יותר משמונה חודשים חלפו מאז אירועי השבעה באוקטובר ומאז ישראל במלחמה. כבר כעת ניתן לומר שמלחמת חרבות ברזל השפיעה על חיינו במובנים רבים ולא רק בפן המדיני הלאומי. רובנו שילמנו מחיר רגשי ואישי, המחירים האמירו כמעט בכל תחום, והיד עוד נטויה.
ההלם שחווינו בתחילת המלחמה, לצד הקורבנות הרבים בגוף ובנפש, ייצרו גם שינוי תודעתי לגבי החיים האישיים. לדברי עו"ד יואב עמרם, העוסק בדיני משפחה, השינוי הזה צפוי לבוא לידי ביטוי גם באופן שבו אנו נערכים למותנו, או למצב שבו נהפוך לא כשירים להחליט בעבור עצמנו. "אם בעבר", הוא אומר, "עריכת מסמך ייפוי כוח מתמשך היתה בעיקר נחלת פלח האוכלוסיה המבוגר, הרי שלטעמי בשנה הקרובה נראה כאן שינוי ממשי".
ייפוי כוח מתמשך נכנס לחיינו לפני שנים ספורות בלבד וכבר חולל שינוי עצום ביכולת להיערך למצב של חוסר כשרות משפטית. אם בעבר, אדם שהפך לא כשיר, למשל בגלל דמנציה או מצב רפואי מורכב, היה נתון לשיקול הדעת של האפוטרופוס שמונה לו, הרי שכיום, באמצעות ייפוי כוח מתמשך, השליטה נשארת בידיו.
מהו בעצם מסמך ייפוי כוח מתמשך?
עו"ד עמרם: "ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי, במסגרתו אדם, בעודו כשיר, ממנה מיופה כוח או מספר מיופי כוח, שיחליטו לגביו החלטות שונות בתחום שונים כשכבר לא יוכל לעשות כן. יש למעשה שלושה תחומים עיקריים שלגביהם מיופה הכוח רשאי להחליט והם התחום האישי של מייפה הכוח, התחום הכלכלי והתחום הרפואי. ניתן למנות מיופה כוח לכל אחד מהתחומים, אחד לכל תחום או רק לתחום אחד.
"היופי בכלי הזה שהוא באמת מאפשר שליטה שלנו על מה שיקרה כשלא נוכל להחליט החלטות בעצמנו. דרך המסמך הזה אנחנו דואגים שההחלטות שיתקבלו לגבינו, אם זה בנוגע למגורים שלנו, לחשבון הבנק או לגבי הליכים רפואיים כאלה ואחרים, יתקבלו על פי ההוראות שלנו, ההנחיות שלנו. אנחנו מפקידים את הכוח הזה בידי אנשים שאנחנו סומכים עליהם, אנשי האמון שלנו, משפחה או חברים, ובבוא העת, אם תגיע העת, ייפוי הכוח ייכנס לתוקפו".
על ייפוי כוח מתמשך ניתן לחתום בישראל החל משנת 2017. מאז, לפי נתוני משרד המשפטים, מספר האזרחים שעורכים מסמך שכזה רק הולך וגדל. לצורך העניין, אם בשנת 2017 הופקדו 500 מסמכים של ייפוי כוח מתמשך, הרי בשנת 2019 הופקדו כבר 14 אלף, בשנת 2022 עמד מספר ההפקדות על יותר מ-40 אלף הפקדות ושנת 2023 הסתיימה עם למעלה מ-45 אלף הפקדות.
לדברי עו"ד עמרם, בעקבות המלחמה צפוי כי מספר ההפקדות יזנק אף יותר בשנים הקרובות, כאשר את התוצאות נוכל כבר לראות כבר בסיכומה של שנת 2024 במשרד המשפטים. "תהליך דומה", הוא אומר, "התרחש גם על רקע התפרצות מגיפת הקורונה בשנת 2020. בשנה שקדמה לפרוץ המגיפה מספר המפקידים עמד על 14 אלף ואילו בשנת 2020 זינק לכ-27 אלף הפקדות. זה משמעותי ביותר".
מדוע זה קורה?
עו"ד עמרם: "כבר המשכנו הלאה מאותם ימי המגיפה ואולי עכשיו אנחנו כבר מתקשים לזכור, אבל זו היתה תקופה של חוסר ודאות מוחלטת. סגרים, הנחיות קפדניות ורשימת נפטרים מהוירוס שרק הלכה וגדלה. כאשר אנחנו נמצאים בחוסר ודאות, אנחנו מחפשים את הוודאות, משהו שישרה ביטחון ושליטה. במקרים רבים אנחנו יכולים להשיג שליטה על החיים שלנו דרך צוואות ודרך ייפוי כוח מתמשך, ובדרך זו להבטיח שהרצון שלנו יתממש".
אז הציפייה היא שיהיה זינוק נוסף בעקבות המלחמה?
"בהחלט כן. מלחמה, בדומה למגיפה, מייצרת חוסר ודאות. אך מעבר לכך, בעוד מגיפת הקורונה פגעה בעיקר באוכלוסיות המבוגרות או באלה עם מערכת חיסונית חלשה, הרי שהמלחמה פוגעת גם בחזקים, בלוחמים, במשרתי המילואים. אנשים צעירים וחסונים שעתידם לפניהם.
"כעת, על רקע האירועים שחווינו, מבינים רבים, שעריכת ייפוי כוח מתמשך לא מיועדת רק לאוכלוסיה מבוגרת או חולה, אלא לכולנו. אין לדעת מה יוליד יום, ואין אנו יודעים מתי נהפוך בלתי כשירים. זה נכון שהזינוק הצפוי נוגע למלחמה, אבל חשוב לקחת ממנה את הלקח עבור כולנו. כל אחד יכול להיפגע בתאונה או באירוע קשה אחר, ואין לנו שליטה על כלל הדברים המתרחשים. לכן, חשוב שניקח את השליטה לידינו במקומות שניתן לעשות כן".
