חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א – 1951 קובע, כי עובד זכאי למנוחה שבועית שנמשכת לפחות שלושים ושש שעות רצופות לשבוע.
לגבי יהודים, המנוחה השבועית תכלול את יום השבת, ולגבי מי שאינו יהודי, המנוחה השבועית תכלול את יום השבת או את יום ראשון או את היום השישי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
למידע נוסף בנושא זכויות עובדים
רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום דיני עבודה
החוק קובע היתר לעבודה במנוחה השבועית. נקבע, כי שר העבודה רשאי להתיר העבדת עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית, לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שבהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.
הסכום המשולם עבור עבודה בשבת
ע"פ החוק, עובד שעבד ביום שבת או בחלק ממנו, זכאי לשכר עבודה שהוא לא פחות מ-1.5 משכרו הרגיל. כך למשל, אם עובד מרויח 40 שקלים לשעה, במהלך העבודה בשבת הוא ירויח 60 שקלים לכל שעת עבודה. במקרה ששכרו של העובד, כולו או חלקו, היה לפי כמות התוצרת, המעביד ישלם לו עבור כל יחידה שנעשתה בשעות המנוחה השבועית שכר עבודה של לא פחות מ-1.5 מהשכר המשתלם עבור כל יחידה שנעשתה בשעות העבודה הרגילות.
במקרה ששכרו של העובד משולם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר, המעביד זכאי לתת לעובד, במקום הגמול המפורט לעיל, מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעות המנוחה השבועית שבה עבד.
ומה קורה כאשר העובד עובד שעות נוספות בשבת? במקרה כזה, עבור השעות הרגילות בשבת העובד יהיה זכאי לתעריף של 150%, ועבור השעות הנוספות, על המעסיק לשלם לו את תוספת השעות הנוספות, לפי הפירוט הבא: 125% עבור השעתיים הנוספות הראשונות, ו-150% עבור השעה הנוספת השלישית וכך הלאה, בתוספת גמול עבודה במנוחה השבועית.
חשוב לציין, כי ישנם ענפי עבודה במשק, שלגביהם נקבע בתקנות שבוע עבודה ארוך יותר מזה שנקבע בחוק שעות עבודה ומנוחה, ובמקרה כזה, החישוב לגבי שעות נוספות משתנה, והשעה הנוספת העודפת תיחשב ככזו ביחס ליום העבודה הארוך, כפי שנקבע בתקנות.
האם מותר לעובד לסרב לעבוד בשבת?
כדי למנוע הפליה, חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על מעביד לסרב להעסיק אדם מכיון שאינו מוכן לעבוד ביום המנוחה שלו כפי שמחייבת אמונתו.
גם הפסיקה קבעה, כי לא ניתן להכריח עובד לעבוד ביום שבת. נקבע, כי יש לפרש בצמצום רב את ההוראות החריגות לגבי עבודה בשבת, וכי פיטורי עובד בשל סירובו לעבוד ביום המנוחה עלולים להוביל לתביעת פיצויים נגד המעסיק.
וכפי שנפסק בבית המשפט העליון: "קביעת יום המנוחה ליהודים בשבת מגשימה את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. שני ערכים אלה משתלבים בהרמוניה מלאה בחוק הנדון. ליום מנוחה לעובדים מטרה סוציאלית וחברתית, ואילו היהדות, שהנחילה לאנושות את הקונספציה של יום המנוחה השבועי, קידשה את יום השבת כיום המנוחה של בני העם היהודי. יום השבת הוא ערך לאומי לא פחות מאשר ערך דתי".
