מוצא את עצמו נאלץ להלחם על זכויותיו מול בן זוגה החדש של האם או ילדיה.
במקרים אלו חשוב לבחון את מכלול ההשלכות שיש להסתלקות היורש, ולהסדיר במידת הצורך, בהסכם נוסף או אף בצוואה, את העברת הזכויות לטובת היורש המסתלק בעתיד. לחלופין, ניתן להמיר את ההסתלקות בהסכם המתיר להורה שנותר בחיים זכויות שימוש מלאות בנכסים עד ליום מותו.
בכל מקרה, בטרם ממהרים לחתום על תצהיר הסתלקות, מומלץ לבחון היטב את הנושא בליווי עורך-דין המתמחה בענייני ירושה, אשר יכול לנתח הן את המצב בהווה והן את ההשלכות והבעיות העלולות לצוץ בעתיד.
ביטול הסתלקות מחלק בעזבון
במקרה מעניין בו טיפל משרד הח"מ, דוד הסתלק מחלקו בירושת אחותו המנוחה, לטובת שלושת ילדיה. הדוד, שהיה ביחסים טובים עם אחייניו, הן בחיי אחותו והן לאחר מותה, הסכים לחתום על תצהיר הסתלקות מחלקו בעזבון, אשר כלל חלק בדירת מגורים וחשבון בנק משותף לו ולמנוחה, לאחר שהובטח לו בעל-פה על-ידי בכור האחים, כי הוא יקבל את חלקו לאחר מכן. הדוד חתם על תצהיר ההסתלקות לא מתוך כוונה לוותר על חלקו, אלא במטרה להקל על הליך קבלת צו קיום הצוואה (ולהסיר את התנגדותו של האפוטרופוס הכללי).
לאחר מספר שנים הדרדרו היחסים בין הצדדים לכדי הגשת תביעות הדדיות ביניהם שעיקרן, תביעת הדוד מהילדים לקיים את התחייבותם ולהחזיר לו את חלקו בדירת המגורים, בהתאם להסכם שנערך ביניהם בעל-פה, ותביעת הילדים מהדוד להשיב להם מחצית מהכספים בחשבון ממנו הסתלק.
בית המשפט לענייני משפחה סבר, כי ההבטחה שניתנה לדוד בע"פ ע"י האח הבכור כי ישיב לו את חלקו, ממנו הסתלק, לא השתכללה לכדי הסכם משפטי מחייב. וזאת, מסיבת היעדר מסוימות וכן מהתנהגות הדוד לאורך שנים ממנה ניתן להסיק, כי ויתר על קיום ההתחייבות. בשל מסקנה זו דחה בימ"ש קמא את תביעת הדוד, וקבל את תביעת הילדים.
הכרעת בית-המשפט, אשר לא התייחס לכך שמדובר ב- "חוזה משפחתי" ולכוונות הצדדים האמיתיות, זעקה מחוסר הגינות כלפי הדוד, וערעור על פסק-הדין הוגש לבית-המשפט המחוזי.
הערעור התקבל במחוזי: להתחייבות כלפי הדוד יש תוקף
לא בכדי, ערעורו של הדוד התקבל ברובו, ובית-המשפט המחוזי הגיע למסקנה, כי ההתחייבות של האח כלפי הדוד, להשיב לו את החלק עליו ויתר במסגרת ההסתלקות, בת תוקף ויש לאכפה.
השופטים שוחט ושבח קבעו, כי יש לקבל את הערעור, בכל הנוגע לאכיפת ההתחייבות כלפי הדוד, מכח כלל 'זעקת ההגינות' המאפשר לעיתים לוותר על דרישות צורניות בכריתת הסכם, כאשר בסיס היחסים הינו בין קרובי משפחה.
סגן הנשיאה, השופט יצחק ענבר הגיע לאותה תוצאה בדרך שונה, תוך שהוא מתבסס על לפס"ד מנחה שניתן בע"א 2041/05 דוד מחשקשווילי ואח' נ. רחל מיכקשווילי לפיו הסתלקות מעיזבון הנה "פעולה המשפטית" במובנו של סע' 61 (ב) לחוק החוזים, שחלים עליה דיני החוזים, ובכללם ההוראות העוסקות בפגמים שנפלו ברצון המתקשר, המקימים עילה לביטול ההתקשרות. בהתאם להלכה זו קבע השופט ענבר כי פעולת ההסתלקות הייתה למעשה חוזה למראית עין, שכל כולו נועד להסיר את התנגדותו של האפוטרופוס הכללי, ושלא הייתה לצדדים כוונה לקיימו ודינו בטלות. ולכן פעולת ההסתלקות בטלה ומוטלת על הצדדים חובת השבה הדדית.
בטרם מוותרים על זכויות, גם אם לטובת בן משפחה, יש לבחון היטב את מלוא ההשלכות שיהיו לויתורים אלו גם בעתיד, שכן יורש עלול למצוא עצמו מקופח ומופסד
תצהיר הסתלקות - ויתור על זכויות
כאמור, לחתימה על תצהיר הסתלקות יש משמעות עמוקה, שכן היורש מוותר על זכויות להן היה זכאי לולא הסתלק. ההסתלקות הינה סופית, וככלל אינה ניתנת לביטול, אלא במקרים מובהקים וחריגים. היורש שהסתלק מאבד כליל את מעמדו כיורש של אותם נכסים מהם הסתלק.
בטרם מוותרים על זכויות, גם אם לטובת בן משפחה, יש לבחון היטב את מלוא ההשלכות שיהיו לויתורים אלו גם בעתיד, שכן יורש עלול למצוא עצמו מקופח ומופסד.
כדי להמנע ממצבים אלו, יש לשקול היטב את כדאיות ההסתלקות, ולעגן את הסכמות הצדדים הנוגעות להסתלקות בכתב, וכן לתעד את נסיבות ההסתלקות בכל דרך אפשרית.
למרבה הצער, הנסיון מלמד, כי לא מומלץ לוותר על זכויות תמורת הבטחות בעל-פה, גם אם הן ניתנות מקרובי משפחה ועל סמך אמון מלא בין הצדדים, שכן לא ניתן לצפות את העתיד, ובתי המשפט עמוסים בסכסוכי משפחה וירושה.
יעוץ מקצועי הצופה פני עתיד מאת עורך-דין המתמחה בדיני משפחה וירושה, יעזור להסדיר את זכויות הצדדים ולמנוע סכסוכים מצערים, אשר לרוב כרוכים במעורבות רגשית גבוהה ועוגמת נפש לצדדים.
