בית המשפט המחוזי בתל-אביב אשר הרשיע הקטין שרצח את עו"ד ענת פלינר, גזר עליו בדעת רוב, עונש של 18 שנות מאסר בפועל ופיצוי בסך 200,000 ₪ למשפחת הקורבן.
העובדה כי הקטין לא נדון למאסר עולם, כמקובל בעבירת הרצח, עוררה זעם רב בעיקר בקרב בני המשפחה הנסערים, שטענו כי אין מקום להקלה בעונש בשל העובדה שהרוצח היה קטין.
הרצח האכזרי בוצע כאשר הקטין הגיע בשעת ערב לביתה של עו"ד פלינר ששהתה שם לבד עם שני ילדיה הצעירים, דפק בדלת, איים עליה בסכין ודרש כסף ומשנבהלה וצעקה, דקר אותה ונמלט מהמקום.
זהותו של הרוצח התגלתה רק באופן אקראי, כאשר נעצר כעבור כשנתיים בחשד לגניבת קטנוע ונמצאה התאמת בין DNA שלו ל DNA שנמצא בזירת העבירה.
הקטין הודה שדקר את המנוחה במהלך ניסיון השוד, אך כפר בקיומה של הכוונה הפלילית הנדרשת להוכחת עבירת הרצח. לאחר ניהול הוכחות, דחה בית המשפט את טענותיו והרשיעו ברצח.
האם יש מקום להתייחסות מיוחדת לרוצח קטין?
אין ספק, כי קטינות אינה מהווה חסינות מעונש, אולם לעובדת היותו של נאשם קטין בעת ביצוע העבירה יש משמעות רבה לאורך כל שלבי ההליך הפלילי, לרבות גזירת העונש.
כל עבירה המבוצעת על ידי קטין נדונה על פי חוק בבית המשפט לנוער, גם אם בינתיים בגר הקטין.
במקרים אלו, בנוסף לחוק העונשין חל גם חוק הנוער, שפיטה ענישה ודרכי טיפול.
חוק הנוער קובע כללים מיוחדים בנוגע לדיון בעניינו של קטין, שמטרתם היא לאזן בין הצורך בענישה והרתעה ובין האינטרס החברתי לשיקומו של הקטין ככל הניתן.
מכח חוק הנוער מתקיים דיון בעניינו של קטין בדלתיים סגורות ויש איסור פרסום על שמו ועל כל פרט שיש בו כדי לזהותו.
כמו כן, בעניינו של קטין לא קיימת ענישת חובה ולבית המשפט יש תמיד שיקול דעת מהו העונש הראוי להגזר.
במקרה שלפנינו היתה לקטינותו של הנאשם משמעות מכרעת, שכן בעבירת הרצח מוטל על כל נאשם בגיר מאסר עולם חובה ללא כל שיקול דעת לבית המשפט, גם אם סיפורו האישי קשה ומורכב ככל שיהא.
ברגע שהורשע בגיר בביצוע רצח ללא אחריות מופחתת, לא יוכל בית המשפט להתחשב בנתוניו האישיים.
לגבי קטין כאמור, אין ענישת חובה. בית המשפט לוקח בחשבון את גילו בעת ביצוע העבירה, את נסיבותיו האישיות, חרטתו ומכלול הנתונים העומדים בפניו ומחליט האם יש מקום לגזור מאסר עולם או ענישה מקלה יותר.
ואכן במקרה זה, בית המשפט החליט שלא להעתר לבקשת התביעה לגזור על הנאשם עונש מאסר עולם.
בית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם, שהיה כבן 15 בעת בצוע העבירה, ובבעיות נפשיות מהן הוא סובל ובדעת רוב גזר על הנאשם עונש של 18 שנות מאסר, כאשר דעת המיעוט בתיק סברה שהעונש הראוי הוא עונש של 24 שנות מאסר.
הפרקליטות הודיעה על אכזבתה מגזר הדין והכריזה, כי תשקול הגשת ערעור, בעיקר לאור קיומה של דעת המיעוט בתיק.
*הכותבת היא מומחית למשפט פלילי, ומנהלת פורום עבריינות נוער בפורטל משפטי.
