הפקודה הרלוונטית אשר מפרטת את חובותיהם של גורמי הרפואה כלפי חיילי צה"ל – או אם נרצה, זכויותיו של החייל בצה"ל, היא פקודת מטכ"ל 61.0104.
פקודה זו קובעת מונחי יסוד כמו: מהו יום ב', יום ג' ויום ד'.
יום ב' – אישור מרופא או גורם אחר מוסמך (גם חובשים יכולים לאשר יום ב') הקובע כי חייל מוגבל בכושר עבודתו או פטור מפעילות במסגרת תפקידו ביחידה. תוקפו של יום ב' הוא מיום קבלתו עד לשעה 8:00 בבוקר למחרת.
יום ג' (המכונה "גימלים") – אישור מגורם רפואה מוסמך כי חייל אינו כשיר לבצע כל פעילות וזקוק למנוחה מלאה תוקפו הוא מרגע קבלתו ולמשך 24 שעות. אם 24 השעות מסתיימות במהלך יום העבודה יהיה תוקפו עד 8:00 למחרת.
יום ד' – יום בו מפקד מאשר לחייל להיעדר משירות בשל בעיה רפואית כהגדרת החייל.
זכרו – כל אחד מימי המחלה האלה יכולים להיות הן בבית והן ביחידה, ועל כן חשוב שהרופא יציין כי יום המחלה הוא בבית. עם זאת לרוב הושרשה העובדה כי כאשר החייל מקבל "גימל" הוא יכול לשהות בביתו ולא ביחידה.
"גימלים" הם הוראה מחייבת!
חרף העובדה שלעיתים מוכתרים "גימלים" של רופא כ"המלצה", הם כהוראה מחייבת ומפקד אינו יכול להחליט האם לכבדה אם לאו. יותר מכך, רופא שראה אפשרות לכך שמפקד לא יכבד את המלצותיו ויש בכך כדי לסכן את בריאותו או חייו של החייל, צריך לפנות לגורמים הפיקודיים כולל מפקד היחידה על מנת שיטפלו במפקד הסורר.
עם זאת, מפקד יכול לפנות לרופא היחידה אם הוא חושב שיש סיבה לבחון מחדש את המלצותיו, אך בפניה זו אין כדי לעכב את ביצוע הוראותיו המקוריות של הרופא.
חייל אשר שוהה מחוץ ליחידתו וזקוק לטיפול רפואי דחוף אמור לפנות למרפאה אזורית. המרפאות האזוריות כבר כמעט שאינן קיימות. צה"ל נקשר בהסדר עם מרפאות "ביקור רופא" – והללו נכללות בהגדרת הפקודה כמרפאות אזוריות.
מתי חייל יפנה למיון?
ישנם מקרים בהם יכול חייל לפנות למיון – עם זאת יש להיזהר כיוון שצה"ל לא תמיד יממן את הוצאות הביקור במיון. בעיקרון הבחינה תהא האם העילה מכוסה לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי המקרים בהם ניתן יהיה לפנות למיון ולקבל החזר מלא מצה"ל או התחייבות לתשלום הינם:
כל שבר חדש, פריקה חריפה של כתף או מרפק, פציעה הדורשת איחוי על ידי תפירה או אמצעי חלופי אחר, שאיפת גוף זר לדרכי הנשימה, חדירה גוף זר לעין, טיפול במחלת הסרטן, טיפול בהמופיליה, צירי לידה, פינוי על ידי מד"א מהרחוב או ממקום ציבורי בעקבות אירוע פתאומי, חולי דיאליזה ומקרים שיקבעו מעת לעת.
רשימת המקרים, לפחות לגורמי רפואה צה"ל, היא אינה רשימה סגורה. ישנו גוף במפקדת קצין רפואה ראשי אשר בוחן את מקרים נוספים במיון אשר אינם מופיעים בחוק ועשוי לאשר מימון של הביקור.
חיילים רבים מגיעים למיון כי הם סבורים ששם ניתן לקבל בקלות ימי גימל, ולבסוף נאלצים לשלם לא מעט כסף מכיסם עבור כיסוי הביקור במיון. לכן חשוב מאוד לשים לב מהם המקרים בהם ממהרים לפנות למיון ומתי לא.
כמו כן, חייל רשאי על פי הפקודה לפנות ביוזמתו ועל חשבונו לרופא שאינו במסגרת חיל הרפואה על מנת לקבל חוות דעת רפואית. חשוב לזכור, כי חוות דעת זו אינה מחייבת את צה"ל כל עוד לא אומצה על ידי רופא צבאי. עם זאת, המלצה זו לא תוכל להידחות על ידי רופא שאינו מומחה בתחום. כלומר: המלצה של אורתופד אזרחי לא תוכל להידחות על ידי רופא כללי צבאי.
יש להפריד בין חוות דעת לבין טיפול. על פי הפקודה, כדי לקבל טיפול על ידי גורם שאינו גורם צבאי יש מקום לקבל אישור של גורמי הרפואה בענף רת"ם בצה"ל. הוראה זו אינה חלה על טיפולי שיניים, חיסון שצה"ל אינו מעניק ורפואה משלימה, הללו יכול החייל לקבל ללא קבלת אישור מאיש.
חובותיו של חייל
חייל צריך לקבל את הטיפול הרפואי שניתן לו. כך לדוגמא חיילים אשר קיבלו ימי מחלה מרופא יחידה ונמצאו רוקדים להנאתם במועדון עשויים להישפט על אי קיום הוראות המחייבות בצה"ל כיוון שחויבו לנוח במיטתם. לצורך העניין גם חייל אשר יחליט להגיע לבסיס חרף ימי המנוחה שקיבל, עומד בפני אותו סיכון.
חייל צריך לשהות במתקן רפואי ולעבור כל בדיקה לצורך קביעת כושרו הרפואי בכפוף לקבלת הסכמתו מדעת.
עוד חשוב לציין, שצה"ל אינו מספק שירותי בריאות לחיילים הנמצאים בחו"ל שלא במסגרת תפקיד ועל כן הם חייבים לכסות את עצמם בביטוח נסיעות לחו"ל.
